לא לעולם חוסן

לא לעולם חוסן

שרה אפיק

 

פעם היו בעולם מגיפות שונות ומשונות, כך ספרו לנו, והרפואה לא ידעה להתמודד איתן.

 

לנו כבר נתנו חיסונים שהבטיחו לנו חיים ארוכים... קיבלנו זריקות רבות לאורך ילדותנו. אני זוכרת כיצד עמדנו בתור בבית הספר כדי לקבל את החיסון נגד אבעבועות שחורות, זריקה שהשאירה צלקת על הזרוע, ואחר כך התחרינו בינינו למי זה מתנפח יותר.

 

כאשר גידלנו את ילדינו נוספו חיסונים רבים לסל. התייצבנו בטיפת חלב על פי ההוראות וחיסנו את הפעוטות נגד כל מה שהיה. לא שאלנו ולא חקרנו. הייתה זריקה משולשת - קרמת צפדת (מה זה?) ושעלת - שעוד זכורה לי מילדותי כמחלה מעצבנת. גם טטאנוסופוליו נוספו ועוד כהנה וכהנה.

נותרו עוד מחלות אחדות שעמן התמודדנו: ילדינו לקו באבעבועות רוח, שזו מחלה די מגעילה עם פצעים מוגלתיים. כולנו השתדלנו להדביק את כל האחים כדי שיהיו חולים ביחד, ולא ניאלץ להישאר בבית שוב ושוב, או לקרוא לסבתא להיות בייבי סיטר. כמובן שזה לא עזר, והם חלו בזה אחר זה... אחר כך כולם בדקו למי נותרו יותר צלקות. והייתה אדמת או אדמדמת - מין פריחה שהרופאים מתקשים לזהות האם זו סתם אלרגיה או המחלה עצמה.

 

אבל הילדים החולים היו מאושרים, כי נשארו בבית וקבלו חום ואהבה ותרופות וממתקים.

וכעת - הסיפור נגמר! יש חיסונים נגד כל המחלות. ילדים לא זוכים למעט מנוחה בבית ונאלצים להגיע יום יום לבית הספר ולגן. התחלתי להרהר מה אעשה לעת זקנה - האם אין עוד צורך בסבתא? התנחמתי במחלת השפעת שעוד לא נמצא לה חיסון ממשי.

 

ואז הגיע המהפך! כלותיי החמודות (דברי החמות האוהבת) אינן מחסנות את ילדיהן - נכדיי. אימהות צעירות הן כיום דעתניות, אינן עושות כל מה שאומרים להן, בודקות וחוקרות, פונות לרופאים שונים, ומגיעות למסקנה שהחיסונים מיותרים ואף מזיקים.

 

אחת הנכדות חלתה בחצבת (מכירים את המחלה ?)את החצבת הזו ייבא מהודו פעוט שטייל שם עם הוריו הנמנעים גם הם מחיסונים. נכדתה של אחותי חטפה שעלת, ואנו, הסבתות, רואות את נכדינו הסובלים, ואיננו פוצות פה.

 

אמנם בינינו אנו מרכלות ומשתפות זו את זו בדאגתנו לפעוטות. פעם, תוך כדי רכילות בנושא, הציעה אחת הנשים לפנות לרשויות ולהתלונן על התעללות הורים בילדים, אך אני השתקתי אותה מיד, ואף הסברתי לה מה שכלתי אמרה - שכעת הילדים מחוסנים וחזקים יותר. זה בהחלט נכון! שמתי לב שהם צורחים הרבה יותר חזק כשהם חולים. וגם כשלא.

 

כל מה שנותר לנו הוא להגיע בזמן ולטפל בנכדים החולים, לפנק אותם ולא לתת להם ממתקים - כי היום זה לא בריא!