סיפור החודש- קולה של אמא

כמו כל אחד, גם אני סיימתי דברים רבים בחיי:  ילדות, נעורים, לימודים ואף עבודה. כן, יצאתי לגמלאות, מה שנקרא בשפתנו - פנסיה, וכעת נותר לי רק לקשקש מעל גבי גיליון זה ולשתף אתכם, קוראים חביבים, בתחושותי.

לאחר שתמו הסיומים שלי - החלו ילדיי לסיים מסלולים בחייהם. אבל משום מה חשתי תמיד שזה בעיקר הסיום שלי. מכירים את זה?  כשבני הקטן סיים את גן הילדים ועלה לביה"ס, היה זה בעבורי סיום חשוב:  לא עוד גננות שמספרות לי כמה מתוק הילד, רק כדאי שירביץ קצת פחות...  לא עוד מסיבות בגן שבהן הילד יושב על ברכיי ואינו מוכן להשתתף בהצגה ובשירים שהגננת טרחה עליהם כל כך...

ואז הגיעה תקופה ארוכה שבה צלחו בניי איכשהו את ביה"ס היסודי. וכשהאחרון הגיע לסוף כיתה ח' בחטיבת הביניים -  לא השתתפנו במסיבת הסיום, כי הוא הושעה, אינני זוכרת בשל איזה תעלול שעשה.

והנה הגיעה תקופת הישיבות התיכוניות. בניי התפזרו על פני כל הארץ ולמדו, או בעיקר שהו, בישיבות שונות. וכשבני הצעיר סיים את ביה"ס התיכון -  לא הייתה מאושרת ממני: לא עוד רעד ופיק ברכיים בפתיחת תיבת הדואר, שם ודאי מונח מכתב עם המען:  "לכבוד הורי התלמיד...",  ואני נושאת בלבי תפילה שתהא זו גביית סכום לטיול או למה שלא יהיה, רק לא "בנכם עשה כך וכך... נא להופיע אצל המנהל...".

וכאשר סיימו בניי סוף סוף את תקופת הצבא - החליטו לערוך לאחיהם הקטן מסיבת סיום. אבל הפעם החלטתי שאני לא שותקת. את הנאום הכינותי היטב, וכה אמרתי:                  "בניי היקרים.  כל אחד מכם עבר ודאי תקופה חשובה ולא קלה בצבא. מי 3 שנים ומי 4. אך כיצד תוכלו להשוות תקופות אלו עם התקופה הארוכה שאני עברתי - 20 שנות שרות כאמא של חיילים?  ולעתים היו שנים ששירתתם יחדיו -  שניים ואף שלושה! ... ואני דואגת, מבשלת, שולחת חבילות, מכבסת מדים ורצה לקצות הארץ להשתתף בסיומים שונים שצה"ל אוהב להפיק.   אתם חושבים שהיה לי קל ? ו כעת סיימתי את שרותי הצבאי האימהי, ואני חוגגת!"

מאחר שאף פעם לא הצלחתי לקלוט את ראשי התיבות הצבאיים (פז"ם, קל"ב, מפק"צ... מה זה?),  ולא הבנתי את השפה הצבאית שדובר בה ליד שולחן השבת,  אז חיברתי לי ראשי תיבות וביקשתי מילדיי בוגרי הצבא לפענח אותם. והרי לכם דוגמאות:

כל"ס– כביסה ללא סוף

חבמ"מ– חבילות ממתקים

ועוד כהנה וכהנה.

                                                                        עד כאן קולה של אימא