עולם הרפואה- להתחיל מבראשית

אווירת חג באוויר....השולחן ערוך בשלל צבעים  [באדיבות שרות החד-פעמי!], וסימני השנה המתחדשת עומדים דום בצלחותיהם, מחכים לישועה...ואני , מכולם, מחבבת את התפוח הטבול בדבש..

.אומרים שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ - אז אומרים... בכל מקרה, שלוש מבנותיי - חשקה נפשן בלימודי סיעוד, וכולן במכון טל. הלימודים הם מאד אינטנסיביים ,כמעט כמו לימודי הרפואה, אך ההבדל הוא רק שבהם אסור להבריז [אני, למשל, הברזתי הרבה במהלך שנות לימודי הרפואה, חוץ משיעורי מעבדה בהם זה לא היה אפשרי כי הנוכחות הפיסית הכרחית...]. האחיות לעתיד עוברות הכשרה ממושכת, ונדרשות לעמוד ברמה אקדמית גבוהה ביותר, כולל קריאת ספרות מקצועית נרחבת, משמעותית יותר מהנדרש בשנים עברו, כך שהן כבר לא מתפקדות רק כ'ידו הארוכה' של הרופא אלא הרבה מעבר לכך.

אבל ישנן גם אחיות מסוג אחר, וגם להן יש תפקיד חשוב במערכת... הנה, לאחרונה נשמעו כמה פעמים אמירות, אחת מהן צוטטה מפיה של האחות הראשית בשירותי בריאות כללית, ולפיהן כל אחות צריכה תואר אקדמאי "בשביל לעמוד בצרכי הטיפול של החולים היום". אין חולק שההתמקצעות של האחיות היא דבר חשוב ביותר, ויש בהרחבת והעמקת הידע שלהן תרומה ממשית לשיפור איכות הטיפול. אחיות שעברו קורס על-בסיסי (כמו התמחות בטיפול נמרץ, ברפואת חירום, באונקולוגיה ועוד) משפרות מאוד את רמת הטיפול. יחד עם זאת אין לשכוח שרוב העבודה של האחיות כוללת פעולות סיעוד בסיסיות, ומדיניות בריאות נכונה היא זו המאפשרת לאחות האקדמאית (בפרט זו בעלת המומחיות הספציפית בנושא רפואי מסוים) להתמקד בניהול הטיפול הסיעודי בתחום שלה, תוך פינוי זמנה מביצוע פעולות ופרוצדורות סיעודיות לא חיוניות שעבורן אין צורך בכל הידע המקצועי שלה. לכן יש לשבח את החלטת משרד הבריאות להרחיב את מסלולי ההכשרה לאחיות ללא תואר אקדמאי על מנת להתמודד עם מצוקת האחיות. החלטה זו תאפשר קליטת כוח אדם נוסף לבתי החולים, ותביא לשילוב מגוון קהלים שמעוניינים לעסוק בסיעוד והתקשו עד עתה לעמוד בדרישות לקבלת תואר אקדמאי בסיעוד, מסיבות שונות – כמו למשל אמהות ברוכות ילדים שלא יכלו להקדיש את הזמן הדרוש ללימודים האקדמאיים. בעקבות ההחלטה החדשה נסללת בעבורם הדרך להשתלב בעבודה איכותית בסיעוד בלי שיש להן צורך להקדיש את הזמן והמשאבים ללימודי תעודה אקדמאיים, שאין בהן תועלת לעבודת הסיעוד השוטפת.

השיפור מגיע גם לנושאים אחרים. לאחרונה התבשרנו על נוהל חדש של אגף הרוקחות במשרד הבריאות: מעתה הותר לכל בתי המרקחת בארץ להנהיג שירות משלוח לתרופות היישר לבית הלקוח, ולא כמו בעבר שרק תרופות מסוימות ניתן היה לרוכשן בדרך זו, וגם זה בבתי מרקחת מסוימים בלבד. לפי הנוהל החדש כל בתי המרקחת יורשו להתקשר עם חברות משלוחים שתתחייבנה לעמוד בתנאים מסוימים, בהן העברת התרופות בתנאי קירור מתאימים ותוך זמן קצוב מרגע ההזמנה. הזמנת השירות תיעשה דרך האינטרנט לחולים שפרטי המרשם שלהם כבר נשלחו לבית המרקחת ע"י הרופא והם נמצאים במאגר הממוחשב של בית המרקחת, ובנוסף לסדר ולארגון וליציבות ששיטה זו תגרום למערכת – זה גם יחייב מרשם אלקטרוני במקום מרשם רפואי ידני, כפי שזה מקובל עדיין אצל חלק מהרופאים, ובכך גם יסייע לצמצום משמעותי של טעויות האנוש בתחום רגיש זה. ברשימת התרופות שמשרד הבריאות אמור לאשר לספק לבית הלקוח באמצעות שליח נכללים גם משככי-כאב ותרופות נוספות שמוגדרות כסמים, שעד כה נאסר למוכרם דרך האינטרנט. מובן שהמערכת לא תהפוך תחליף לרופא ולרוקח, ויודגש בכל פנייה שבית המרקחת הווירטואלי והמידע שבאתר שלו אינם מהווים תחליף להתייעצות עם הרופא והרוקח בשעת הצורך.

אולם הגברת השילוב של אחיות סיעודיות לא-אקדמאיות בפעילות הסיעוד במחלקה מחד, ושיפור והרחבת הרפואה הממוחשבת, הווירטואלית, מאידך, הם רק שיפורים ושינויים לטובה הרפואה הקיימת. המערכת הרפואית נשארת 'קונבנציונלית', מסודרת, מקצועית, ולא הופכת להיות רפואה אחרת, שונה, 'אלטרנטיבית'. להיפך, ההתמקצעות רק מחזקת את הצורך שכל העובדים במערכת הזו יהיו אנשי מקצוע אמיתיים, גם בהכרעות הרפואיות וגם בטיפול הרפואי בפועל, כדי להוסיף בריאות לחולים, וכדי לשפר את התהליך הרפואי. חשוב לציין שעל מנת להגיע לרמה המקצועית הזו יש צורך בלימוד רב בשנים, והמסלול ארוך, עד שהצעיר הופך מסטודנט לרופא, ועוד שנים רבות של שנות התמחות באחד התחומים הרפואיים, ורק אז ניתן להפקיד בידו חיי אדם. היום מרובות השיטות הרפואה מסוג קצת אחר, שנרכשות בהשתלמויות קצרות-מועד, ללא קריטריונים מחמירים של קבלה למסלול. הן פונות לעולם הרגש של המטופל, והן ברוכות, ועשויות לעזור מאד בשיפור רווחת החולה, אך אינן יכולות להיות תחליף לרפואה הקונבנציונלית. הן יכולות רק 'להשלים' אותה.

ואסיים בסיפור הבא, אותו מצאתי תחת הכותרת 'רואה חשבון משלים', והרי הוא לפניכם:

פלוני נקלע לחוב למס הכנסה שבעקבות טיפול לקוי הגיע לסכום בן שש ספרות, עד שאפילו רואה החשבון שלו נהיה חסר אונים. עוד הוא 'שובר את הראש' מה לעשות לכדה את עינו מודעה של משרד רואי חשבון שנוקט בגישה חדשה, אלטרנטיבית. הוא חשב שאין לו מה להפסיד, התקשר וקבע פגישה. כשהגיע למשרד חיכה לו בחור צעיר בחדר מאובזר בפשטות, ללא מחשב. "רואה חשבון בלי מחשב"?! הבחור הביט אליו בחיוך, ושאל אותו מה הבעיה. הוא סיפר לו בקיצור את מצבו, ושמח לראות שהבחור לא נראה כלל מוטרד. זה מאוד עודד אותו, מאוד מצא חן בעיניו. הבחור שאל: "מה אתה מרגיש בקשר לחוב הזה למס הכנסה"? אותו פלוני הביע את רגשותיו בכנות: "אני מרגיש כאילו אני נופל בבור, נופל ונופל בו ועוד לא הגעתי אל תחתיתו, וגם לא מוצא כל דרך לצאת ממנו". הבחור חייך ואמר: "השאלה העיקרית אינה החוב עצמו, אלא היחס שלך כלפיו, ההכלה שלך וההכרה שלך בעובדה שאתה כרגע במצב 'חובָני', ובהמשך ההשלמה שלך עם המצב שתביא אותך למבט חדש על החוב, מבט שיגרום לו להיעלם קמעא קמעא. כבר היו לי מקרים כאלו". "איך בדיוק החוב יעלם" שאל? "פשוט מאוד" ענה הבחור, "הכל עניין של תשומת לב ושל יחס נכון כלפיו. את זה נלמד עכשיו ביחד". "מהיכן אתה יודע את כל זה"? "עברתי קורס שכלל עשרים פגישות, ומאז נהייתי מומחה לתחום ראיית החשבון בגישה הוליסטית-אלטרנטיבית", השיב הבחור. "האם השיטה באמת עובדת? יש על זה גם מחקרים מדעיים?" שאל אותו פלוני. והבחור השיב: "אנחנו נגד מחקרים. מספיק לנו שאנחנו מרגישים שזה עובד"...