פינת הבריאות- חרשות

מצווה לספר ביציאת מצרים. יש את הבן שאיננו שואל, ויש את הבן שאיננו שומע. 10% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מלקות שמיעה ברמות שונות לאחרונה, התוודעתי לסיפורה של מוריה. להמשך קריאה לחץ כאן


ניצנים נראו בארץ- עת זמיר הגיע, עת זמיר. כי הנה, סתיו עבר, גשם חלף הלך לו... הנה, עומד לפתחינו , חג האביב- ההדור , באצולה. זהו חג, שבו הילד במרכז- אנו מספרים לו את סיפור יציאת מצרים, ומאזינים לארבעה קושיותיו, ונענים לו בהרעפת ממתקים מכל טוב מצרים, כדי לשדל אותו לשאול עוד ועוד, ומכינים הצגה של סיפור יציאת מצרים, ושל עשר המכות, ואליהו הנביא, ואחד מי יודע, וחד-גדיא, שבנוי ממש במבנה של סיפור ילדים בו יש האנשה של חיות, ובו הסיפור נבנה מהקל לכבד, [המטריה הגדולה של סבא, אליעזר והגזר,עם הוספה הדרגתית של דמויות, , מצווה לספר ביציאת מצרים. יש את הבן שאיננו שואל, ויש את הבן שאיננו שומע. ומי שאיננו יכול לשמוע?

10% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מלקות שמיעה ברמות שונות לאחרונה, התוודעתי לסיפורה של מוריה..

מוריה היא בחורה חרשת לידה. כשהייתה תינוקת עברה ניתוח שתל המאפשר לה שמיעה חלקית. היא הייתה השביעית בארץ לעבור ניתוח זה! היא לא נתנה ללקות להגביל אותה והלכה למסגרות חינוך רגילות, ובשעות אחה"צ למסגרות העשרה לחרשים וכבדי שמיעה של ארגון שמע. כשהגיעה לגיל תיכון הלכה לאולפנית טבריה וסיימה עם בגרות מלאה (בעזרת סייעת והמון המון עבודה קשה). מוריה החליטה לעשות שירות לאומי בארגון שמע, שם היא תמכה ותרמה מניסיונה לילדים צעירים עם לקויות שמיעה. את שנתה השנייה בחרה מוריה לעשות עם ילדים אוטיסטיים. כיום היא נשואה באושר לעולה חדש מבלגיה, גם הוא חרש שעבר את ניתוח השתל. היא לומדת תואר ראשון בחינוך ועיצוב גרפי ומופיעה בלהקת ח"מ - חרשים מופיעים - המעלים הופעות בשפת הסימנים חרשים-

חוסר המודעות של הורים, מחנכים, ורופאים גורם לעתים לאבחון מאוחר של כבדי שמיעה, ויש לצערי כבדי שמיעה המתביישים להרכיב מכשיר שמיעה, עקב התיחסות לא סובלנית של החברה לאדם החריג.

 

רחמים מלמד- איננו מתבייש בגוף שהקב"ה נתן לו- ועל זה נאמר- 'איזהו בן חורין"- מי שאיננו עבד לגופו. העפעף שהוא ידידו הקרוב, משרת אותו נאמנה,  וכאשר כח המחשבה יוצרת מציאות חיובית ואופטימית, השמיים הם הגבול....

וכך,  'אחר המעשים נמשכים הלבבות'. אין דוגמא מעצימה יותר מהשיר הנפלא והמרגש שכתב בעפעף יחיד [!] רחמים מלמד, האיש שהוא אגדה, יאריך ה' ימיו. והנה חלקו לפניכם:

שיר המסכה (בדילוגים) מאת רחמים מלמד
נתכרכמו הפנים, צנחו עפעפיים
מטה שפלו קצות שפתיים.
למחלתך, פרשׂ הרופא כפיים,
אין מרפא. פניי נפלו אפיים...
לא חיי קינות ו'איכה'
לא ים של דמעות ואף לא בריכה
פתרוני – מסכה.
למען אחיי ורעיי הצמדתיה אל פניי
למען ישושו למראִי קרוביי ורעיי...
חלחלה, לא אוכל להסירה מעל פניי!
נתמזגו קווי פנים של הפנים
עם תווי המסווה שלפנים,
חותם של שחוק טבעו בפנים,
והנה, שב חיוכי כלפנים!
היֹה הייתה מסכה - ואיננה עוד מסכה...

 

זהו לימוד גדול לשיחרור אמיתי, מכבלי הגוף, היאה לחג החירות.