מבוא חורון

בריכה טיפולית ביישובתעודת זהות

  • אוכלוסייה: 300 משפחות.
  • תאריך הקמה: טבת תש"ל (דצמבר 1969 )
  • מרחק מירושלים: 33 ק"מ.
  • מיקום: עמק איילון.
  • גובה: 250 מטר מעל פני הים.
  • אקלים: שפלה פנימית.
  • תעסוקה במקום: חקלאות, מפעל קייטרינג, אזור תעשייה, מוסדות חינוך.
  • במשפט אחד: חיי עבודה על פי צו התורה בראשון הישובים בבנימין.

יצירת קשר

  • שם מזכיר הישוב: שלום הורביץ
  • טלפון מזכירות: 08-9726794
  • טלפון נייד: 2050966 -050
  • כתובת מייל: misrad1@mevo-horon.org
  • כתובת: ד.נ. שמשון 9976500

 

לאלבום התמונות הישובי לחץ כאן

לסרטון מכביסט מבוא חורון לחץ כאן

 

ובהרחבה

מבוא חורון הינו ישוב השוכן על גבעה בצפון עמק איילון, ליד איילון המקראית. לפי חלק מהדעות שוכן הישוב על חורבות נוב עיר הכהנים שעל שמה היה נקרא ישוב ערבי בשם בית נובא, אשר עד 1967 שכן בקרבת מקום. הישוב נמצא בגובה 250 מטר מעל פני הים, בגבול שטח בנימין, בעמק שבו אמר יהושע בן נון "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י' י"ב). מבוא חורון הוקם ע"י גרעיני תנועת הנוער "עזרא" בשנת תש"ל, ב-כ"א טבת (30.12.69), כקיבוץ של תנועת ההתיישבות של "פועלי אגודת ישראל". כיום מתגוררות בישוב כ100- משפחות, והוא ברוך בילדים רבים. האוכלוסיה דתית לאומית חרדית, אשר מנהלת אורח חיים תורני, בשילוב עם חיי עבודה ופרנסה. חלק ניכר מהחברים עובד בתוך הישוב וחלק אחר עובד מחוצה לו. 

לאחר מלחמת הקודש הידועה בשם "ששת הימים", בתקופת הקיץ, התקיים כנס גדול של גרעין יה"ב ("יהי ה' בעזרנו"), בגבעת מיכאל אשר ליד נס ציונה. בכינוס זה הוחלט ע"י 35 בנים ו35- בנות הגרעין להקים ישוב בשטח שהשתחרר במהלך המלחמה ע"י הקב"ה בעזרת צה"ל. המטרה היתה להקים ישוב ע"י שלומי אמוני ישראל אשר ישלבו, בדרך של תורה ועבודה, חיים מלאים של עבודה עפ"י התורה. לימוד התורה, כתומך בעבודה, יהיה כעיקר שיש לשאוף אליו. לצורך המטרה הקדושה הזו, בחרו בני הגרעינים הראשונים, עוד בתקופת מגוריהם במודיעין - היא "מבוא מודיעין" של היום - (בשנת 1969) את הרב יונה דברת שליט"א, כרב לישוב, אשר במשך 33 שנה מלווה את הישוב בכל מעשיו וענייניו, ומקרין את השפעתו הטובה הן בקליטת החברים החדשים והן בהנחיית הישוב בדרכו. אפשר לומר, שמוסד הרבנות בישוב מבוא חורון הינו יסוד מוסד לכל פעולה אשר הישוב עושה. כן יש לציין את היחס של הציבור אל הרב, שהינו יחס של כבוד והערצה, כיאות למנהיג אמיתי של ציבור. כדרכם של דברי אמת היו נושאי המטרה מעטים, ותקופה ארוכה מאד הישוב לא גדל במספר משפחותיו. מיעוט המשפחות (כ40-) לא הפריע לישוב לגדול במספר נפשותיו וכ300- ילדים, פרי הילולים, שנולדו עם השנים הינם העתיד של ישוב.   



גרעינים מייסדים

גרעין יה"ב התגייס לצבא במסגרת הנח"ל בקיץ תשכ"ח, כשנה לאחר המלחמה. בנות הגרעין הגיעו לישוב מודיעין (כיום "מבוא מודיעין"), והחלו בעבודות שונות במסגרת שנת השירות. החיילים הגיעו למודיעין לאחר הטירונות, שם הצטרפו לחברי גרעיני נח"ל קודמים, ולאחר שנה ומחצה (בחורף תש"ל), עלו ביחד על הקרקע בעמק איילון. בהמשך נתווספו אליהם גרעיני נח"ל נוספים בשם "מתנחלים" ו"שגב". מתוך חברי גרעין "שגב" התחתנו ונשארו בישוב למעלה מעשר משפחות, אשר מהוות עד היום עמוד תווך באוכלוסיית הישוב. לאחר מלחמת יום הכיפורים עלו המתיישבים למקום הנוכחי והשתכנו בבתי קבע שנבנו ע"י משרד השיכון והסוכנות היהודית.



מקור שמו של היישוב

מקור השם מבוא חורון - במעלה בית חורון המוזכר בספר יהושע, ואשר נמצא מצפון מזרח לישוב בדרך העולה ירושליימה.



מיקום הישוב

האתר שנבחר ע"י מחלקת ההתיישבות של פא"י בראשות ר' שמעון מאיר הי"ו היה בקרבת מקום לישובים נוספים של התנועה - "שעלבים", "חפץ חיים", "בני ראם" ו"יסודות".במסגרת הדיונים על מיקומו של הישוב שנערכו במשרדי הביטחון והשיכון, עלתה לראשונה השאלה  האם לאפשר התיישבות מעבר לקו הירוק. הדיונים היו קשים, אך בסופו של דבר, לאחר מאמצי שכנוע של חברי הישוב ובתמיכתו החשובה של מר ישראל גלילי ז"ל, הסכים שר הבטחון דאז - מר משה דיין ז"ל - לאשר את ההתיישבות במקום המבוקש. בסיועו הנמרץ של האלוף לשעבר - מר רחבעם זאבי הי"ד - עלה הישוב למקום הקבע שלו בתקופת מלחמת יום הכיפורים.הקרקע שהוקצתה כמקום קבע לישוב היתה בפתחה של מובלעת "לטרון". מובלעת זו היוותה לשון קרקע שבלטה לתוך שטח ישראל שבגבולות ה"קו הירוק". במובלעת זו שלטה עד 1967 מדינת ירדן, והיא שוחררה במלחמת ששת הימים כשאר חלקי ארץ ישראל. מיקומו של הישוב כיום - על גבעה החולשת על צפון עמק איילון - יוצר חיץ בין הישובים "בית סירא" ו"בית ליקיא" הערביים לבין שטח מדינת ישראל שבתוך הקו המכונה "הקו הירוק". ענפים כלכליים

 המושב השיתופי מתבסס בעיקר על חקלאות, ובמסגרת זו קיימים בו מגוון ענפים: כרם יין, גידולי שדה שלחין ופלחה, לול הודים, רפת חלב ובקר לבשר במרעה נרחב המשתרע בשטח המותחם ע"י עמק איילון, הישוב "נטף" במזרח, שער הגיא בדרום והישוב "מכבים-רעות" בצפון-מערב. שטחי המרעה הנרחבים משתרעים גם על פני כל פארק (קנדה) איילון. מכאן, מעצם נוכחותו של הישוב והתפרסותו על שטח כ"כ גדול וחיוני למדינת ישראל, נובעת חשיבותו האסטרטגית הגדולה.בשנת תשמ"ט, הוקם בישוב מפעל מזון ("מבושלת - CIP") אשר מייצר מנות מוכנות בשיטה ייחודית אשר נרכשה בצרפת, ושוכללה עד לבלי הכר ע"י עובדי המפעל ומנהליו במשך שנים. כיום המפעל מעסיק חלק מחברי הישוב, ורבים מעובדיו - העובדים במפעל בשלוש משמרות - באים מהערים רמלה, לוד ואשדוד. המפעל עומד לפני הרחבה לכפליים מכושר היצור שלו היום עקב הביקוש הרב למוצריו.  



מבני ציבור וחברה

בישוב מבני ציבור מפותחים: בתי כנסת לעדות אשכנז ועדות המזרח, אולם שמחות גדול ומכובד, גני ילדים ופעוטונים, מועדון חברים (מועדון נוער בתכנון), צרכניה, ספריה, מקלטים דו שימושיים, מרפאה כללית ומרפאת שיניים וכן בריכה טיפולית.בישוב שטחי מדשאות רחבות ידיים ופינות נוי במספר רב, ובהם מגרשי משחקים, פינות משחקים לילדים ושטחים ציבוריים לרווחת התושבים.  



חינוך

ילדי הישוב לומדים בבתי ספר יסודיים שונים בהתאם להשקפת עולמם של הוריהם, ביסודות, בשעלבים ובחשמונאים. בגילאי תיכון לומדים הנערים והנערות בישיבות תיכוניות ובאולפנות ברחבי הארץ. בשנת תש"ע הוקם בית ספר חדש במבוא חורון, נפתחו כיתות א' וב' בנים ובנות ובית הספר ימשיך ויצמח בכל שנה בכיתה נוספת. בשנת תש"ע נפתח במבוא חורון גן ריגשי ראשון בבנימין לתושבי היישוב והסביבה.



המבנה החברתי-כלכלי המתחדש

הישוב הוקם כמושב שיתופי שבו כל החברים עובדים בעסקים ("ענפים") המשותפים, וההכנסות שייכות לכלל, באופן די דומה לקיבוץ. ההבדל נעוץ בשירותים השונים אשר בקיבוץ הינם משותפים, כגון חדר אוכל, מכבסה, חינוך מגן הילדים עד סוף הלימודים התיכוניים, רפואה וכדומה, ובמסגרת המושב השיתופי הם מופרטים, והחברים מקבלים תקציב חודשי לפי גודל המשפחה ולפי צורכיהם  המיוחדים.שיטת ניהול זו, שהיתה מבוססת על הרעיון של "החבר נותן לחברה ככל יכולתו ומקבל ממנה את כל צרכיו", היתה טובה לתקופה הראשונית של הקמת הישוב והחתירה לביסוסו הכלכלי. במשך הזמן חלה שחיקה בתרומת החברים ונוצר מצב כלכלי בלתי אפשרי, אשר הכניס את המושב השיתופי (כמרבית המושבים השיתופיים והקיבוצים באותה תקופה) למצב כלכלי קשה עד כדי אי יכולת תפקודית בתיפעול העסקים. בנוסף היה מצב החקלאות בארץ בסוף שנות ה-80  ובתחילת שנות ה-90 בבכי רע, ואף הוא תרם לא מעט לנפילתם הכלכלית של חלק ניכר מהמושבים השיתופיים והקיבוצים. עובדה זאת גרמה לחברי המושב השיתופי להתעשת, ולשנות את המתכונת התקנונית על פיו פעל המושב במסגרת האגודה השיתופית החקלאית. היה זה בשנת תשנ"ב (מרץ 1992), עת החליטה אסיפת החברים לשנות את תקנון הישוב באופן שיאפשר המשך קיום המושב כיחידה כלכלית עסקית המנוהלת על בסיס כלכלי טהור מחד, ובאופן נפרד, מאידך, לקיים את הצד החברתי השיתופי בבחינת "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", כפי שהיה עד אותה תקופה. במסגרת זו כל החברים מקבלים שכר בתמורה לעבודה בפועל, כאשר כל אחד יכול לעבוד בכל מקום שלבו חפץ ולהתפרנס בהתאם. במקביל לשינוי במושב השיתופי, הוחלט להרחיב את הישוב במסגרת מוניציפאלית. לצורך זה הוקמה בשנת תשנ"ח אגודה שיתופית קהילתית המאגדת בתוכה את כל חברי הישוב, בין אם הינם חברי האגודה השיתופית החקלאית (המושב השיתופי) ובין אם לאו. הקמת האגודה אפשרה לקבל לישוב משפחות חברים נוספות, ואף שאינן חברות במושב השיתופי שווה מעמדן במסגרת המוניציפלית והחברתית למעמדן של המשפחות המייסדות והותיקות החברות במושב השיתופי. הקמת האגודה הקהילתית ושינויי התקנון אפשרו הרחבה של הישוב. במסגרת הרחבה זו נבנות על שטחי המושב 208 יחידות דיור נוספות, ובימים אלו ממש נמכרים הבתים לתושבים החדשים אשר מצטרפים כחברים לאגודה הקהילתית. יחידות דיור אלו כוללות בתים חד משפחתיים, בתים דו משפחתיים ובתים מדורגים במגוון מחירים. שיטת הבניה מכונה "הבית הצומח" והיא מאפשרת הרחבת הבתים בהתאם להתרחבות במספר הנפשות במשפחה ובהתאם לצרכים הפרטניים של כל משפחה. תאריכים חשובים 

כ"א טבת תש"ל: עליית מבוא חורון על הקרקע. פסח תשל"ד: עליית הישוב למקום הקבע. תשמ"ב: התחלת בניית בית הכנסת הראשון. תשמ"ה: חנוכת בית הכנסת בנוכחות רבנים ואישי ציבור רבים. תשנ"ב: שינוי בתקנון המושב השיתופי. תשנ"ה: מסיבת 25 שנים לישוב. תשנ"ט: הקמת האגודה הקהילתית ותחילת הרחבת הישוב. תש"ס: קבלת החבר הראשון לאגודה הקהילתית. תש"ס: מסיבת השלושים לישוב והנחת אבן הפינה לשכונות החדשות. תש"ע: מסיבת הארבעים ליישוב והנחת אבן פינה למקווה נשים חדש ובתי כנסת חדשים. נר זכרון

כ"ב אלול תשכ"ט  -  זוסיא ונדר ויקי מנדל הי"ד  חברי גרעין "יה"ב" נפלו על קידוש השם בעלותם על מוקש כפול בערבה. כ"ז טבת  תש"ל -  תאונת טרקטור בה נהרגה חברת גרעין "מתנחלים" שרה בוים ז"ל. תשמ"ב -  אהרון לוריא הי"ד חבר גרעין "שגב" נפל במלחמת שלום הגליל.


פרטי המקווה

שם הבלנית/הבלניות: הדסה גוטליב (אחראית הבלניות)טלפון: 050-2050986

 

גלרייה