התנהגות נכונה בעת הישמע אזעקה

 

האיום העיקרי על עורף מדינת ישראל הוא ירי הטילים והרקטות.

בפיקוד העורף גובשו הנחיות התנהגות לאזרח בעת הישמע אזעקה או קול נפץ, ציות להנחיות אלו ימזער באופן משמעותי את מידת הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מירי טילים או רקטות לעבר עורף מדינת ישראל.

 

הכנת הבית ובני המשפחה

את המרחב המוגן נבחר בהתאם לזמן ההתרעה העומד לרשותנו מרגע הישמע האזעקה או קול הנפץ, חשוב לקבוע את המקום אליו ניכנס בזמן ירי רקטות מבעוד מועד.

בעדיפות ראשונה, יש לבחור את הממ"ד, הממ"ק או המקלט הפרטי. בהיעדר ממ"ד או מקלט פרטי יש לבחור חדר מוגן ע"פ הנחיות פיקוד העורף. ודאו כי כל בני הבית מכירים את המרחב או החדר המוגן. חשוב לקבוע חדר זה בכל מקום בו נשהה (בית, מקום עבודה וכו'). הקפידו לצייד את המרחב או החדר המוגן בתיק החירום ולבצע הכנה משפחתית.

 

כיצד בוחרים ומכינים את המרחב המוגן לשעת הצורך :

ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) או ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) הם הבחירה המועדפת.

מקלט: א. מקלט בבניין משותף - בתנאי שהמקלט פנימי ונמצא בתוך הבניין ובתנאי שניתן להגיע אליו דרך חדר מדרגות פנימי ללא תלות בזמן ההתרעה. ב. מקלט ציבורי - בתנאי שניתן להגיע אליו תוך פרק הזמן הנדרש מרגע הישמע אזעקה.

באין ממ"ד, ממ"ק או מקלט יש לבחור חדר פנימי מוגן שבו מינימום קירות חיצוניים, חלונות ופתחים.

דיירי הקומה העליונה המתגוררים בבניין מעל שלוש קומות במבנה ללא ממ"ד, ממ"ק או מקלט פנימי, ירדו שתי קומות ויישארו בחדר המדרגות.

דיירי הקומה העליונה המתגוררים בבניין בן שלוש קומות במבנה ללא ממ"ד, ממ"ק או מקלט פנימי, ירדו קומה אחת ויישארו בחדר המדרגות.

הסבר להנחיות:

בבניין בן שלוש קומות קומת חדר המדרגות המוגנת ביותר היא הקומה האמצעית (קומה שנייה).

בבניין מעל 3 קומות, כל קומות חדר המדרגות מוגנות פרט לקומת הקרקע ושתי הקומות העליונות.

אזרחים נדרשים לא להימצא ברחבת כניסת בניינים כיוון שקיים סיכון לרסיסים והדף כתוצאה מנפילות טילים בסמוך לבניינים.

בעת שהייה בקרוואן - במידה וזמן ההתרעה אינו מאפשר לבצע "הכי מוגן שיש" יש לשכב במרכז הכיתה / קרוואן ולהגן על הראש באמצעות הידיים, להתרחק מפתחים וחלונות.

מחוץ למבנה:

בשטח בנוי -  יש להיכנס למבנה ולפעול על על- פי ההנחיות לשוהים במבנה.

 בשטח פתוח - יש לשכב ולהגן על הראש בידיים.

 הנוסעים ברכב:

יעצרו בצד הדרך, יצאו מהרכב ויכנסו למבנה או למחסה קרוב.

במידה ולא ניתן להגיע למבנה או מחסה בפרק הזמן הנתון, יש לצאת מהרכב, לשכב על הרצפה ולהגן על הראש בעזרת הידיים.

במידה ולא ניתן לבצע את שתי ההנחיות הקודמות יש לעצור ולהמתין ברכב 10 דקות.

הנוסעים בתחבורה ציבורית:

בהשמע אזעקה בעת נסיעה באוטובוס, על הנהג לעצור את האוטובוס, לפתוח את דלתות האוטובוס ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו חלונות ולהגן על ראשם.

 

בהשמע אזעקה בעת נסיעה ברכבת, על הנהג להאט את הרכבת ל-30 קמ"ש במשך 10 דקות, יש להמצא מתחת לקו חלונות.

לאחר האירוע:

ניתן לצאת מהמיגון לאחר 10 דקות, באם לא ניתנה הוראה אחרת.

יש להתרחק מחפצים בלתי מזוהים. במידה שראית רקטה על הארץ יש להרחיק סקרנים ולהודיע לגורמי הביטחון

 

טיפים להורים להתמודדות עם ילדים בזמן האזעקה

האירועים האחרונים עלולים לעורר תחושות מורכבות ולא פשוטות בקרב ההורים והילדים. על מנת לסייע לכם בהתמודדות עם המצב הנוכחי - ביקשנו ממיקי דורון, פסיכולוג קליני בכיר, לגבש מספר עצות להורים. להלן העצות:

 

  • ליצור תחושת שליטה במצב
    להורים יש את המשקל הגדול ביותר לסייע לילדיהם במצבי מתח וחרדה. הכלל הראשון הוא, שאם נטפל בחרדה שלנו עצמנו, יהיה לנו קל יותר לטפל בילדינו. הילד לומד מהוריו כיצד להתמודד עם מצבי מתח וחרדה וכאשר אנו רגועים - אנו משרים רגיעה וביטחון אצל ילדינו.
    גם אם אנחנו אנשים חרדים, אין זה אומר שיש פגם ביכולת ההורית שלנו. אם מישהו מאיתנו מוצא עצמו מגיב בחוסר שקט, רעד, או בכי - עדיף להתייחס לכך בטבעיות ואף להזכיר לעצמנו ולאחרים שאלו תופעות טבעיות של מתח מול מצבים קיצוניים ובלתי נורמליים.
  • אוכל, שתיה ,שינה, משפחה
    על מנת להתמודד עם מצבי מתח וחרדה, חיוני לספק את הצרכים הגופניים של הילד וההורים כמו שתיה, אכילה ושינה מספקת. בנוסף חשוב להעניק תחושות של אהבה, חיבה, יציבות וביטחון: חבקו את ילדיכם, שוחחו איתם על המצב, שחקו איתם וכדומה. זכרו ששהות במחיצת ההורים ובני המשפחה מסייעת מאוד לילדים בהתמודדות עם פחדים וחרדות.
  • הגבלת צריכת תקשורת
    כדאי להגביל את הצפייה בשידורי החדשות בטלוויזיה. שימו לב לתגובות שלכם מול הדיווחים וזכרו כי אלו משפיעות על התגובות של הילדים שלכם. הסברים מנחמים ומעוררי ביטחון יכולים למנוע התפתחות של תופעות חרדה ורצוי להזכיר לילדים שיש להם הורים, מורים, מדריכים ואפילו צבא שתפקידם לשמור עליהם.
  • שיחות
    כשמשוחחים עם ילדים על המצב, חשוב לגלות רגישות לרמת ההבנה שלהם, לגיל ולאופי, ולהתאים את השפה ואת השיחה בהתאם. ילדים מתביישים לפעמים בפחדים ובקושי שלהם להתמודד עם מצבי מתח. חשוב לאפשר להם לבטא רגשות שליליים ולהבהיר כי ילדים שונים מגיבים לאירועים מלחיצים בדרכים שונות. יש להבהיר לילד כי תשומת הלב החיובית שהוא מקבל מהוריו ומהמבוגרים החשובים לו מובטחת לו ואינה קשורה ליכולת שלו להתגבר על פחדיו.
  • פעילות גופנית והפעלות
    מומלץ לפרוק מתחים באמצעות פעילות גופנית בבית או בחוץ, כמו ריצה, ריקוד, רכיבה על אופניים, קפיצה במקום או כל פעילות אחרת שמאפשרת הנאה, שחרור אנרגיה ופורקן. בנוסף, פעולות כמו ציור, בועות סבון, תפילה, משחקי דמיון או כל דרך אחרת להסחת הדעת, מסייעות להתרכז בשגרה במקום הגורמים שמעוררים חרדה ומתח. פעילות אלו יכולות להיות הזדמנות טובה לחיזוק הקשר שלכם עם הילדים. לעתים הילדים עשויים לבטא במשחקים אלו תכנים המעידים על פחד - זכרו כי זו תופעה טבעית שמסייעת להם להתמודד עם המצב.
    בנוסף, השתתפות בפעילות חברתית בצורה של תרומה לקהילה והתנדבות, מסייעת בהגברת תחושת הביטחון ומגבירה את הסיפוק האישי. חשוב להעניק לכל אחד מבני המשפחה תפקיד ואחריות, ובכך להעביר מסר של עשייה ומסוגלות גם בעיתות מתח וחרדה. כך למשל, אחריות להביא את חיית המחמד או בובה ספציפית לממ"ד
  • הומור
    הומור היא דרך יעילה וטובה להורדת מתח ולהתמודדות עם מצבי חרדה. עם זאת, חשוב לוודא שמשתמשים בו במידה נכונה ולא באופן שמבטל את התחושות של הילדים.
  • שגרה זה טוב
    נסו לשמור עד כמה שאפשר על שגרת החיים הרגילה במשפחתכם ועל סדר היום שהילד רגיל אליו, למשל המשך לימודים בקייטנות ובחוגים, ארוחות ערב משותפות, זמני מקלחת ולינה וכדומה - כל עוד הם עומדים בהנחיות פיקוד העורף. 
  • סיוע מקצועי
    אם יש לכם שאלות או דאגות נוספות - או אם אתם מרגישים שהתגובות של הילד חריגות ונמשכות לאורך זמן - מומלץ לפנות למוקדי הסיוע של ער"ן, נט"ל, מוקדים העירוניים או לקופות החולים. כמו כן ניתן לפנות לפיקוד העורף בכל שאלה הקשורה במצב חירום, במוקד המידע 104, באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק.
     
  • הכותב הינו מומחה בסוגיות של טיפול במצבי חרדה וטראומה, מנהל תכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן וחבר הקואליציה הישראלית לטראומה