בליל ל"ג בעומר נחשפנו כולנו לאסון הנורא שפקד אותנו במירון. לאחר אירועים מסוג זה עלולות ללוות אותנו תחושות אימה, פחד וחוסר אונים אשר משפיעות על שיגרת חיינו. רשמנו כמה נקודות על דרכי התמודדות לאחר חשיפה לאירוע חרום

האסון הנורא במירון בליל ל'ג בעומר, פגש כל אחד מאתנו בצורות שונות. בין אם מדובר בתחושת זעזוע עמוק וצער, ובין אם מדובר בתחושות דאגה לחבר או בן משפחה שהיה במקום האסון, או כנפגע ישיר שנכח בעצמו באירוע, או חס וחלילה באובדן אדם קרוב.

לאחר אירוע קשה, בו חשנו סכנת חיים לעצמנו או לקרובים לנו תחושות אימה, פחד וחוסר אונים יכולים להופיע ולהשתלט על מחשבותינו. חשוב לזכור שכל אדם מגיב בצורה שונה לאירועים מסוג זה. ובמרבית המקרים התגובות מהוות חלק בלתי נפרד מהתהליך ההתמודדות הבריא של האדם עם החוויה הקשה שעבר.

תגובות אופייניות לאירוע קשה

  • תגובות גופניות- כאבי ראש, אבדן תיאבון, קשיי שינה, כאבי בטן, הקאות וכדומה.
  • תגובות רגשיות- פחד, בכי, לחץ, תחושות אי וודאות, כעס ועצבנות, חוסר רצון לדבר על מה שקרה וכדומה.
  • תגובות שכליות- קשיי ריכוז, בלבול, אדישות, רצון להימנע מלחשוב על דברים הקשורים באירוע או הפוך, מחשבות חוזרות, לא רצוניות על תמונות מהאירוע.
  • תגובות חברתיות- הסתגרות ובדידות, צורך מוגבר בתמיכה מהסביבה, תלות באדם קרוב וכדומה.

תגובות אלו הן נורמטיביות, משתנות מאדם לאדם, והן חלק בלתי נפרד מתהליך ההתמודדות של האדם עם החוויה הקשה שעבר וצפוי שתגובות אלו יעברו לאחר מספר ימים.

דרכי התמודדות רצויות לאחר חשיפה לאירוע קשה

חיפוש מידע – מידע מעודכן ורלוונטי יסייע ביצירת תחושת ביטחון ומסוגלות.

לכידות משפחתית – חשוב להגביר את תחושת האחדות ע"י עשיה משותפת של בני המשפחה ושיחות משפחתיות, הכוללות מסירת מידע שוטף בהתאם לגיל הילדים.

שמירה על שיגרה – יש להשתדל לשמור על שגרת החיים הרגילה: הקפדה על סדר יום, תפקוד רגיל בניהול משק הבית, וחינוך הילדים.

פעילות – מומלץ להרבות בפעילות גופנית, בתזונה מאוזנת ויציאה לטבע.

מעורבות חברתית – שיתוף הסביבה בתכנים רגשיים, השתתפות בפעילות קהילתית ועידוד בני המשפחה לפעילות חברתית עם בני גילם.

זכור כי ביכולתך לתמוך באחרים המגלים סימני מצוקה וכי לעיתים שיחה קצרה, כוס מים או מילת עידוד מספיקים בכדי להרגיע.

שיח עם ילדים לאחר חשיפה לאירוע חירום

הורים, חשוב לדעת שוויסות והרגעה עצמית שלנו כהורים, מאפשרים לילדינו להתמודד טוב יותר עם מצבי חירום!

ישנה עדיפות שהמבוגרים יתווכו לילדים מידע ביחס לאירוע/מוות. חשוב כי ההסבר יהיה ברור על אף שהנושא מעורר חרדה וכאב.

נקודות שיכולות לסייע במהלך שיח עם הילדים:

  • ספרו על האירוע מנקודת מבטו של הילד, סייעו לבנות אירוע בעל רצף הגיוני ומדויק בפרטים, בלי כניסה לפרטים ותיאורים פלסטיים. לאחר מכן שאלו את הילד מה הוא חש ועל מה הוא חושב.
  • תנו לגיטימציה לתחושות פיזיות ורגשיות. ניתן לומר: "טבעי שאתה ..." או "זה נורמלי וזה לא יישאר לתמיד" - באמירות אלה אנו מרגיעים את הבהלה, ושותלים את התקווה והציפייה לשיפור המצב.
  • חשוב לציין נקודות כוח שעלו בסיפור. ניתן לומר: "האם יש משהו שעוזר לך להתמודד עם האירוע?"
  • ניתן לדבר על הגעגוע לנפטר. חשוב לציין, כי הזיכרונות והמעשים הטובים שעשו עדיין אתנו. כתיבה גם היא יכולה להועיל.
  •  חשוב מאוד לסיים בעידוד ובאמירה ברורה על המשך שיתוף ותמיכה. ניתן לומר: "אם תרצה לשאול או לשתף, אנחנו כאן בשבילך".
  • יש לעודד מתן תפקידים, עשייה ושגרה נורמלית מהר ככל האפשר, לצד הבנה של הקושי במילוי המחויבויות הרגילות. ניתן לומר: "קשה ועצוב לנו, אבל נעבור את זה ביחד".

'נורות אזהרה' – כשתהליך ההתאוששות לא מתנהל כשורה

מצופה שתגובות חריגות ימשכו זמן מה עם מגמת שיפור הדרגתית בסימפטומים, עד כדי יכולת של הילד, או המבוגר לחזור לתפקוד יום יומי סביר.

מרבית האוכלוסייה מתאוששים בכוחות עצמם והאירוע הקשה הופך להיות חלק מסיפור חייהם.

במידה ולא, מומלץ לפנות  לאיש מקצוע, או לצוות הטיפולי של בית הספר.

ניתן לפנות גם למרכז 'חוסן-גוונים' בבנימין להתייעצות או לתמיכה נפשית.

פרטים ליצירת קשר מרכז 'חוסן גוונים':

במהלך סוף השבוע – 0585666423

ובימי השבוע 02-5848600

ניתן להתייעץ עם איש מקצוע או פסיכולוג מטעם המועצה בכל מסגרת חינוכית לפרטים 052-5666230 (חנוך ירס)