דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 419 אב תשע"ז יולי אוגוסט 2017
כתבות

נשים – למטבחון העסקי

כוחה של הקבוצה תמיד יעלה על כוחו של היחיד, ואם מדובר בקבוצת נשים עסקיות – האנרגיה הנשית-אמהית תהיה עוד יותר תומכת, מפרגנת, מייעצת ומעצימה. ביוזמת "למענך" של מתנ"ס בנימין נפתחות עוד ועוד קבוצות כאלה ברחבי בנימין. וכך נראה אחד ממפגשי הבוקר של קבוצת מערב בני


נשים – למטבחון העסקי
צילום: מיכל אביאור

הן יפות כל כך בשמש הקיצית של הבוקר. נשים עצמאיות, בעלות עסקים ממערב בנימין, שמתכוונות לדאוג שהשמש תזרח עליהן. הן נפגשות כבר כמה חודשים - למפגש שמתארח בכל פעם אצל חברה אחרת. הפעם הן נפגשות אצל רויטל ארונשטם בבית אריה. רויטל היא אדריכלית ומעצבת פנים, והבית שלה הוא המילה האחרונה בתחום.

אנחנו יושבות בחוץ, בגינה, ליד שולחן עמוס כל טוב. כעשרים נשים הגיעו הבוקר, יפות מטופחות וצמאות לטיפים החשובים שיקדמו אותן. הנשים כאן חולקות קשיים דומים בניהול העסקים שלהן, כמו גם חוויות משותפות שנובעות מהחיים ביישוב במערב בנימין, אבל עם כל המשותף להן הן שונות מאד. יש כאן קבוצה הטרוגנית ממגוון גדול של עיסוקים ומנעד גילאים, חילוניות ודתיות. יש כאן מנגישת טכנולוגיה, שוזרת פרחים, מטפלת רגשית, קוסמטיקאית טבעית, וגם סקיפרית ומנחת סדנאות על יאכטות. יש גם אסטרולוגית ונומרולוגית, רואת חשבון, שוקולטיירית, משווקת במדיה החברתית ועוד ועוד. לכאן הן מגיעות כדי להיחשף לעוד קהלים, לשתף באתגרים ובהצלחות, לקבל תמיכה, עצה ועזרה.

היום מנחה את המפגש ומעבירה סדנה - מירב הראל, מנהלת הקבוצה מהיישוב נעלה. מירב היא אשה כריזמטית ומלאת מרץ. היא מרצה בשטף ובהתלהבות, מדריכה את המאזינות כיצד להתייעל בניהול הזמן. השיחה מאד תמציתית, בהירה, מובנית ואינטנסיבית, ועושה רושם שהיא בעלת ניסיון. היא מנסה לנתח את היתרונות והחסרונות של ניהול עצמי ולקרוא את המפה מחדש; לנפץ מוסכמות ולחפש עידוד ופתרונות כדי לזהות אצל כל אחת את החוזקות והחולשות, לייעל ולהרים מוטיבציה. "את סדנת ניהול הזמן פיתחתי כיוון שעלתה דרישה מאחת הבנות שהתלוננה על קשיים שעוד משתתפות חוו", מספרת מירב. "מי שמעסיק את עצמו - צריך לדעת לנהל ולהתנהל. הניהול האפקטיבי הוא המפתח להצלחה ולמיקסום התוצאות. הזמן נראה לכאורה חינמי. אין גבולות. כאן מתחילה הבעיה". היא מציעה להן טיפים ודרכי התנהלות שיאזנו את סדר היום עם ההורות והחיים הפרטיים בהתאמה לצרכים שלהן, וגם משתפת אותן בחוויות מחייה האישיים.

לקבוצה קוראת מירב "המטבחון העסקי", ומסבירה: "זהו מפגש של נשים עצמאיות ויזמיות, כשהמטרה - נטוורקינג, שיווק, יצירת שיתופי פעולה, הגברת המודעות לעסקים שלהן, וגם מאסטרמיינד - שיתוף בלבטים, דילמות ואתגרים, הפריה הדדית, שיתוף בידע ובניסיון".

היא מנסה לשחזר איך בדיוק זה התחיל. "ליאורה פלד, מטפלת רגשית שהיא גם חברת הקבוצה היום, שידכה ביני ובין חמוטל לורנס, אחראית על תחום העצמת נשים ועסקים במתנ"ס בנימין. נפגשנו והיה קליק מהרגע הראשון, אנחנו משדרות על אותו גל. היא הציעה לי להקים את הקבוצה ונדלקתי. התחלתי להתקשר לנשים שהכרתי ביישוב נעלה ולרכזות הקהילה ביישובים הסמוכים. כל שיחה הניבה קצה חוט, בכל שיחה שאלתי על שכנות, מכרות וחברות שזה עשוי להיות רלוונטי עבורן. לקראת המפגש הראשון יצרתי קשר עם כ-25 נשים. התפללתי שיבואו עשר. המפגש התקיים במרץ בביתי. הגיעו 25 נשים! הייתי נפעמת. מעל ומעבר לציפיות. המפגש היה כל כך טוב שהשמועה עשתה לה כנפיים ומאז הכל גדל".

כעבור כשבועיים הגיעה מירב להרצות במפגש אמהות - "מועדון מאמוש" - ביישוב נילי, ושוב הופתעה מהגלים שעשה אותו מפגש אצלה שבועיים קודם. "הרגשתי כמו סלב, הבנתי שקרה כאן משהו". היום, כשלושה חודשים לאחר מכן, קבוצת הווטסאפ מונה 56 חברות. "אין אח ורע לתופעה הזאת", היא אומרת. "לקבוצות רגילות לוקח חודשים להתרומם ולהגיע להיקפים שמתקרבים למספרים האלה. אל תשכחי שרובן המכריע של הנשים לא הכירו אותי, והיוזמה שהצעתי להן היתה ניסיונית לחלוטין, כי לא באתי עם איזה גוף ממומן רציני שתומך בי או איזו הטבה או רווח ממשי שהצעתי, אלא רק רעיון לשיתוף ועזרה וחברותא עסקית, שאת התמורה ממנה נבנה יחד. והמדהים הוא שכולן נרתמו מיד והגיעו והקבוצה קיבלה חיים משל עצמה מהרגע הראשון. נוצרו שותפויות ותמיכה, וכולן מפרגנות ועוזרות".

הן נפגשות פעם בחודש בינתיים. "עלתה דרישה מהבנות למפגשים תכופים יותר", אומרת הראל, "אחרי החגים ניפגש כנראה יותר צפוף". היא מנסה לשתף אותי באווירה שנוצרה בקבוצה: "מדהים כמה פירגון, תמיכה הדדית וקשרים נוצרו בקבוצה, זה בסיס החשיבה שעומד מאחורי ההקמה. זאת כוחה של קבוצה, והיא תמיד תעלה על כוחו של היחיד. הבנות באות בשביל החברותא, הן באות לתרום, לקבל, להתייעל וללמוד אחת מהשניה גם בתחומים לא מוכרים".

 

 

לא מתעייפת

עד לא מזמן, הייתם פוגשים את מירב במקום אחר לגמרי. לפני כשלוש שנים עזבה תפקיד מבוקש בחברת טבע, ועשתה שינוי בחיים. מיד רואים עליה עד כמה היא טמפרמנטית וחרוצה. לפני העבודה בטבע עבדה סביב השעון בעבודה תובענית כמנהלת ומפיקת אירועים בתחום המלונאות. העבודה היתה אינטנסיבית – גם בשבתות, חגים ולילות. בוקר אחד, לאחר שהתארגנה כהרגלה לצאת מוקדם בבוקר, פתחה את דלת חדרה וגילתה להפתעתה את בנה הקטן יושב ומחכה לה. "שאלתי אותו 'מה אתה עושה כאן כל כך מוקדם?!', והוא ענה לי, 'אני ער משש כדי לראות אותך קצת'". פתאום הבינה מירב כמה היא מחמיצה. "באותו היום התפטרתי".

מירב עברה לתפקיד מתון יותר בטבע, כמנהלת רווחה, הצליחה מאד, אבל תחושת חסר ליוותה אותה. היא עבדה שם כמה שנים והתעייפה. "שינוי ארגוני בחברת טבע גרר שינוי בתפקיד שלי, וזה היה הזרז לעזיבת החברה". היא התחילה בלימודי אימון. "בתחום הזה אני לא מתעייפת! לא מתעייפת במקומות שהם החוזקות שלי".

היום היא מאמנת אישית, ועוסקת בהעצמה ותהליכי שינוי, מרצה ומעבירה סדנאות. "אני אדם מעשי. כשאני רוצה להתפתח, אני מחפשת תהליך, עשייה שתייצר מצב חדש - טוב יותר. שינוי הוא אחד הדברים הקשים ביותר. באופן אינסטינקטיבי אנחנו נמנעים ומתנגדים לשינוי".

מירב תמיד פותחת אימון בתהליך העצמה, מאתרת את החוזקות - "כדי להגדיר את המקום אליו רוצים להגיע ולבנות את הדרך לשם". היא מעידה על התהליך שהיא מציעה שהוא תכליתי, אבל מאידך - "אני לא מאמינה בתהליכי אינסטנט. שינויים מתחילים בקטן. צריך להתחיל ממה שאתה יכול, להרגיש שזה אמיתי, לבסס ולבנות את ההצלחה לאט". היא מדגישה שמי שעובר איתה תהליך עושה את כל העבודה בעצמו. "כשאדם בתוך סיטואציה הוא לא רואה מספיק. בתהליך אני מאפשרת נקודת מבט רחבה יותר. זום אאוט. דרך השאלות אני ממקדת, מחדדת ומבהירה".

 

צילום: מיכל אביאור

 

זה הכל למענך

חמוטל לורנס, שיזמה את הקבוצה ואיתרה את מירב לתפקיד הניהול שלה, מרכזת בעצמה קבוצה כזאת בכפר אדומים. חמוטל מעצבת גרפית, עצמאית, ומכירה מקרוב את האתגרים, החסרונות והיתרונות של עסק קטן בבנימין. היא מנהלת מזה שלוש שנים את פרויקט "למענך" של מתנ"ס בנימין, שעוסק בקידום נשות עסקים בבנימין. הפרויקט כולל דף פייסבוק שפונה לכלל הנשים, וקבוצת פייסבוק ייעודית הפונה לנשים בעלות עסק. "יש מכנה משותף לבעלות עסקים ביישובים", אומרת חמוטל, "הן מתמודדות עם קשיים כמו מרחק, בדידות, ואתגרים דומים בממשק קהילה ועסקים. ובצד האתגרים יש יכולת מיוחדת לנשים בקבוצה להרים אחת את השנייה, לתת ולקבל תמיכה אנרגטית, לחלוק ידע ולשתף פעולה".  במסגרת "למענך" מבקש צוות המתנ"ס לזהות את האתגרים בשטח, ולמצוא רעיונות מקדמים. הרעיון לקבוצות עלה מפעילות של רבקה הירש משילה, שהקימה את קבוצת "בחפץ כפיה", קבוצת עבודה לנשים באזור שילה. חמוטל כתבה על הרעיון בקבוצת הפייסבוק של "למענך", ובמסגרת 'נאה דורש ונאה מקיים' הזמינה נשים בעלות עסקים בכפר אדומים להיפגש. וכך נולדה הקבוצה של חמוטל, שמאז פועלת כבר שנתיים. "הקבוצה שקמה היא לא נטוורקינג קלאסי. היא לא רק מוכוונת יעילות כלכלית", מסבירה לורנס, "אלא קבוצה קהילתית, מקומית. אנחנו ממציאות את הפורמט. מה שלא עובד – משתנה. אנחנו מרימות פרויקטים שזורמים לפי הצורך והחשק, והכל דינאמי".

חמוטל מספרת על הצורך הנפשי באחווה עם מי שחולקות את אותה חוויה. "לפני החגים, חברות היו משחררות כפתור. ההרגשה באוויר היתה של חופש, אבל כל עצמאי יודע שאחרי חודש של חופש בחגים – לא יהיה מה לאכול בחודש שלאחריו. בקבוצה יש הרגשה שאנחנו שותפות לחוויות דומות. בעצם החברות בקבוצה הן 'החברות שלי מהעבודה'".

לפני כחצי שנה, עם ההבנה שהוירטואליות מוגבלת, הוסיפו במתנ"ס שעות חודשיות לפרויקט, וכך נפתח הפתח לפעילות יותר משמעותית בשטח, ולא רק בקבוצת הפייסבוק. אחד היעדים של "למענך" הוא להגיע עד סוף 2017 לחמש קבוצות מקומיות כאלה, שפועלות עצמאית, עם הגב של "למענך". "במכמש עומדת לקום בקרוב קבוצה נוספת, ביוזמה של סימון רון", מגלה חמוטל, "בנוסף לקבוצות העצמאיות הקיימות של רבקה הירש בשילה, ושל לאה זך אהרוני בכוכב יעקב. "אחרי החגים נמשיך במפגשי "למענך בשטח" שבאים להציג את פעילות 'למענך' ולעודד יצירת קבוצה מקומית ביישובים. "אם מישהי מהקוראות מתעניינת", מוסיפה חמוטל, "צרי קשר!".

 

צילום: מיכל אביאור

מטריה רחבה

 

במסגרת "למענך" חמוטל ממשיכה לחפש דרכים נוספות ויצירתיות לתמוך ולעזור לבעלות עסקים. היא הבחינה, למשל, שבעלי עסקים לא מספיק מכירים את בעלי התפקידים במתנ"ס ובמועצה שאמורים לטפל בענייניהם ולסייע להם, ובעלי התפקידים לא מכירים מספיק את השטח. "'למענך' היא בעצם מטריה מתווכת בין המתנ"ס ובין הקבוצות ובעלי התפקידים". לכן היא מקיימת פגישות עם בעלי תפקידים, ולאחר מכן מפרסמת בקבוצת הפייסבוק ובבלוג שלה את תיאור הפעילות של אותו בעל תפקיד. "קשה להגיע לכולם", היא מודה. "אבל לאט לאט, עם צמיחת הקבוצות, ועם גדילת העשייה של 'למענך', גם המאגר יגדל וישרת יותר ויותר את בעלי התפקידים ואת השטח, וגם נגיע ליותר עסקים ונלמד מה הצרכים ומה העזרה שצריך להציע.  

ההבנה שחיזוק העסקים המקומיים שווה לחיזוק הקהילות, ולכן יש חפיפה של האינטרסים לטובת כולם, הולכת ומעמיקה הן במתנ"ס והן במועצה. על תחום כלל העסקים במועצה אמונה שושי צוברי, מנהלת המחלקה לקידום ורישוי עסקים ופיקוח עירוני. "כמו מחלקות אחרות דומות בארץ, גם אצלנו בהתחלה תפקיד המחלקה היה בעיקר ללוות את העסק בתהליך להנפקת הרישיון בהתאם לחוק", היא מסבירה, "אבל אצלנו עם הזמן חל שינוי שנובע מרצון להעצים את העסקים שלנו, וכך עסקנו יותר ויותר בליווי העסקים, ורישיון העסק הוא רק חלק מהפעילות שלנו. ולכן היום אנחנו קוראים למחלקה - "המחלקה לקידום עסקים". אנחנו בעצם האבא והאמא של העסקים במועצה", אומרת צוברי. אחת היוזמות המוכרות היא הקמת הפורום לבעלי עסקים, שמתכנס אחת לחודשיים. שיתוף הפעולה עם המתנ"ס, שמתמקד בהעצמת נשים בעסקים, הוליד יריד מכירות של מתנות תוצרת נשים מבנימין. וכך הולכת ומעמיקה ההבנה בדבר חשיבות משאבי האנוש המקומיים.

חמוטל הבחינה שגם רכזות הקהילה לא תמיד מודעות ולא מכירות את כל הכוחות שיש ביישוב שלהן וביישובים הסמוכים, ומזמינות לא פעם הצגות וסדנאות מבחוץ כשיש אפשרויות מקומיות לא פחות טובות. "השנה תהיה השתלמות לרכזות קהילה שתוקדש לספקים מקומיים. כל מי שרוצה להיות מקושר, מוזמן לפנות". אני שואלת על הדרת הגברים, וחמוטל עונה בחיוך - "גברים שמעוניינים בוודאי יכולים להצטרף ולהירשם".

 

אנרגיה נשית

אני מתיישבת בשמש החמה ליד ליאורה פלד, מטפלת רגשית בנשים וילדים. ליאורה בעצמה עסוקה רבות בנשיות והורות גם בטיפולים ובסדנאות שהיא מעבירה. "זה נוח שהקבוצה מורכבת רק מנשים, יש בה אנרגיה נשית", היא אומרת. לירון יוגב מניל"י, חברה נוספת בקבוצה, מוסיפה: "הייתי בקבוצת נטוורקינג מעורבת, אבל יש הרבה שיחות בינינו על המשותף לנו כנשים. יש אנרגיות אימהיות, ודברים שרק נשים יכולות להבין. רוב הנשים הן עצמאיות שעובדות מהבית, ומבינות את הצורך להתמודד עם ניהול עסק במקביל לניהול הבית. אנחנו קמות בבוקר ועובדות ובמקביל מנסות להשתלט על הבית ולבשל תוך כדי ארוחת צהריים, לדוגמא. סדנת ניהול הזמן של מירב היתה ממש במקום".

קבוצת ה'מטבחון העסקי' היא אמנם צעירה אבל אפשר להרגיש איזו אחווה משפחתית בין החברות בה. "יש אכפתיות בין חברות הקבוצה, נוצרו קשרים מפרים שמולידים לקוחות", אומרת ליאורה. לירון מרגישה שיש פה משהו אחר. "ניסיתי מעגלים עסקיים ששאבו מדי", היא מספרת. "כאן זה כיף, זה במינון, לא מעיק. פעם בחודש. יש לך מספיק זמן להתארגן". לירון היתה מהנדסת תעשיה וניהול וכבר כשמונה שנים היא מאמנת כושר, מעבירה שיעורי כושר המותאמים במיוחד לצרכים של חברות היי-טק וארגונים. יש לה תכנית מיוחדת לנשים אחרי לידה. היא גם מאמנת זומבה, פילאטיס, עיצוב ו-TRX. "משהו במפגשים פה מאד מאחד, אני מרגישה שהרבה דברים שמשותפים גם לי ומדברים אלי. כולנו גרות ביישובים. גם בפן העסקי האחרות מתייגות אותי ברשת ומפנות אלי לקוחות. הרבה טלפונים מגיעים דרך בנות הקבוצה. נוצר משהו ביתי ומשפחתי. הכי משמעותי לי שאנשים הבינו מה אני עושה". היא מדגישה שזה הרבה בזכות מירב. "היא מאד עוצמתית וממוקדת. מאד מקצועית. אשה עם כוח. המנהלת המושלמת".

רויטל ארונשטם, המארחת של המפגש הפעם, סיימה בהצטיינות תואר בהנדסאות, אדריכלות ועיצוב פנים. "אחרי הסבה מקצועית, היום יש לי סטודיו לאדריכלות עם עובדים, ואני נהנית לקום בבוקר! אני מאמינה בשיווק פרונטלי. זה כלי אדיר, זה מוחשי, נוצרו פה חברויות מעבר למפגשי הקבוצה. קבוצה זה כוח, גב, אנחנו מתייעצות אחת עם השניה. התייעצתי גם בקבוצת הפייסבוק. פה יש חברות ופרגון. מירב היא אישיות עם נוכחות נוגעת, היא דואגת לנו. הייתי במפגשי נטוורקינג אחרים, ואני יודעת שלמירב תמיד אני יכולה להתקשר. היא עושה את זה מעל ומעבר בשביל להעניק. זה כנראה נותן לה כוח".

"למה באמת?" אני שואלת את מירב, שמנהלת את הקבוצה בהתנדבות מלאה. "המפגשים והפעילות בקבוצת הווטסאפ גורמים לי גאווה, כמו לאמא. אני מתייחסת לזה כמו ילד שלי, משהו שיצרתי. כשאני רואה כל אחת צומחת וגדלה זה מחזק את תחושת היעוד שלי, נותן לי סיפוק. יש לי תחושת שליחות וכשאני חווה אתן הצלחות – אני מקבלת מזה כוח. גם אני לומדת מהחברות באותה מידה, צומחת יחד עם הבנות משיתופי הפעולה, ההפריה ההדדית והתמיכה - אני מאמינה שמי שעושה טוב מקבל טוב. אני מרגישה שאני עושה טוב ומקבלת מהעולם הרבה יותר".

חזור למגזין