דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 420 תשרי תשע"ח אוקטובר 2017
דברי הימים

מי יבנה יישוב

החלטת ממשלה חסרת תקדים התקבלה לאחרונה: המועצה האזורית מטה בנימין היא הגוף האמון מטעם הממשלה על הקמת היישוב החדש עמיחי. שר הפנים אריה דרעי הוא שפרס חסותו על המהלך


מי יבנה יישוב

בימים שבהם נדמה היה שדממת הכלים הכבדים על הרכס שהוקצה להקמת היישוב החדש עמיחי, מלמדת על כך שהכל עצר לעד מלכת ואולי נשכחו אנשי עמונה מלב, דווקא רחשו ובחשו מהלכים רבים מאחורי הקלעים. הרחק מעין רואה וללא שאון והמולה, התקיימו עוד ועוד מפגשים, דיונים, סיכומים, שהבשילו לכדי החלטת ממשלה חסרת תקדים: המועצה האזורית מטה בנימין היא שתקים את היישוב החדש.

"זה צעד תקדימי בכל קנה מידה, שמועצה מוציאה לפועל החלטת ממשלה בהקמת יישוב", אומר אבי רואה, ראש המועצה, "זה תפקיד שבאחריות משרד השיכון, או החטיבה להתיישבות".

אבל משרד השיכון כנראה יודע להקים ערים, לא יישובים, והחטיבה עדיין לא השלימה את הסדרתה, והמועצה לקחה על עצמה באומץ את המשימה. וכך פנתה למשרד הפנים, אבי הרשויות, ואכן שר הפנים אריה דרעי התגייס להוביל את המהלך. "במקום שאין אנשים, אהיה איש", אמר, ועשה.

"האופן שבו שר הפנים לקח על עצמו לרתום את כל אנשי משרדו לשתף פעולה ולסייע לנו כמועצה לבצע את המשימה, הוא לגמרי לא מובן מאליו", מספר רואה. השר הורה באופן שאין עליו עוררין לכל פקידי משרדו לתת למועצה את כל הסיוע הנדרש בהקמת היישוב החדש.

"תקציב ממשלתי, כידוע, הוא דבר מורכב, שהעברה שלו דורשת בקרה ופיקוח", מסביר ישראל מלאכי, גזבר המועצה, "ולשם כך צריך ליווי של משרד ממשלתי. משרד הפנים לגמרי פרס חסות ונתן את כל הסיוע".

אבל כדי שזה יקרה, נדרשו אינספור פגישות, ישיבות והכנת ערימות של מסמכים, מראש הממשלה ואנשי משרדו, דרך שרי האוצר, הפנים והפקידים הגבוהים במשרדיהם, עשרות שעות במסדרונות הממשלה. אנשי הגזברות במועצה, ובמיוחד יערה איתן, אביטל גפן ואליעזר רוזנבאום, עמלו שעות על שעות יום וליל על הכנת החומרים המקצועיים וניירות העמדה לדיונים האינסופיים.

ימים ספורים אחרי החלטת הממשלה כבר שב קול הלמות הבאגרים אל ההר. מאז הכלים הכבדים עובדים שם ללא הפוגה. "אנחנו עושים כל מאמץ להתקדם כמה שיותר מהר", אומר ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, "עובדים כמו משוגעים", והוא ממשיך ומספר על ההתנגדויות שהוגשו למינהל האזרחי וגורל הדיונים בהן טרם ברור.

"כמועצה היה לנו חשוב גם לשמור על תושבי עמונה כקהילה", מוסיף ישראל מלאכי הגזבר, "כי מניסיון גוש קטיף יישובים ששמרו על הקהילתיות, עמדו בקושי באופן אחר. כך גם יישובים שלא עברו למגורים זמניים. תושבי עמונה צדקו באופן מוחלט שבחרו למרות הקושי להישאר במדרשה", מסכם מלאכי, שעסק בעברו בשיקום מפוני גוש קטיף.

בקרבת המגרש המיועד לבנייה של כל משפחה יוצב בתחילה מבנה של בנייה קלה. "כדי שקודם כל יהיה לכל משפחה מקום נורמלי להניח את הראש", אומר מלאכי. אחר כך כל אחד יבנה את ביתו.

"ועכשיו שהעבודות התחדשו", מסכם אבי רואה, "אנחנו מקווים שבזמן הקרוב נוכל לציין את חנוכת היישוב ועליית המשפחות לבתים החדשים מיד אחרי החגים".

 

ומה עם מגרון

ובעוד תושבי עמונה כבר מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, תושבי מגרון חידשו את מאבקם מול ממשלת ישראל בדרישה לבנייה עכשיו. חמש שנים מאז שמעו גם הם הבטחות וסיכומים, אבל בניית בתי הקבע שלהם עוד לא נראית באופק.

"אני מקווה שבוועדת מת"ע הקרובה תעלה התכנית של בניית מגרון למתן תוקף ותפורסם", אומר אבי רואה, "ואם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, התכנית תאושר וייבנו בתי הקבע של מגרון בסמוך למקום בו הם גרים כיום. התכנון כבר קיים ורק מחכה לאישור. נכון לעכשיו יש רצון של כל הגורמים שזה יקרה, אך אנחנו כבר יודעים שעד שזה לא קורה, זה לא קורה.

"אחר כך תהיה בפנינו משימה נוספת – לקבל פטור ממכרז", מוסיף רואה, "כי הקרקע שייכת לאפוטרופוס ולא לחטיבה להתיישבות, ולכן נדרש בדרך כלל מכרז. נצטרך לפעול מיד עם מתן התוקף לפטור ממכרז למשפחות מגרון, וברגע שזה יהיה אפשרי, נצא למכרז קבלנים לתחילת ביצוע עבודות תשתית. ואני מקווה שבמהלך השנה נראה את הבתים המיוחלים של המשפחות המיוחדות והעוצמתיות של מגרון הולכים ונבנים גם הם".

חזור למגזין