דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 415 - שבט תשע"ז
מאמרים

הירוק שמעבר לקו

לא במקרה התקיים כנס הסביבה ביו"ש דווקא באוניברסיטת תל אביב. מקבלי ההחלטות וגופים סביבתיים פוליטיים רבים היו שותפים לו, וכולם הבינו שזיהום אוויר, קרקע ומים לא עוצרים בגדר ולא נשמעים לחלוקות פוליטיות


הירוק שמעבר לקו

מה אתם יודעים על מצב הסביבה ביו"ש?

ביום חמישי לפני כשבועיים התכנסו עשרות ארגונים באוניברסיטת תל אביב בכדי להציב תמונת ראי קודרת למצב הסביבה ביו"ש, וחשוב מכך - להציע פתרונות לשיפור המצב..

הכנס "הסביבה ביו"ש - משבר בצבת הגיאופוליטיקה" - הוא פרי שיתוף פעולה של בית ספר שדה עפרה בחברה להגנת הטבע יחד עם גופי סביבה נוספים כמו ירוק עכשיו, בית ספר שדה כפר עציון, איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון, איגוד ערים לאיכות סביבה יהודה, המרכז הביו אזורי, אקו פיס, ועוד, וכל זאת באכסניה של בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב.

בכנס נכחו רבים ממקבלי ההחלטות בנושא הסביבה ביו"ש. עובדה זו עמדה בבסיס ההחלטה לקיים את הכנס בתל אביב. נגישות מקבלי ההחלטות למקום, יחד עם הרצון לצאת מן הבועה ולספר על המצב גם לגופים סביבתיים פוליטיים שאינם מוכנים להגיע ליו"ש.

במהלך הכנס הוצגו מפגעי סביבה רבים שאינם מטופלים כראוי מעבר לקו הירוק: מזבלות לא חוקיות, שפכים בנחלים, עברייני פסולת מתוך תחומי הקו הירוק שמפנים פסולת ליו"ש ללא היטל הטמנה, זרימת פסולת בתי בד לנחל אלכסנדר, מפחמות הפוגעות באוויר הנקי של אזור חדרה ועוד.

את הכנס פתח מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר, שסיפר על תכניות משרדו לטפל לעומק בסוגיות. הוא הבטיח שהשנה יתנו דגש גדול יותר על החלת תקנות סביבתיות וישומן בתוך שטחי יו"ש.

סמנכ"ל שמירת טבע של החברה להגנת הטבע, מר ניר פפאי, פירט את "הנכסים החשובים" לשמירה על מסדרונות אקולוגיים באזור שבו גדר ההפרדה ובנייה מואצת מאיימים על הסביבה.

מנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון, מר איצ'ה מאיר, סקר את כל כותרות המגעים ומה מצב השטח בתמונה כוללת.

בפאנל "מדברים מהשטח" הצגתי את המאבקים בהם לקחנו חלק בשנים האחרונות, ומה הם המחדלים מהם מתעלם המינהל האזרחי. בין השאר פירטתי על המאבק מול הביוב הזורם לנחל פרת כבר למעלה מ-25 שנים, וכן על המאבק כנגד הקמת אתר סילוק פסולת בשמורת נחל מכוך.

קמ"ט איכות סביבה במנהל האזרחי, מר בני אלבז, הגיב לנאמר וטען שמשרדו מבצע אכיפה מוגברת והמצב השתפר מאוד בשנה האחרונה.

בדיון על פתרונות אפשריים לקחו חלק ח"כ לשעבר מוסי רז (מר"צ), יו"ר ארגון חיים וסביבה, וחברי הכנסת מוטי יוגב (הבית יהודי) ויעל כהן פארן (המחנה הציוני). כאשר הצליחו לדלג מעל המשוכה הפוליטית, התגלה שיש הרבה רצון משותף לקדם את הנושאים הסביבתיים ביו"ש.

אחד הדיונים הטעונים ביותר התקיים לאחר שיחתו של פרופ' חיים גבירצמן בנושא המים ביו"ש. גבירצמן טוען כי 99% מכלל הפלשתינאים מחוברים כיום לרשת מים זורמים, אך בתוצר - שהוא ביוב ושפכים - רק 30% מתושבי יו"ש הפלשתינאים דואגים לטפל. גבירצמן טען שמדובר ב"טרור שפכים" - דבר שעורר ויכוח סוער בקרב המשתתפים.

אחד הנושאים הבוערים שעלו על הפרק ונמצאים בגזרת בנימין הינו אתר סילוק הפסולת ברימונים. אתר זה אמור להחליף את האתר הלא חוקי על יד פסגות, ולתת מענה לעוד 36 משרפות בלתי חוקיות בסביבות הכפרים. אתר זה היה אמור לקום בראשיתו בשטח B על יד הכפר דיר דבוואן, אך עבר בלחץ הרשות הפלשתינית לשטח C בשמורת הטבע ואדי מכוך, על יד ריכוז אירוסים נדיר, בסמוך לאתר ארכיאולוגי חשוב שחשף הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל, באזור חילחול מהיר למי התהום. הוא עתיד לפעול בטכנולוגיית הטמנה שאינה מאושרת כלל בישראל בגלל סיכוני הזיהום שלה, וכל זאת בלי לאפשר גם למועצה האזורית מטה בנימין לזרוק את הזבל של יישובי בנימין בנקודה זו.

התנגדות החברה להגנת הטבע כנציגת 1,500 תושבי האזור - פלשתינאים, בדואים ותושבי היישובים הישראלים - התקבלה. אך לאחר ארבעה חודשים, בדעת מיעוט, הוחלט לפתע להכשיר את התוכנית.

לחץ משמעותי של גורמים אירופאים ובראשם הבנק הגרמני שחתום על הפרויקט, דרשו שהאתר ימוקם דווקא בשטח זה - ככל הנראה מסיבות פוליטיות.

זוהי דוגמא פשוטה להתנהלות לא עניינית ולא סביבתית שעליה חתום המינהל האזרחי וקמ"ט איכות סביבה שאמור לדאוג לסביבה ביו"ש.

בכנס התחייב קמ"ט איכות סביבה כי האתר יהיה לכלל האוכלוסיות, אך בזה הוא לא פתר ולא מנע את אפקט הנזק האדיר שיתרגש על הסביבה בעקבות העברת אתר הפסולת לאחד מהמסדרונות האקולוגים המשמעותיים בארץ - פרוזדור מדבר השומרון ומדבר יהודה.

בסוף הכנס הוחלט על הקמת פורום ארגונים סביבתיים אזרחיים שיחל להיפגש עם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אחת לחודש, וידווח על תמונת המצב העדכנית והתקדמותה.

אז מה ניתן לדעתנו לעשות? לחזק את המוטיבציה במינהל האזרחי להגברת האכיפה בהתאם לסמכויות, לדאוג להחלת צווי אלוף בנוגע לתקנות סביבתיות ביו"ש, לקדם שיתוף פעולה בין כל תושבי האזור - ישראלים ופלשתינאים כאחד, ובעיקר - לעורר את הציבור באזורנו לדאגה לשלומנו ולשלום הסביבה.

ומה לא לעשות? לא להחליט שבגלל שזה מורכב אז לא מתעסקים בזה, כי לסביבה אין גבולות, וזיהום אוויר, קרקע או מים - אינם נעצרים בגדר. איכות הסביבה היא דאגה של כולנו למחר. עלינו לדאוג בשם אהבת המולדת לצמצום הפגיעה הסביבתית באופן משמעותי.

זה ערכי, זה הומני, זה בריאותי ואפילו כלכלי.

בסוף הכנס שאלתי את אחד מעובדי המינהל האזרחי: "הכנס עזר לדעתך?", והוא השיב באופטימיות זהירה: "זה חצי סיבוב בפדל".

 

חזור למגזין