דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 424 ניסן תשע"ח מרץ 2018
דברי הימים

דרך חדשה

תהליך הקמת הישיבה והאולפנה החדשים בגוש שילה היה רצוף דיונים, ויכוחים ולא מעט מתחים. התגמשות בהחלטה של משרד החינוך וגיוס מועמדים טובים לעמוד בראשם, סללו את היציאה לדרך חדשה


דרך חדשה

ברקע הקמת הישיבה והאולפנה החדשים בגוש שילה עמדה עובדה בעייתית-משהו שליוותה את פתיחת שנת הלימודים האחרונה. ערב שנת הלימודים החדשה נותרו 50 תלמידים שלא היה להם מקום במוסד תיכוני. באגף החינוך ובוועדת החינוך של המועצה הבינו שפתיחת מוסדות תיכוניים נוספים בבנימין זה עניין דחוף. "למרות שחלק ניכר מהתלמידים של בנימין בוחרים ללמוד מחוץ לבנימין", אומר ראש המועצה אבי רואה, "מאילת ודימונה ועד חיספין ואלוני הבשן, בכל זאת יש לנו אחריות לכולם.

"הבחירה להקים ישיבה ואולפנה דווקא באזור עלי-שילה נבעה מכך ששם יש מספר ניכר של תלמידים. אחרי כל המהמורות שעברנו בדרך, אני מקווה שיש לנו מועמדים טובים להוביל את המהלך. ועדת איתור שלנו, יחד עם משרד החינוך, איתרה ראש ישיבה וראשת אולפנה שיש להם יכולות להיות שותפים בהקמת המוסדות, ואנחנו מקווים שבשנת הלימודים התשע"ט נתחיל את הלימודים עם אולפנה בשילה וישיבה בעלי. נעשה הכל כדי שהמוסדות האלה יצמחו ויפרחו ויתנו מענה ראוי לתלמידים היקרים של בנימין".

לא מעט ויכוחים פנים יישוביים, מרמורים וכעסים ליוו את הקמת המוסדות. על איזה כיתות מדובר, מה המיקומים, איך תהיה החלוקה בין היישובים.
"הסיבה העיקרית לכעס קשורה לכיתות החטיבה", מסביר רואה. "היום בבית הספר היסודי האזורי קיימות כיתות א'- ח', אבל כל גורמי המקצוע היו תמימי דעים שכדי שהישיבה החדשה תהיה משמעותית ולא ישיבת נישה, היא צריכה להיות שש-שנתית, כלומר מכיתה ז'. כך נבנה מוסד גדול עם יכולות להתנהל ועם אפשרויות בחירה. בישיבת נישה זה מוגבל ומצומצם. היו הורים שכעסו על כך שאנחנו מוציאים את ילדי ז'-ח' מבית הספר ואמרו, למה לשנות משהו שהוא טוב. בגדול, מלכתחילה הצענו שתהיה בחירה בשנתיים הראשונות, אבל משרד החינוך לא קיבל את האופציה שנאפשר לבחור. הם טענו שבחירה תבלבל ותגרום לתחרות. בעקבות זאת קמו מקרב ההורים קולות זעקה, שהגיעו גם למשרד החינוך. נוכח אלה ביקש משרד החינוך לקיים דיון חוזר, ובדיון אמר אברהם ליפשיץ, ראש מינהל החמ"ד, שמשרד החינוך מוכן לאפשר בחירה. כמובן שגם אנחנו היינו בעד, ובכך נגמר העניין.

"הורים אחרים כועסים על כך ששוב מוקמים מוסדות פנימייתיים ולא תיכון ללא פנימייה. הדרישה של תיכון עלתה ולא בפעם הראשונה. בשלב ראשון פתחנו מסלול לא פנימייתי בישיבת מטה בנימין בבית אל. אבל מהר מאד אלה שנרשמו לתיכון רצו להשתלב בפנימיות. להבנתנו, הדרישה של תיכון ללא פנימייה היא יותר דרישה של ההורים ופחות של הילדים. התלמידים באופן ברור ומובן רוצים להתנתק מהסינר של ההורים ולהיות בפנימייה. גם רצון ההורים מובן בהחלט, אבל במציאות רוב התלמידים כן בוחרים בפנימיות, ולכן זה לא כל כך צולח. גם את זה נבחן, ואם אכן יהיה ביקוש, אין סיבה שלא תקום ישיבה ללא פנימייה. אך צריך לוודא שלמקום הזה יגיעו תלמידים ותלמידות מכל הרבדים, לא רק אלה שלא מוצאים מסגרות אחרות, כי אז יהיה למקום דימוי של בית ספר חלש ולא זו המטרה. זה נושא שנידרש אליו בשנה הקרובה".

תיכון ממלכתי אחד יש בכפר אדומים, אך גם במערב נדרש תיכון חדש. "לילדי ניל"י, נעלה וכפר האורנים בהחלט נדרש להקים תיכון. בעיני כולם זה נכון, אך הוויכוח הוא על המיקום", מסביר רואה. "המקום הטוב ביותר היה כפר האורנים, אך התב"ע שתאפשר זאת לא מתקדמת, מסיבות כאלה ואחרות, ולכן הנושא מדשדש. אבל בהחלט יש לנו כוונה שתיכון כזה יקום".

"להקמת שלושת מתחמי בית הספר החדשים – הישיבה בעלי, האולפנה בשילה, וגם ישיבת רגבים שעדיין לא ידוע היכן תמוקם – יש גם השלכות ביצועיות לא פשוטות", מבהיר גם ישראל גנץ. "כל אחד מהמתחמים האלה הוא קומפלקס מורכב, וזה בהחלט אירוע. וחוץ מזה יש עוד עשרות כיתות שנערכים לבינוי שלהן. בימים אלה צפויות להגיע הרשאות ממשרד החינוך לבינוי כמה בתי ספר ברחבי בנימין, רובם לא ייבנו עד שנת הלימודים הקרובה, אבל אנו מקווים שכמה גנים מתוכם נצליח להשלים".

חזור למגזין