דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 424 ניסן תשע"ח מרץ 2018
טורים

עין צופיה - ברוכים הנמצאים

אז מה אתם עושים בחול המועד פסח ואיפה מטיילים ביום העצמאות? בואו נעשה את זה פשוט - אם כבר פקקים, שיהיו פקקים שלנו, אם כבר חם, שיהיה את החום הבנימיני, ואם לצאת מהבית, עדיף שיהיה קרוב. חג שמח


עין צופיה - ברוכים הנמצאים

פעם, כשהייתי רכזת קהילה בכוכב יעקב למדתי שיעור בחוצניקים.

באותן שנים קיבל היישוב עולים מצרפת ומארצות הברית. רכזת הקליטה היתה ורוניק קורשיה, ולראשונה בחיי ראיתי מהי תודעת שירות מול אנשים ששפתם זרה, תרבותם אחרת וצרכיהם שונים ומגוונים. מצורת עבודתה מול העולים היה ניתן ללמוד רבות על איך לנהל תיירות, על נתינת מענה לצרכים, הקשבה וקבלת פנים לבאים מחוץ.

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בתיירות בבנימין, צימרים מופלאים, מסעדות מושקעות, סינגלים, אתרי תיירות ועוד, ואני אומרת לעצמי "וואו, איזה כיף", אפשר לארח אנשים מבחוץ ואפשר סוף סוף לבלות עם הילדים בחגים בלי לצאת אל הפקקים המטורפים.

התחושה הטובה ביותר היא להגיע לאתר ולפגוש בו אנשים מרחבי הארץ, ויותר מכל לראות תיירים שהם אנשים שבאמת יודעים להעריך יופי ואיכות כי היו כבר בכל מקום בעולם.

כשאני מגיעה לאתרים שכאלה אני מתמלאת בגאוות יחידה – "גם לנו יש מה לתת", כאילו אני בעצמי חפרתי את המקום.

על כל הפרויקטים המדהימים שהמועצה שלנו הרימה, נתון הכבוד לאנשי התיירות. ואם תשאלו אותי על פרויקטים פרטיים שאני מכירה, אז הנה שניים לדוגמה.

לינה בסלע - מי לא מכיר את יוסי ואביבה מימון? יוסי ואביבה הם ממקימי מעלה לבונה. הם גרים בבית על קצה ההר (אם תבואו ביום חורפי, שימו אבנים בכיסים שלא תעופו), והחליטו לבנות צימר צמוד לביתם. יוסי שאביו היה נגר, רכש את הכישרון בירושה ובשתי ידיו הפך את המקום לפיסת גן עדן עם בריכה טבעית צמודה ומקווה קפוא מתחת לצימר. כשיוסי פרסם לראשונה את הצימר קצת צחקתי, כי מי יבוא לצימר באמצע שומקום? אבל אחר כך גיליתי מי כן – תושבי בנימין והארץ כולה. בדיעבד אני יודעת שלא רק הצימר הוא שמושך אותם, אלא האוכל של אביבה, מרוקאית מומחית בתחום הקולינריה שכל ביס ממאכליה ממלא אותך יופי.
הנוף המשתקף מהצימר הוא מראה כמו ממעוף הציפור, ולי נותר רק לקנא ביצירתיות של הזוג הזה.

מענית יצירה בזכוכית - ממעלה לבונה ניתן לראות את יישובי שילה והגבעות, ובתוכם את קידה, יישוב יפיפה בו נמצאים הצימרים והסטודיו של מענית רבינוביץ.

לפני שאתחיל לדבר על הסטודיו, אני רוצה לספר לכם על מענית. למענית יש חזון ועשייה שאין להרבה אנשים. כאמנית זכוכית יש לה את כל הסבלנות שבעולם, מאור פנים ויצירתיות.

באחד הימים החלטנו, בעלי ואני, לברוח ליממה של שקט ומילוי מצברים, בבדיקה מהירה החלטנו ללכת קרוב - למענית, נכנסנו אל הצימר שלה ואחרי אמבטיה מפנקת קיבלנו ארוחה מטורפת. לראשונה בחיי טעמתי סיידר תפוחים חם עם מקלות קינמון, פונקנו במרק קרמי ועשיר, סלט שלא מגישים אפילו במסעדות גורמה ופאי תפוחים עדין עדין.

ואז הגענו אל הסטודיו המסודר והמוקפד, ובו תצוגה מרהיבה ומופלאה של תכשיטי זכוכית, כלים, מזוזות ועוד. בעלי גילה יצירתיות רבה והכין צלוחית ססגונית ואילו אני הלכתי בזהירות על עיצוב שמרני. החוויה הזוגית היתה כל כך מרשימה שחזרנו כעבור שנה עם ילד בר המצווה שלנו לסדנת חנוכייה של אב ובן.

לקבוע ביקור אצל מענית זה עניין שדורש מוטיבציה רבה כי הלו"ז מלא בישראלים ובתיירים שרובם באים גם לפעם שנייה ושלישית.

אני, אגב, לא יודעת מה מפתה יותר אצל מענית - הצימר, האוכל או הסדנה.

אז מה עושים השנה בחול המועד פסח? ואיפה מטיילים השנה ביום העצמאות? השאלות האלו כבר עלו בקבוצת החברים אצלנו, וגם התשובה המוכרת: "אין לי כוח להתחיל להסתובב עם כל עם ישראל בפקקים, בואו נלך על על-האש פשוט".

ואני חושבת לעצמי, אם כבר פקקים, שיהיו פקקים שלנו, אם כבר חם, שיהיה את החום הבנימיני, ואם לצאת מהבית, עדיף שיהיה קרוב.

אז אחרי שכבר חרשנו את כל נחל פרת, מעיין הגבורה, העי, תל שילה ובטיול ג'יפים, אני כבר מתחילה לחשוב על הרעיונות הבאים.

היתרון העצום בטיול בנימיני הוא שאפשר לאכול בבית ארוחת בוקר, לצאת עם מים וחטיפים קלילים ולחזור לארוחת צהריים בבית, לנוח ולהמשיך עד ארוחת ערב. לא צריך לסחוב צידניות ולא להסתבך, ואם ממש ממש ממש רעבים, יש אפילו מסעדות בדרך.

ואם עוד לא התעייפתם מכל המבחר תוכלו להיכנס לבר בעפרה שפתוח בחמישי ומוצ"ש, או פשוט לקפוץ לבקר אותנו. רק תעדכנו קודם, שנפשיר בשרים לעל-האש.

 

חזור למגזין