דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 416 אדר-ניסן תשע"ז
דברי הימים

אין תזוזה

ראש הממשלה שב ואומר שהוא עומד מאחורי הבטחתו לתושבי עמונה, אבל בפועל שום דבר לא זז. שביתת הרעב נמשכת ונמשכת אבל הקמת היישוב החדש עוד לא אושרה. "המאבק של תושבי עמונה הוא לא אישי, יש לו חשיבות עצומה לכלל ההתיישבות"


אין תזוזה

זקני ההתיישבות מתקשים לזכור מתי היתה הפעם האחרונה שבה הוקם יישוב חדש ביהודה ושומרון. כזה רשמי וגלוי ומאושר, לא תחת כל מיני פעלולי הסוואה ותרגילי-שכונות-של יישובים קיימים. בהחלטת ממשלה הצהרתית וברורה. האם כעת זה יקרה, עבור תושבי עמונה? מסתבר שזה קשה משחשבנו. גם אחרי שראש הממשלה הבטיח, וחזר ואמר שהוא מחויב, והנשיא החזק בעולם הוא כבר לא אובמה, והממשלה כאן בישראל היא אוהדת ותומכת, זה לא פשוט בכלל ודורש אומץ ומנהיגות. והנה, עדיין זה לא קורה.

 

שביתת הרעב של תושבי עמונה צוברת יום ועוד יום, השליח המיוחד דן ושוב דן, ראש הממשלה אומר ושוב אומר, אבל היישוב החדש שהובטח למפוני עמונה לא קם. ובעוד כולנו עתידים בימים אלה לצחצח את בתינו ולמרק את מטבחינו, למפוני עמונה אין בית לנקות.

 

"אמנם עברנו את פינוי והרס עמונה ותשעת הבתים בעפרה, אבל האירועים האלה עדיין לא הסתיימו", אומר אבי רואה, ראש המועצה, "ודאי לא מבחינת המשפחות, במיוחד של עמונה שעדיין תקועות במדרשה בעפרה. אנחנו ממשיכים ללוות אותן, להקל, לחזק, ולתמוך בדרך שגם הם וגם אנחנו חושבים שהיא הנכונה ביותר לריפוי המצב הקשה הזה – הקמת יישוב חדש. כפי שסוכם עם ראש הממשלה. אך לצערי עדיין אין שום תזוזה".

 

תהליכי אישורי הקמת היישוב החדש, מסביר רואה, עדיין לא החלו. מדובר בתהליכי שרשרת. החלטה, תכנון, אישורים, הכרזה, סמל יישוב. ואם אין החלטה, הכל תקוע. "אני מקווה שבימים הקרובים, אחרי ביקור השליח המיוחד גרינבלט, ראש הממשלה יקיים את הסיכום שלפיו אם מתווה נכסי הנפקדים לא יתקיים יוקם יישוב חדש.

 

"אנחנו כמועצה, ברגע שתתקבל החלטה, יודעים מה לעשות, ומיותר להגיד שכולנו נירתם למשימה שמהותה מתן תקווה ואופק למשפחות, לקהילה וגם לכל ההתיישבות. הקמת יישוב חדש זה דבר שלא קרה כבר הרבה שנים. המאבק של אנשי עמונה הוא לא אישי, יש בו חשיבות עצומה לכלל ההתיישבות, וזו הזדמנות לשוב ולקרוא לציבור להגיע, לחזק ולתמוך.

 

אולי הגיעה העת פשוט להניח קרוואנים על השטח המוסכם ולא לחכות עוד? אולי ראש הממשלה בעצמו רומז שזה מה שהוא מעדיף שנעשה?

אנחנו יודעים לעשות דברים, אך האם נכון להכניס את המשפחות והקהילה למאבקים נוספים? או שנכון יותר שהיציאה מהמשבר תהיה בדרך ראויה וללא מאבקים נוספים? אני יכול לומר שגם עניין זה נבחן. האופציה קיימת. החלטה תתקבל בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות. ראש הממשלה קבע תאריך יעד – עד סוף מרץ. צריך לזכור שזו ממשלה ימנית בכל המובנים, לא בטוח שתהיה עוד כזו בהמשך הדרך, ויש עניין גדול להקים יישוב כמו שצריך. שממשלת ישראל היא זו שתקבל החלטה על הקמת יישוב. יש לכך משמעויות נוספות לגבי העתיד של ההתיישבות. מדובר בסוג של החלטה תקדימית שתמיד יש חשש לקבל, ולכן חשוב לנסות למצות את התהליך הזה יחד עם הממשלה. מבלי לבטל את האפשרות שבאם נגיע למסקנה שהממשלה לא מסוגלת, נלך לכיוון של עשייה בשטח", מסכם רואה.

 

בטבורו של יישוב

כמה שבועות אחרי הרס עמונה עלו דחפורי ההרס על תשעה בתים בלב עפרה. היו אלה יומיים טעונים ולא פשוטים, וכשנגסו הדחפורים בבתי האבן היפים והמרשימים בטבורו של יישוב בנוי וחזק הרגישו רבים מבין העומדים מולם כאילו משהו נוגס בגופם שלהם.

 

משפחות הבתים בחרו איש איש את דרכו באותו יום לא פשוט של פינוי. היו בתים שמלאו נערים והיו שכוסו כתובות וציורים, היו שנסחבו, היו ששרו, היו שדיברו, היו שיצאו על רגליהם והיו שיצאו נסחבים בידי שוטרים. היו שדמעו, היו שצעקו, היו שהטיחו, היו שעלו אל ראש הגג כדי להקשות על הפינוי כמה שיותר. לכולם היה משותף כאב גדול מנשוא ותחושת עוול וחוסר טעם מרה, והמון המון סימני שאלה. למה. מה התועלת. מי מרוויח. מה ההיגיון. ומה זה אומר שכל זה קורה דווקא כאן, בעפרה, הסמל של יישובי בנימין.

 

תושבי עפרה שנאספו מול הבתים או בתוכם המשיכו את הדיונים האינסופיים שליוו את אופיו של המאבק הזה ורחשו כל העת מתחת לפני הקרקע ומעליה. אין אחידות דעים גם ביישוב הוותיק והמסודר הזה, על מנהיגותו האיתנה ומסורותיו החזקות, שחרב הפינוי היכתה בליבו זמן כה קצר אחרי שערפה את ראשו של היישוב הצעיר על ההר השולט עליו, שהוקם בידי טובי בוגריו. הרבה רגשות טעונים סערו, ואכן אין אחידות דעים, כפי שאך טבעי שיהיה בצמתים לא פשוטים שכאלה.

 

"גם משפחות עפרה גוררות אחריהן טראומה לא פשוטה של הרס בית שבו גרו שמונה שנים וביום אחד נעלם כלא היה", ממשיך אבי רואה, "אבל מכיוון שמדובר בבתים בתוך היישוב עפרה, עברנו מיד לשלב הבא, להנחת אבן פינה לשכונה חדשה, שחלק מהמשפחות יבנו בה בית. חלק אחר כבר עברו לבתים קיימים בשכונה חדשה שנבנתה. שם תהליך ההתאוששות כבר החל. גם כאן אנו כמועצה מחזקים ותומכים במשפחות, יחד עם ההנהגה היישובית בעפרה, שהתגלתה במלוא גדולתה בהובלת האירועים ובליווי המשפחות. אנחנו שמחים שאלה אנשי הציבור אצלנו, שידעו לנתב ולהתוות את הדרך הנכונה להתמודדות עם האירוע הקשה הזה".

 

בין התקווה לחששות

"אין ספק שהיה זה פרק מהפרקים הפחות וורודים של ההתיישבות", ממשיך אבי רואה, "אבל אנחנו למודי ניסיון ויודעים שיש זמנים קשים שבהם צריך להתחזק ולהתגבר, ולשאוב כוחות חדשים כדי להתקדם. אנחנו עדיין לא יודעים מה מתווה היחסים בין ממשלת ישראל לממשל החדש בארה"ב. מצד אחד היו תקוות גדולות, מצד שני לאחרונה יש חששות לא קטנים. בין התקווה לחששות נצטרך לדעת לנתב את דרכינו, לקבל החלטות נכונות כדי להרחיב ולהגדיל יישובים, ולחתור להחלת הריבונות בשטחי C, ואין זמן מתאים לכך יותר משנת היובל לחזרתנו לחבלי יו"ש. אני בטוח שהנקודות המעיקות האלה יהפכו להיות מנופים לפעילות נמרצת עוד יותר, ודחיפה לפיתוח תשתיות ולקידום המרחב לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, למרות שישנם כאלה לצערנו, גם במחנה הימין, שעדיין חושבים על אופציות אחרות מתוך חשש ממדינה דו-לאומית. אין לי ספק שזקני האומה מתהפכים בקבריהם מול אמירות אלה של ויתור על חבלי מולדת.

 

"אנחנו מתקרבים אל חג החירות, חג האביב, המבשר את הפריחה והיציאה מתרדמת החורף המתמשכת, לחירות לומר ולבטא את אמונתנו ותפיסת עולמנו, שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אין לי ספק שהתזכורות של החגים מאפשרות להסתכל באופן רחב יותר קדימה, ומסייעות להשכיל ולהתבונן בעיניים הנכונות על מה שקורה מסביב, על התעצמות מדינת ישראל בכל התחומים, על הנוער הנפלא שנכון למשימות, גם קשות, ובעיקר נזכור את האמונה בצדקת הדרך. אני מקווה שלא נפריע למהלך הגאולה, וחג הגאולה מזכיר לנו שדברים יכולים לקרות גם אם קשה להאמין במהלכים הגדולים באופן יום יומי, ולא תמיד קל להתעלות מעל הקשיים ולהסתכל קדימה".

חזור למגזין