דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 425 אייר תשע"ח מאי 2018
כתבות

אנו אוהבים אותך מולדת

לכבוד 70 שנות עצמאות ישראל, הצגנו שבע שאלות לשבעה אישים מרחבי בנימין שיעלו את משואות העשייה הבנימינית בתחומים השונים: מהתיישבות ועד קליטת עלייה, מביטחון ועד תקשורת, מחקלאות והיי-טק ועד מוזיקה ויצירה. לתפארת מדינת ישראל


אנו אוהבים אותך מולדת
צילום: אליענה פסנטין

נלבישך שלמת בטון ומלט
התיישבות

פנחס ולרשטיין - עפרה

הבית

אני גר בעפרה מאז הקמתה. נשוי, אב לשבעה וסב להרבה נכדים ב"ה.                                                                                                      

המסלול

 היתה לי הזכות להיות מבין מקימי היישוב עפרה, שהיה היישוב הראשון היהודי מצפון לירושלים. בתחילת דרכי הייתי מזכיר עפרה, ועם הקמת המועצה האזורית נשלחתי להיות ראש המועצה. זכיתי לשרת את הציבור כראש המועצה האזורית בנימין כמעט 30 שנה, ואך טבעי היה שהמשכתי לעסוק בעשייה ציבורית בתחום ההתיישבות.

בשנים האחרונות התגייסתי לקדם את הצמיחה הדמוגרפית ביישובי הנגב והגליל, ועד לאחרונה ריכזתי בהתנדבות מטעם התנועה הקיבוצית טיפול בקיבוצים בתת-אכלוס, בעיקר בעוטף עזה. 

נכון להיום

בימים אלו אני משמש כיו"ר הוועדה להסדרת מעמד המאחזים והבתים ביהודה ושומרון מטעם ממשלת ישראל.

נחת רוח

אין שום ספק ששום דבר לא ישתווה לזכות שהיתה לי לשרת את תושבי בנימין כמעט שלושה עשורים.

בימים אלו אנו מציינים ימי זיכרון ותקומה, ומחיר הדמים הרב ששולם על ידי אזרחנו וחיילנו ברחבי בנימין מראה איזה ציבור איכותי זכיתי לשרת. 

חלומות

החלום שלי הוא שנראה ונבין ונעריך את הנס שבו אנו חיים. אנו דור שלא חווה ואינו זוכר מה הם חיים של יהודים ללא ריבונות. אנחנו צריכים להרגיש ביתר שאת את הזכות והגדולה הזו, שאנו חלק מריבונות יהודית. זה דבר שלא היה קיים כמעט 2,500 שנה.

הייתי רוצה גם שנשדר לעצמנו ולחברה הישראלית שאנו חלק בלתי נפרד ממנה, שלא נהיה איזה שבט קטן שמסתדר עם עצמו בלבד. זה מהלך שאני מאחל לכולנו.

לשבת לשיחה

יש רשימה ארוכה מאד של אנשים שהייתי רוצה לשבת איתם לשיחה. קודם כל עם מורי ורבי הרב חנן פורת. אני מרגיש שהוא ושכמותו שהלכו לעולמם, כמו אורי אליצור ואורי אורבך, חסרים לי היום מאד. 

למדינה באהבה

סביב יום הזיכרון השיר הראשון שעולה לי הוא "מגש הכסף", אבל חייבים גם משהו אופטימי, אז – "אנא אלי עשה אותי כלי לשליחותך".

המקום שלי בבנימין

בגדול, כולם היו בניי. היות והגדרתי את ההתיישבות ביהודה בשומרון בכלל ובבנימין בפרט כמפעל חיי, איני יכול לבחור יישוב או מקום אחד בבנימין שאהוב עליי במיוחד, כפי שאיני יכול לציין ילד אהוב יותר מבין ילדיי.

אני מחובר לכל יישוב, ולכל אחד יש את התכונות האישיות שלו. על כל יישוב אני יכול לספר סיפור בפני עצמו, מהקמת דולב, טלמון או ענתות.

עליי לציין כי מאז שסיימתי את תפקידי כראש מועצה אני מתייחס לכלל היישובים כמו בת שהתחתנה - אני אוהב אותם, אבל לא מתערב בדבר.

 

על אדמת שדותייך הנגאלת
חקלאות ואדמה

דוד גולדברג - מבוא חורון

הבית

ממקימי מושב מבוא חורון בשנת תש"ל (1970). נשוי, אב לשבעה וסב ל-24 נכדים.

המסלול

את המושב הקמנו במסגרת השירות בנח"ל. קיבלנו אדמות בעמק איילון והתחלנו לעבד אותן. באותה תקופה לא היו הרבה מקורות מים באזור אז גידלנו חקלאות בר שגדלה בגשם, כמו חיטה. כשקדחו כאן באר ומצאו מים התחלנו לגדל גם גידולי צמחים, כמו כותנה שהיתה נחשבת אז ל"זהב לבן". לאט לאט הוספנו גני ירק וגני פרחים, הוספנו גם גידולי בקר ולולים של תרנגולי הודו.

היינו צריכים לעסוק בחקלאות, וכך עשינו. למדנו את הכל תוך כדי תנועה.

נכון להיום

אחרי 28 שנים בחקלאות, היום אני פנסיונר. אני שמח שיצא לי לעסוק בתחום הזה. אין דבר שהוא יותר טוב מלעסוק בחקלאות בארץ ישראל. כל דקה ודקה זו מצווה.

נחת רוח

ההישג הגדול ביותר בעיניי הוא העלייה של משק מבוא חורון בכל שנה בתפוקה וביבולים. התחלנו מ-150 קילו חיטה בשנות ה-70' והגענו ל-700 קילו ויותר בשנות האלפיים.

עוד הישג חשוב הוא שהצלחנו לאורך כל השנים לשמור שמיטה כהלכתה, שמרנו תמיד שלא יהיו כלאיים בשדות ולא הוצאנו סחורה בלי לעשר אותה. השתדלנו והצלחנו לקיים מצוות התלויות בארץ.

חלומות

אני חולם שהמדינה תדע להעריך ולפתח את החקלאות. למדינה יש תפקיד בלהפוך את העסק הזה לרווחי ומשתלם יותר, ושחקלאים יוכלו להתפרנס בכבוד מעבודתם. שיקבלו תמורה כמו שמגיע להם.

לשבת לשיחה

היית שמח לשבת לשיחה עם הרב קלמן כהנא ז"ל, שהיה מראשי חברי הכנסת במדינה שהוביל את עניין שמירת השמיטה בארץ. הייתי רוצה לקבל ממנו הנחיות. היה אפשר ללמוד ממנו רבות על חקלאות על פי התורה.

למדינה באהבה

לכבוד שנת ה-70 למדינת ישראל הייתי מקדיש את השיר "ייבנה המקדש". בעזרת ה'.

המקום שלי בבנימין

הייתי רוצה לבקר בגבעון העתיקה. האתר נמצא כיום בתוך שטח A בשליטת הרשות הפלשתינית. אני יודע שיש שם עדיין חומות ובור גדול שהיה בזמן בית ראשון, והייתי רוצה להגיע ולראות את הדברים שכתובים בתנ"ך ונמצאים שם עד היום.

 

אנו לך בקרב ובעמל
ביטחון

ח"כ מוטי יוגב - דולב

צילום: מירי צחי

הבית

מתגורר בדולב כבר כמעט 20 שנה. נשוי לרחל, בת קבוצת יבנה, אב לעשרה ילדים, וסב לנכדים רבים – יותר ממספר הילדים, ב"ה.

המסלול

כשהייתי בשמינית בישיבת כפר הרא"ה פרצה מלחמת יום הכיפורים. כמו רבים מחבריי הרגשתי צורך גדול לתרום בתחום הביטחוני. התגייסתי לסיירת שקד ומשם המשכתי לקורס קצינים והייתי מ"פ בצנחנים. כשרציתי לשלב לימוד תורה הלכתי ללמוד בישיבת מרכז הרב, אך כעבור חצי שנה צה"ל קרא לי לחזור והייתי למ"פ בסיירת מטכ"ל קרוב לשנתיים. לאחר מכן חזרתי לשלוש שנות לימוד תורה בישיבה, ושוב נקראתי לחזור לצבא. שרתתי 15 שנים נוספות כסמג"ד ומג"ד בצנחנים וכמפקדה השני של יחידת מגלן, לה נתתי את הכיוון המבצעי הנוכחי. הייתי גם מפקד חטיבת אפרים והמשכתי לתפקידי הדרכה שונים.

ברוב שנותיי הבוגרות, 23 מהן ליתר דיוק, שרתתי בצבא.

לאחר השחרור הייתי מזכ"ל תנועת בני עקיבא במשך שלוש שנים, עבדתי עם נוער בסיכון, והייתי שותף למאבק בהתנתקות, כחלק מצוות של קצינים במילואים שניסו להרים מאבק מדיני ובטחוני.

בהמשך הייתי גם סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ומזה חמש שנים אני חבר כנסת מטעם מפלגת 'הבית היהודי'.

לכנסת הגעתי אחרי שבמסגרת המאבק בהתנתקות ראיתי שזה המקום בו מקבלים החלטות חשובות, וכך התחלתי להבין שצריך להיות פה.

נכון להיום

בעבודתי בכנסת עיקר העשייה היא בוועדות בהם אני שותף. כיו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון, אני משתדל להמשיך לקדם את הביטחון והתשתיות ביו"ש. בוועדת משנה לעבודה והרווחה אני פועל למען הפריפריה.

אני יותר איש של עשייה ופחות של דיבורים, ועל כן אני שואף להיות שר וכך אולי לעשות ולהשפיע יותר.

נחת רוח

אני מודה שאהבתי ונהניתי מכל תפקיד שבו עסקתי.

בצבא הרגשתי שניתנה לי הזכות להיות שותף לביטחון ישראל. בתחום הטיפול בנוער התרגשתי פעמים רבות.

כסגן יו"ר המועצה בבנימין הצלחנו לבנות קרוב ל-400 כיתות במוסדות לימוד שונים - דבר חשוב לביסוס יישובינו ואחיזתנו בבנימין.

חלומות

שנמשיך כמו ב-70 השנים האחרונות, שהיו מדרגות עצומות לבנייתנו כעם, למלא את כל האתגרים שנותרו. שנקבץ את כל גלויותינו, שנמלא את כל מלוא רוחב ארצנו, שנחזק את החוסן החברתי, ושכל ילד מישראל ידע את ליבת הווייתו היהודית. שנגיע עד בניין שלם, שנהיה אור לגויים ונחיה בשלום וביטחון.

לשבת לשיחה

היה יכול להיות מעניין לשבת לשיחה עם דוד בן גוריון. הייתי גם שמח לפגוש את הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. לדעתי הוא היה מחולל המהפכה הגדולה, עם כל תפיסתו האמונית העמוקה שמחברת את כל העם עם כל רבדי התורה. זו אישיות שקשה להאמין מה גודלה. קטונתי, אבל היה מאד מעניין לפגוש, לשמוע ולקבל ממנו.

למדינה באהבה

השיר הכי חזק בעייני שמבטא את כל המציאות שלנו והדרך שעברנו מאיפה שהיינו לפני 75 שנה ואיפה שאנו כיום, במדינה מתקדמת וחזקה, זה השיר "עם ישראל חי".

אני מאחל שתהיה יותר אחדות ופחות פירוד, יותר אהבה זה לזה. שנוביל את מדינת ישראל לגבהים נוספים.

המקום שלי בבנימין

אחד זה שילה הקדומה, שבמידה מסוימת שם שורשינו. שילה לא היתה הנחלה הקבועה אלא מקום זמני, אבל שם התאחדו כל ישראל ב-400 השנים הראשונות להשתרשותנו בארץ. מהשורשים האלו עלינו לירושלים בירתנו הנצחית.

והמקום השני, אולי קצת מפתיע, שער בנימין. שם, אני חושב, עם כל הבטון והמלט והבלגן, זה מקום עם סימן לעוצמת החיים. לראות את החניונים העמוסים והחנויות מלאות כמעט כל שעות היום, השמחות באולמות, ופעילות המשטרה, ובראש גם את סניף 'רמי לוי' שהופך את המקום לתוסס - כל אלו מראים את שעון החיים ה'בנימיני' והישראלי החי והפועם.. 

 

הדגן ירנין פעמונים
מוזיקה ויצירה

אלנתן שלום - כוכב השחר

הבית

תושב כוכב השחר, נשוי לרבקה ואב לשלוש בנות.

המסלול

למוזיקה הגעתי בעצם בטעות. כשניסיתי להתקבל לישיבה תיכונית, אף מסגרת לא רצתה אותי. הישיבה היחידה שהסכימה לקבל אותי היתה 'כינור דוד' בעטרת, ומשם הכל היסטוריה. כמו שאומרים, אין טעויות. מצאתי במוזיקה את מימוש הפוטנציאל בצורה שהכי נכונה לי.

נכון להיום

מפיק מוזיקלי ומלחין לאומנים שונים בארץ, ובהם ריטה, חנן בן ארי, שירי מימון, מירי מסיקה ודוד דאור, ומנהל את להקת 'רוח צפונית'.

נחת רוח

שאלה קשה. אני חושב שהעניין הכי משמעותי בשבילי זה שלמרות העומס והבקשות הלא פוסקות ללחנים, אני ממשיך להיות מחובר לרגש ולא הופך להיות מכונה לייצור להיטים.

חלומות

שהמדינה תמשיך להתעצם למרות כל הצקצוקים והתלונות, מימין ומשמאל.

לעצמי אני מאחל להמשיך לרגש ולגעת באנשים.

לשבת לשיחה

עם עמנואל מורנו. אני מכיר אותו רק דרך הפוסטים בפייסבוק שנפתלי בנט כותב עליו. זו דמות מאוד ערטילאית ומסקרנת, ואני חושב שהרבה בזכות העשייה שלו אנחנו יכולים לישון בשקט. מאוד מעניין ומסקרן אותי לדעת מי הוא היה ומה היו מעשיו.

למדינה באהבה

"אין לי ארץ אחרת", ללא ספק. אין לנו טעם לגור במקום שאבות אבותינו לא דרכו בו קודם לכן, אין לנו מקום אחר. אני חושב שאם כל כך הרבה עמים מתעסקים בכך שאנו פה, זה אומר שדווקא פה אנחנו צריכים להיות.

המקום שלי בבנימין

קובת א-נג'מה – הר מעל כוכב השחר שרואים ממנו את ים המלח, ובימים בהם הראות טובה רואים ממנו גם את החרמון.

 

אנו נעפילה אל ההר
עלייה וקליטה

שלום ואך - עלי

הבית

תושב עלי. נשוי לליאת, אב ל-11 ילדים, סב לנכדים ונינים רבים.

המסלול

כשגרנו בקריית ארבע עסקתי הרבה בעלייה וקליטה. ניהלתי את מרכז הקליטה שם, והייתי בהמשך גם ראש המועצה בקריית ארבע. עוד עסקתי בגאולת קרקעות וקידום הנוכחות היהודית בירושלים.

לכל אדם יש תחושה והרגשה לגבי דברים שהוא עושה והוא נועד לעשותם. יודעים זאת כאשר מתמלאים שמחה מהמעשה, וכשיש סיעתא דשמיא. הנושא העיקרי שהרגשתי שהוא ממש קרוב לליבי מאז שעליתי לארץ לפני 50 שנה, היה עידוד העלייה. מזה התמלאתי ואני רואה ברכה בדבר.

נכון להיום

כיום אני פועל בעמותת "קליטת קהילות ישראל" שעוסקת בעידוד עלייה.

במסגרת עבודתנו אנו מגבשים גרעיני עלייה מצרפת שמורכבים ממשפחות עם ילדים, ואנו מלווים אותם בדרך לארץ ושנה לאחר העלייה. העמותה מייצגת את משרד הקליטה.

נחת רוח

ההישג שאני הכי גאה בו, הוא בראש ובראשונה הנישואים שלי עם האישה שהכי מתאימה לי, ולידת הילדים שלנו שממלאים אותנו בשמחה ובונים את הארץ.

בתחום העיסוק, בכל עבודה חשתי סיפוק. אם זה לעמוד בראשות מועצת קריית ארבע, להתפלל כל שבוע במערת המכפלה ולחדש את היישוב היהודי בחברון. אם זה לחרוש את אירופה עם אריק שרון, אהוד אולמרט ושמואל מאיר ז"ל כדי לקדם את נושא גאולת הקרקעות בעיר העתיקה בירושלים. ולהעלות יהודים לארץ זה ממלא ומשמח אותי.

בכל מה שעשיתי הקב"ה מילא אותי בשמחה גדולה מאד וסיפוק גדול.

חלומות

אני חי כעת בחלום. לראות את המדינה שלנו כפי שהיא, זה חלום והתפעלות מתמדת.

אמי נהגה לומר שאם היו אומרים להם כשיצאו מאושוויץ שכך יהיה וכך המדינה תקום היא לא היתה מאמינה לכך. אני זוכר את המשפט הזה שלה והוא מלווה אותי תמיד, ולכן מה שאני רואה בשבילי זה חלום.

לשבת לשיחה

הדמות שהיתה הכי קרובה לליבי ושאיחדה את כל הפרמטרים - חנן פורת זצ"ל. נפגשתי איתו הרבה ואני מתגעגע אליו. הוא היה כל מה שאפשר לחלום על תחיית האומה, על גבורה, על תורה חיה, על אידיאלים, תמימות, יושר ויופי.

למדינה באהבה

"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון". כל מילה שכתובה שם מצלצלת בקרבי.

המקום שלי בבנימין

גבעת היובל בעלי והנוף הנשקף ממנה. בכל חג ראש השנה המשפחה שלנו נוהגת להתפלל שם, אנחנו החזנים ביום השני של החג. בעיניי הנוף שם הוא יוצא דופן.

 

אך רבה הדרך למחר
היי-טק וקידמה טכנולוגית

יעל זאבי - אש קודש

הבית

ממקימי היישוב אש קודש. נשואה, אם לשבעה ילדים.

המסלול

לתחום ההייטק הגעתי לגמרי במקרה. למדתי את הנושא בתיכון ואהבתי אותו. חבר שלמד במכון לב שכנע אותי ללכת ללמוד במכון טל. לא חשבתי יותר מדי, זה היה משהו שקרה במקרה ואני שמחה על כך ונהנית מעבודתי כמתכנתת בחברות הייטק גדולות.

כחברת מליאה במועצת בנימין הייתי שותפה ליוזמת פרויקט 'בנימין-טק', שמטרתו לקרב את האוכלוסייה באזור להייטק וחדשנות.

נכון להיום

מרכז בנימין-טק הוקם בשער בנימין ובו יהיו משרדי הייטק ומקום לעידוד סטארט-אפים, יש לנו גם תכניות רבות לבני נוער.

העולם היום הולך למקום של יותר ויותר חדשנות. מי שיקפוץ על הגל הזה ירוויח. בעתיד יהיו מקצועות שייעלמו וההייטק יישאר.

נחת רוח

הייטק הוא תחום מוביל וחשוב, ואני חושבת שזו מקפצה לאזור שלנו, ובכלל.

חלק מהכיף בתחום הוא לעבוד עם אנשים ששונים ממני, ואני חשה סוג של שליחות כשאני מייצגת את ההתיישבות בצורה חברית. 

ההישג האישי הגדול שלי הוא שאני מרגישה שאני מצליחה לשלב קריירה ומשפחה. לאורך כל הדרך הצלחתי להתקבל למשרות טובות ומתגמלות, וגם לחזור הביתה כל יום עד ארבע כדי להיות עם הילדים. זה דבר שהוא לא מובן מאליו בהייטק.

חלומות

לאחרונה התחלתי לחלום על להקים עיר חדשה בבנימין, שתהיה עיר אמיתית עם כל מה שיש בעיר. מרכזים עירוניים ומסחריים, מרכז תעסוקתי וכמובן שיהיו גם תעשיית הייטק ומרכזי בילוי. עיר לכל דבר ועניין, בלב בנימין.

לשבת לשיחה

הייתי רוצה לשבת לכוס קפה עם בנימין נתניהו. אני חושבת שהוא אחד המנהיגים הגדולים ביותר שהיו לעם ישראל, אפילו מאז דוד המלך. אני מרגישה זכות לחיות בתקופה שיש לנו מנהיג כזה. למרות שהרבה אנשים לא מסכימים איתי, אני, בתוך השגרה בהתיישבות, מרגישה שהוא איש מיוחד שהלב שלו במקום הנכון. כמובן שלא תמיד הוא יכול לעשות את כל מה שאנו רוצים, אבל אני מאד מעריכה  אותו.

למדינה באהבה

למדינת ישראל הייתי מקדישה את השיר 'מודה אני' של מאיר אריאל. זה אחד השירים שאני הכי אוהבת, ובעיניי הוא שיר מאוד עמוק שנותן פוקוס - להגיד תודה על הכל, גם על הדברים היותר קשים שהיו פה, להצליח להאיר אותם באור חיובי.

הכי אהוב בבנימין

תל שילה. זה בעיניי מקום שמסביר בצורה טובה למה אנחנו נמצאים כאן. זה מקום שמחבר אותי להיות ולפעול דווקא כאן.

 

האתמול נשאר מאחורינו
התקשורת והחברה הישראלית

חגי סגל - עפרה

הבית

תושב עפרה. נשוי, אב לחמישה וסב לשמונה.

המסלול

כשהקימו בעפרה את ירחון היישובים 'נקודה' התחלתי לעבוד שם כעורך, ומשם נשאבתי למקצוע העיתונות ואני שמח שכך יצא.

לאורך השנים היו גם שידור וניהול ברדיו ערוץ 7, כתיבת טורים בעיתונים שונים ופרסום ספרים בנושאים של תקשורת, פוליטיקה, התיישבות, וההיסטוריה האישית והמשפחתית.

נכון להיום

עורך עיתון "מקור ראשון" וכותב מדורי אקטואליה.

נחת רוח

אני חושב שהיום לערוך את "מקור ראשון" זה הישג וכבוד גדול בשבילי. זה עיתון מוערך ובעל שם טוב, ואני גאה להיות העורך שלו.

חלומות

שהמדינה תקלוט את אחינו מארצות הברית במהרה. שנפסיק להתלבט בקשר לגבולות שלנו ושנסתפק לפחות במינימום של מהים ועד הירדן. ושנחיה בשלום ככל האפשר.

לשבת לשיחה

שאלה טובה, לא חשבתי על זה אף פעם. אולי עם סבא שלי, יש לי כמה שאלות לשאול אותו. הייתי בן שמונה כשהוא נפטר.

ואולי גם עם רחל ינאית בן צבי - אשתו של נשיא המדינה השני, שהיתה אישה מיוחדת בזכות עצמה. היא  היתה מהוגי רעיון הקמת עפרה, אז יכול היה להיות נחמד לשבת איתה.

למדינה באהבה

"פה בארץ חמדת אבות", שיר עתיק שמתמצת את החזון.

המקום שלי בבנימין

מעלה לבונה. יפה שם בעיניי וזה גם מקום עם משמעות היסטורית.

חזור למגזין