דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 427 אב תשע"ח יולי 2018
טורים

רק רגע עם שירת מלאך, עפרה

בשבוע האחרון התארס זוג, את שניהם אני מכירה שנים רבות. הוא היה בייעוץ אישי אצלי ועברתי עם שניהם את המקומות האלו של 'די, זה כבר לא יקרה'. כשהם הודיעו לי שהם התארסו - זאת היתה שמחה מטורפת. וזה בזכות עבודה מאד משמעותית שלהם. זה לא רק נס, זה המון עבודה


רק רגע עם שירת מלאך, עפרה

נולדה בשנת 1973.
ילדות ונעורים ברובע היהודי בירושלים וביישוב פסגות.

מתגוררת בעפרה.

נשואה לאסף ואמא לשבעה ילדים.

לימודים: תואר ראשון בייעוץ חינוכי במכללה בבית וגן, תואר שני בייעוץ חינוכי במכללת אורות, ולימודי טיפול זוגי ומשפחתי.

עיסוקים בעבר: יועצת חינוכית במוסדות חינוך ומנכ"לית עמותת ישפ"ה.

עיסוק בהווה: מנחת סדנאות בנושא זוגיות למטפלים ולרווקים, מנהלת 'בול' - אתר הכרויות חברתי, ובעלת קליניקה לרווקים למציאת זוגיות.

תחביבים: קריאת ספרים וריקוד ביודנסה.

מוטו בחיים: "יכולת לחולל שינוי באופטימיות ובאמונה".

 

מה היה הרגע -

 

שזכור לך במיוחד מילדותך?

כילדה גדלתי ברובע היהודי בירושלים, עבורי זה היה הבית. אחד הרגעים שזכורים לי זה הרגע שבו הבנתי שאני גרה במקום מיוחד. בשבת של יום ירושלים ירדתי לכותל להתפלל, ופתאום הכל היה מלא באנשים. אז הבנתי שיש פה משהו שאני רגילה אליו, אבל לאחרים הוא מאד לא רגיל ועוצמתי.

                                                                                                          

של התרגשות מיוחדת?

הלידה של הבן הבכור שלי. אמנם זו הייתה חוויה לא קלה, הייתי צעירה והייתה לי לידה קשה שהסתיימה בניתוח. אבל אותו רגע מרגש שבו החזקתי ילד בידיים היה בעצם הרגע שהפך אותי להיות אמא. האמהות זה הדבר שהכי אהוב עליי וחשוב לי בכל העולם.

 

של פחד?

כשגרנו בגוש קטיף, חצי שנה לפני הגירוש יצאנו לטייל בשבת בחממות של כפר דרום. במהלך הטיול הגיעו מחבלים משני הכיוונים שלנו וירו עלינו. חיילים שהיו בעמדה ניהלו קרב יריות עם המחבלים מעל הראש שלנו. בנס לא היו נפגעים, אבל זה היה רגע של פחד אמיתי.

 

של שינוי משמעותי בחיים?

הבן השני שלנו, טוביה, שהיום הוא בן 20, נחנק כשהיה בגיל שנה ומאז הוא עם פגיעה מוחית קשה מאד, הוא גר במעון 'עלה' בירושלים. הרגע הזה שינה לנו את החיים. זו התמודדות פתאומית עם ילד בעל צרכים מיוחדים, עם ילד שלא גר בבית ולא מזהה אותנו. זה גם שינה את המהות של החיים שלנו, את סדרי העדיפויות והיכולת להפיק את המקסימום גם מאסון, מניסיון לבחור בטוב ולא להישאב לקושי.

 

שבו החלטתם לגור בבנימין?

בעקבות הפגיעה של הבן החלטנו לעזוב את גוש קטיף ולעבור לאזור ירושלים. היה זה אך טבעי לעבור לבנימין כי הוריי כבר גרו בפסגות. לשמחתי מצאתי עבודה באולפנת עפרה. אני שמחה על כך שהגענו לבנימין ולעפרה. בנינו פה את ביתנו ורוב ילדינו נולדו כאן.

 

של בחירת כיוון?

אני מרגישה שעולם השידוכים זו השליחות שלי בעולם, ואני מאמינה גדולה ביכולת של החברה להניע שינוי. אני שואפת להניע כמה שיותר אנשים להגביר את האחריות החברתית ולהיכנס לנושא הזה.
יש לי אתר הכרויות חברתי בשם 'בול' שבו, כמו בכל אתר היכרויות, רווקים יכולים לפתוח לעצמם כרטיס. החידוש באתר הוא שבני משפחה וחברים טובים יכולים גם הם לפתוח כרטיס ולהמליץ על יקירם. זה ממש משקף את תפיסת העולם שלי.
פעם בשנה אני עורכת גם מיזם חברתי שקשור לשידוכים. זו האחריות שלי כלפי החברה וזו אחריות של החברה כלפי הרווקים, ואני מתמסרת לזה באהבה ובשמחה.

 

של קושי?

בעיסוק שלי עם עולם הרווקות המאוחרת, אני פוגשת המון רגעי קושי וכאב, הרבה תסכול והרבה חוסר אונים, גם של המשפחות וגם של הרווקים עצמם.

כשאני רואה קשר שמאד יכול להצליח ולהגיע לחתונה והוא נגמר באמצע, או כשאנשים פוסלים שידוכים בגלל תמונות זה מאד מתסכל אותי.

אני פוגשת הרבה גברים ונשים שמגיעים אליי לקליניקה והעצבות והכאב משתלטים להם על החיים. רגע אחד שאני ממש זוכרת - מישהי שסיפרה לי שהיא נכנסה לבית הכנסת באחד היישובים, ואחת התושבות אמרה לה: "מה קורה איתך? את כבר לא צעירה!". אני שומעת סיפור כזה וכל כך מתוסכלת לגלות שיש אנשים בחברה שלנו שאין להם מודעות ורגישות לעניין.

 

של הצלחה?

ההצלחות אצלי מתחלקות לשני מישורים – אחד, זה שיש הצעות שהן מדויקות ומובילות לחתונה. השני, ליווי נכון שמוביל לחתונה. 

אני מתבשרת על בסיס שבועי על זוגות שמתארסים בזכות ייעוץ או האתר או הקבוצות שאני מנהלת. בזכות הייעוץ והמיזמים התחתנו ב"ה מאות רבות של אנשים מכל הגילאים, צעירים ומבוגרים וגם זיווג שני. בכל פעם שאני מקבלת הודעה כזאת אני מתמלאת בסיפוק גדול.

בקליניקה אני רואה כל הזמן תהליכים שמובילים לחתונה. זה מחזק אותי מול הקשיים, שברון הלב והתסכול שמלווים את כל התהליך הזה של החיפוש.

בשבוע האחרון התארס זוג, את שניהם אני מכירה שנים רבות. הוא היה בייעוץ אישי אצלי ועברתי עם שניהם את המקומות האלו של 'די, זה כבר לא יקרה'. כשהם הודיעו לי שהם התארסו - זאת היתה שמחה מטורפת. וזה בזכות עבודה מאד משמעותית שלהם. זה לא רק נס, זה המון עבודה. זה רגע שנותן לי כוח להמון זמן להמשיך ולעסוק במה שאני עוסקת.

 

של גאווה?

הבן הבכור שלי סיים לא מזמן קורס קצינים. זה היה רגע מלא בשמחה וגאווה. דרכו אני זוכה להעריך את השירות הצבאי ולהבין את המשמעות והתרומה שלו. ההתפתחות והצמיחה של הבן שלי בצבא היא ממש התפתחות שלי כאמא. זה מאוד מיוחד בשבילי.

 

של נחת?

במישור של העבודה, יש זוגות שבכל יום הנישואין שלהם שולחים לי זר פרחים או הודעה, וזה נותן המון נחת.

במישור האישי, זה לראות את המשפחה שלי גדלה יחד עם בעלי שהוא אדם מרשים ושאני מאוהבת ומתאהבת בו כל פעם מחדש.

וגם זה שאמא שלי התחתנה לפני חודשיים.

 

של חלום לעתיד?

יש לי חלום לפתוח קרן לטיפוח יזמות ורעיונות יצירתיים לעידוד ופיתוח עולם ההיכרויות.

יש לי גם חלום להוביל שינוי עומק בליווי רווקים ורווקות לנישואין - שמטפלים ואנשי חינוך ילמדו ויכירו את החשיבות של הנושא. זה חלום שהתחלתי להגשים אותו בקורס מטפלים, ועוד היד נטויה.

וכמובן, שההתמודדות עם הרווקוּת תהיה יותר קלה. לנו כחברה יש הרבה מקום לסייע בכך.

חזור למגזין