דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 428 חשון תשע"ט אוקטובר 2018
מאמרים

אין שמחה כהתרת הספקות

לאחר שנים ארוכות של המתנה וציפייה מורטת עצבים, הגיע אל קו הסיום מאבק פוליטי ומשפטי ממושך, כשבית המשפט אישר באופן ברור את ההתיישבות במצפה כרמים. לחגיגות הניצחון הודפסו חולצות: כשר בהשגחת הבג"ץ


אין שמחה כהתרת הספקות
צילום: אבידע בן יוסף

בעת העתיקה נהגו לקבל פני שליח מבשר טוב בשאגות שמחה ובתרועות ניצחון, כמו כן זכה אותו שליח בר מזל שיסוכו את רגליו וישטפו מעליו את אבק הדרכים שדבק בו. לגורל אחר לגמרי זכה האיש שנשא בפיו בשורות רעות. כאן המקום למעט בפרטים ולחסוך מהדף את קורות אותו שליח.

לפני מספר ימים עת הוצאנו את האוויר ממצופי הבריכה, שלפנו את אחרון הילדים ממבוכי הג'ימבורי וממזרקות המים, פינינו חופן אחרון של חול ים בהיר מבגדי הים של הקטנים ונשקנו לילדינו הבוגרים בצאתם לשירות הלאומי ולישיבות, רגע לפני שאנו פונים למלא ריאותינו באווירה של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, והנה הופיע לו אותו שליח מבשר טוב, קל רגליים, מדלג על ההרים, נושא בפיו בשורה שהתירה ספקות של שנות המתנה רבות, של ציפייה לעשיית צדק ואמת, של חברים טובים ואהובים שאורזים את מטלטליהם בכאב רב עמוסים בכל טוב של זיכרונות, של חברים שהם כמשפחה, של שותפות אמתית ברגעי עצב ושמחה, של קהילה חמה ומחבקת, של ערבי נשים, תפילת ילדים, שיעורי תורה הומים, לימוד אבות ובנים, שיחות בשבילים בין כרמים, ריחות בישולי שבת ובציר ממשמש ובא.

אותו רגע נשגב בו שנים של מאווי לב ואחיזה איתנה הפכו למציאות.

בית המשפט קבע מעל כל ספק ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - ההתיישבות במצפה כרמים מאושרת!

כמה אושר! ברגע אחד הבנתי את המשנה בסנהדרין "שלושה באין בהיסח הדעת, אילו הן: משיח, מציאה ועקרב".

לאחר עקיצות עקרב רבות מספור, הרגשנו שמצאנו. והנה עוד רגע אנו חוזים בעקבי משיח.

מיד יצאנו כולנו לרחובות המצפה, אחד שלף בקבוק יין, שני נטל חצוצרה בידו, האש בערה (המנגלים גם כן),

אנשים רקדו חבוקים דקות ארוכות, ילדים הסתובבו יחפים בפיג'מה וחיוך רחב על פניהם, נישאים על כפיים.
ללא כל הגזמה לרגע חשנו כולנו מחוברים למעגלים של תל אביב 1948, ולא בכדי, כי ההחלטה אכן משפיעה על מעגלים רבים וטובים ועל יישובים נוספים שמתמודדים עם טבעת חנק חסרת כל היגיון, שכל מטרתה פגיעה בשיבת עם ישראל לארצו. אנו זכינו לכונן את עפרה ולחוש את מתיקות רגביה.
נכון, עצרנו קצת לנוח, אך אנו ממשיכים חזק קדימה באהבה ואמונה אין קץ, ואתם, אנשים יקרים, מוזמנים להצטרף  למחול הכרמים ולהרחיב את המעגלים.

מתפללים ומכירים טוב לבורא עולם על כל חסדיו, ומבקשים שתהא שנת צמיחה והתחדשות, שנה של השגחה מלמעלה בהשגחת הבג"ץ, שנה בה יתגשמו כל משאלות ליבינו לטובה.
שנה בה כל שנבקש, לו יהי.

חזור למגזין