דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 428 חשון תשע"ט אוקטובר 2018
טורים

עין צופיה - לעולם לא מאוחר

לכל אחד יש חלום שהוא שומר לרגע המתאים, להזדמנות הנכונה. וכשהרגע הזה מגיע, צריך לבחור אם ללכת על זה וסוף סוף להגשים את החלום. ככה מצאתי את עצמי באמצע החיים לומדת לראשונה לתואר ראשון


עין צופיה - לעולם לא מאוחר
איור: מיטל בן זקרי

אחרי שנים של חלומות, תשעה ילדים ועסק משמח, החלטתי שהגיע תורי ונרשמתי ללימודי תואר ראשון.

אל תרימו גבה ובטח שאל תשאלו "למה את צריכה את זה אם את מסתדרת בלי זה?".

כדי להבין את ההחלטה צריך ללכת אחורה, אל סבתי האהובה.

סבתי האהובה, שתאריך ימים ושנים, גידלה שבעה ילדים, וכשהקטן היה בן ארבע והיא בת ארבעים, יצאה סבתא שלי ללמוד לימודי אחיות, עבדה עד גיל 67 ופרשה כחוק.

אני זוכרת שכילדה נפעמתי מהסדר הזה, מהיכולת של סבתא לצאת לימודים גם בגיל שכביכול לא עושים זאת. כשבגרתי, ראיתי את היתרון שבדבר - יציאה ללימודים כשבבית יש כבר ילדים גדולים ואין את קשיי הבית עם קטנטנים או ההריונות תוך כדי לימודים.

כשנישאתי ידעתי שלא אצא ללימודים אקדמאיים, ולא רק בגלל שלא היתה לי תעודת בגרות מלאה או כי גידלתי ילדים מגיל צעיר. לא יצאתי ללימודים כי הרגשתי שמלאכת הלמידה לא מתאימה לי. ויותר מכל - יותר מכל פחדתי מהצעד הזה.

עם השנים התבשלה בי ההחלטה לצאת ללימודים כשהקטנה תהיה קצת גדולה, וכך מצאתי את עצמי מבררת על לימודים, נרשמת למכינה ויוצאת לדרך חדשה, דרך האקדמיה, שרציתי ללכת בה בזמן הנכון.

לכל אחד מאתנו יש חלום, דבר מה שהוא שומר בצד ל"הזדמנות הנכונה".

אני מאמינה שחלום הוא הארה מלמעלה, חלום הוא סוג של תת-נבואה. מדוע אני חולמת על דבר מסוים, אך לא חולמת על דבר אחר? כי מה שחלמתי הוא מה ששייך לי, הוא חלק מהייעוד שלי. משם יש לנו את הבחירה אם להתעלם מהקריאה או ללכת עליה.

היום הראשון ללימודים היה מוזר. התחלתי אותו ב"מה עשית לעצמך, צופיה? בשביל מה לך הטירוף הזה? מבחנים, עבודות, היעדרות מהבית? מה רע לך בחיים שלך עד כה? התואר לא באמת ישנה לך את עולם הבמה? קומי, צאי, לפני שישימו לב שאת כאן. הרי אנחנו יודעים שאת ולימודים זה לא ממש קו אחד, הרי הוכחת כבר בתיכון שזה לא הקו שלך". לקח לי שעה להשתיק את הקול המעצבן הזה, שהיה נראה לי פתאום כמו איזה 'שלום עכשיו' שתפקידו להראות את מה שלא יצליח במקום את הפוטנציאל והטוב. השתקתי את הקול הזה והתפניתי ללמידה.

ישבו שם בכיתה בנות 18 (מה אתן עושות פה? כרגע סיימתן תיכון, צאו לראות עולם, לעבוד, לעשות שירות לאומי, לנקות ראש), היו בנות 30 שקצה נפשן בתסכול מעבודה קשה בשכר נמוך, וגם קבוצה קטנה של נשים בנות 50-40 שיודעות דבר או שניים, ויחד כולנו מתחילות במסע שסופו הוא התואר הנכסף.

אחרי שעתיים כבר נכנסתי לעניינים והיה זה כאילו כל החיים למדתי, כאילו אף פעם לא הפסקתי.

יש כמה דברים שגיליתי במהלך מעט הזמן שאני לומדת.

יש מרצים שאם היו מלמדים בתיכונים, היינו כולנו מוציאים ציונים טובים ומבינים את החומר, שלא לומר אוהבים את הלימודים.

מנגד, מורים משעממים יש בכל מקום. באקדמיה זה הכי גרוע, כי זה כבר לא גיל לעשות צ'ופרים לסניף כדי להעביר את הזמן.

היתרון הכמעט בלעדי שיש לשלב הזה בחיים הוא שיש כל הזמן קפה זמין למי שצריך (לא, בעולם האקדמיה לא שמעו על שוקו).

אני שמחה על ההזדמנות להתמודד עם חסמים שגרמו לי לא ללמוד עד כה, ואפילו כבר הבנתי מה הם הדברים שצריך לעשות בשלב ראשון כשמתחילים ללמוד מחדש. הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לצלוח את הלימודים הגבוהים.

דבר ראשון, פתחו בכל קורס קבוצת ווטסאפ בניהולכם. הדבר ייתן לכם יתרון אדיר בהשלמת חוסרים מהשיעורים. בכל קורס יש את התלמיד/ה שיודע/ת הכל ומעודכנ/ת בכל שינוי במערכת. זה גם אותו אחד שיבין את החומר עוד בתחילת השיעור.

הגעתם עם רכב? בדקו מראש היכן החניות הנידחות ביותר, שאינן בתשלום, או בדקו אם יש אפשרות למנוי לחניות, לימדו את הכניסות השונות למבנה, וככה אולי תגלו שהחניה בחניון מינוס 4 תמיד ריקה ושהמעלית מובילה בדיוק לפתח כיתת הלימוד.

אוכל - בואו עם אוכל. מסתבר שלמידה פותחת את הראש, אך גם את התיאבון. שקדים ואגוזים זה נחמד אבל לא משביע, וכידוע לא כל כך נעים להשמיע קרקורים באמצע שיעור.

עטים - רכשו מלא עטים. אם יש משהו שנכחד לאורך הלימודים אלו העטים.

חפשו את המרצים הנכונים שיעניקו לכם שני דברים בסיסיים - האחד הוא היכולת להבריז ללא פיקוח, והשני הוא מצגות מסודרות שמסבירות כל כך טוב עד כדי כך שרק מבט בהן מבאר את כל השיעור.

והכלל האחרון והחשוב ביותר - אל תשבו ליד המקובלים בכיתה. מה שמגניב בתיכון לא עובד בעולם הזה. בחרו לשבת דווקא ליד החנונים, השקדנים והחכמים. אחרי הכל בעולם האקדמיה אתם מחפשים הצלחה ולא להיות מגניבים.

יאללה, צאו ללמוד. צאו לפתוח את הראש (רק כמטאפורה, כן?!).

חזור למגזין