דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 429 כסלו תשע"ט דצמבר 2018
מאמרים

רפואת העתיד

מאחורי פרויקט המרכז הרפואי ההולך ומוקם בשער בנימין עומדת ראייה של 20 שנה קדימה, חשיבה מעמיקה ומהלכי שיתוף ציבור מרשימים, מלמדים ומדייקים. ההון האנושי הקיים כאן, הוא המנוע והעוגן. מדובר במיזם בעל חשיבות אסטרטגית משנה מציאות


רפואת העתיד

מיזם הקמת המרכז הרפואי בשער בנימין הוא פרויקט מורכב מאין כמוהו. מדובר למעשה בבית חולים ללא מיטות אשפוז, מה שמחייב תהליך רגולציה ארוך ומלא איזונים. לשם כך נדרשת ראייה קדימה - לא של עשר שנים, אלא 20 שנה לפחות. איפה תהיה בנימין בעוד 20 שנה?
זו השאלה שאליה אנו – ראש מועצת בנימין וצוותו יחד עם קרן ישראל אחת, מכוונים את כל המהלכים הנוגעים למרכז הרפואי הזה, תוך ראייה מפוכחת של הצרכים המידיים ושל ההתפתחות העתידית.

ההון האנושי הקיים כאן בבנימין הוא המנוע שדוחף, ובמידה רבה קובע, איך ומה יהיה. כבר כעת ניתן לקבוע כי העוגנים הקשים שנדרשים להקמת חדר מיון וסניפי קופות חולים, קיימים כאן. בשלב הבא – איזה מכונים נוספים ייפתחו. התשובות תלויות באנשי המקצוע שיכולים לעבוד כאן, ושרוצים להיות שותפים ליוזמה ולפיתוח.

 

התגייסות אנשי הרפואה

מתוך ראיית חשיבותו של ההון האנושי המקומי, יצאנו לדרך בערב חשיפה כללי, שאליו הזמנו את כל הרופאים, האחיות ואנשי הרפואה בבנימין. קיבלנו מענה מדהים. גילינו להפתעתנו שיש בבנימין לפחות 100 רופאים מקצועיים ולפחות 300 אחיות, שיש כאן מנהלי מחלקות ופרופסורים בעלי שם בינלאומי. רבים מהם הגיעו לערב החשיפה והדיון, אחרים כתבו ושוחחו ותרמו רבות לחשיבה ולתובנות, ופתחו המון אפשרויות.

עיצובה ותכנונה של מערכת רפואית מיטבית, מחייב להכיר לעומק את זווית הראייה של אנשי המקום. השירותים צריכים להשתלב באופן נכון במערך הקיים, באופן שיוסיף ולא יגרע, וכך גם בנוגע למערך גופי רפואת החירום. נדרש להבין את צרכי המקום לעומק, ומה הן מערכות היחסים הקיימות כיום עם בתי החולים במרחב.
אלו שירותים רפואיים נכון שיהיו כאן, ואיזה מוטב שיהיו בירושלים למרות מחיר הפקקים? (ברור למשל שלא ניזום מחלקת לידה, אך בהחלט נרצה לתת מענה ללידות חירום); איזה מכונים שיהיו קרובים יביאו מהפכה באיכות החיים? (הדמיה למשל, או מעבדה שפועלת בכל שעות היום); האם יש גישות שונות בין היישובים, ומה משמעות ההבדל בין יישובים גדולים לקטנים? את זאת ניתן ללמוד רק בגישה של קשב אל אנשי המקצוע שחיים את השטח.

ערב החשיפה עצמו היה מרתק. בעקבותיו פנו אלי אנשי מקצוע נוספים באופן ישיר. אנשי המקצוע ענו אחרי הערב גם על שאלון משוב – איש איש בתחומו. מכאן נמשך תהליך של שיח מתמשך ונבנו תתי-ועדות לנושאים הרפואיים השונים, כדוגמת רפואת חירום (איך יעוצב חדר המיון ברמה המיטבית?). בעקבות השיח והדיון, עיצבנו תכניות ולקחנו אותן אל ראשי חדרי החירום בבתי החולים, וביקשנו מהם משוב מתוך זווית הראייה שלהם. כך שכללנו את התכניות עוד ועוד.

 

 להפוך לאבן שואבת

הפתיע אותי מאד לגלות את המגוון הענק של תחומי הרפואה שקיימים בשטח, וזו ברכה גדולה. הגיוון מאפשר חשיבה רחבה וחזון גדול.
כמובן שמנגנון רפואי כה גדול, הוא גם אבן שואבת מבחינה תעסוקתית. המרכז הרפואי שהוקם באפרת מספק פרנסה למעל 150 משפחות. כאן מדובר בפי ארבע, בכל מרקם המדרג הרפואי.

עוד דוגמאות לשירותים רפואיים שאולי יקומו במרכז: רפואת שיניים - אנחנו בדיונים מתקדמים עם בית הספר לרפואת שיניים של הדסה, שמאד מעוניינת להיות מעורבת בתהליך, מה שאומר פוטנציאל של מרחב שלם של פרופסורים מומחים, ובצדם סטודנטים מתמחים שיכולים לעזור לאוכלוסיות נזקקות. בריכה הידרותרפית – פנו אלינו בני זוג לבחינת אפשרות כזו. כמוהם גם מומחה לפרוטזות ומכשירים שיקומיים מארה"ב, אחד הגדולים בתחום, שניסה בעבר לעלות לארץ ללא הצלחה, וכששמע על היוזמה הציע לפתוח בתוך המרכז בבנימין מרכז ארצי לשיקום ופרוטזות.
ביוזמת רופאת נשים בכירה, בדקנו מול מכון פועה את תחום הפוריות, ונבחנת האפשרות להקים מכון פוריות שייבנה מלכתחילה על פי ההלכה.


בזכות מעורבות הציבור

למרכז כזה שמתחיל מחזון, חשיבה ופתיחות, מתוך תפיסת עולם שרוצה שבנימין תהיה באמת מרכז ארץ ישראל, יש יכולת תנופה אדירה, אינסופית. הכיוונים החדשים שצומחים הם רק בזכות מעורבות הציבור.

מרכיב נוסף שידרוש מעורבות ציבורית גדולה, הוא סוגיית גיוס הכספים. בנייה של מרכז כזה תעלה הרבה מאד כסף, ומשמעות הדבר היא מסע גיוס כספים ארוך ומורכב, שרובו יגיע כנראה מיהודים טובים מחו"ל. המעורבות הקהילתית בפתיחת דלתות תהיה אקוטית לעתיד. התהליך מתחיל בראש וראשונה מאנשי מקצוע שמבינים במה זה כרוך, בחשיבה משותפת על איזו רמה מקצועית נדרשת, איזה ציוד רפואי מומלץ, על מה מהחדשנות נכון או לא נכון ללכת. לכל אלה השלכות כספיות ברורות.

נכון להיום, בשעה טובה ולאחר תהליך ארוך וקשה, הצלחנו להשיג את כל האישורים הנדרשים להקמת המבנה. צלחנו את המינהל, וב"ה התחילו עבודות בשטח.
התכנית היא מודולרית, ובשלב ראשון אנו מתחילים בתכנית צנועה יחסית. בעתיד הקמת המבנה עוד תדרוש חניות תת קרקעיות.
הגרעין המרכזי הוא מבנה שבו מרכז החירום עצמו, מרפאות משפחה של סניפי קופות החולים, בית מרקחת, הדמיה ראשונית של רנטגן ואולטרסאונד, ומענים ללידת חירום ואירועים רבי נפגעים, חס וחלילה. כל זה בתוך המבנה הראשוני, שתוך שנתיים-שלוש אנו מקווים שיתחיל לפעול. הדרך עוד ארוכה לגייס את כל הכספים, אך חצינו את רף השליש, שהוא מבחינתי הרף הנדרש כדי לדעת שאפשר לצאת לדרך בבטחה ושנעמוד במשימה.

התהליך התכנוני מתקדם כל הזמן. זכינו שהצלחנו לגייס למשימה את האדריכל צביקה רובינשטיין - אחד המומחים בישראל למרכזים רפואיים. הוא תכנן את מרכזי "טרם" בארץ, והיצירתיות ומומחיות שלו דוחפים אותנו קדימה.
יחידה אחר יחידה אנחנו מעצבים ומתכננים עד הרזולוציות הקטנות, עם חשיבה מאד זהירה של הבנת צרכי הקהילה, והאיזון שיידרש בין רפואה ציבורית לפרטית - שכמובן חייבת להיות, כעוגן כלכלי להצלחת המבנה, תוך שאנו נדרשים למצוא את הפתרונות החכמים לאיזונים המתאימים בנוגע לאוכלוסייה הלא יהודית שנמצאת כאן. בקרב האוכלוסייה הפלשתינית לדוגמה, יש אחוז גבוה מאד של כשל כליות. ברמאללה יש מרכז דיאליזה, אבל מי שיש לו כסף יוכל לקבל את השירות במרכז המתקדם שלנו.
להקים מרכז רפואי שיושק בטקס חגיגי – זה החלק הקל יחסית, אך להקים מרכז רפואי שיכול להחזיק את עצמו בלי להיות סניף סעד של מדינת ישראל – זו המשימה הגדולה.

בהמשך הכוונה היא להיות כמעט בית חולים, כלומר שכל ניתוח שבעקבותיו משוחרר החולה תוך 23 שעות, ניתן יהיה לעשות אצלנו, ואלו למעשה רוב הניתוחים.
עוד רחוקה הדרך, אך זה היעד. קרן "ישראל אחת" השתכנעה שזה פרויקט אסטרטגי לאומי שמהווה ספינת דגל, ועל כן נכנסה לשותפות עם המועצה ולקחה את המיזם על עצמה. בשנים שקדמו לפרויקט זה כיהנתי כמנהל המרכז הרפואי באפרת, וכאשר הגיעה אלי משלחת של נציגי המועצה כדי ללמוד את השיטה ולהפיק לקחים, החלטתי שזו המשימה הבאה שלי. זה לא רק עניין של פיקוח נפש. תחושת הביטחון האישי שיש לכל משפחה כאן, שיש לה נגישות למנגנון רפואי מקומי – היא משנה חיים.
עם חזון גדול בונים דברים גדולים, ואנחנו לא צריכים להתבייש לרצות בגדול. מפעל ההתיישבות התבגר, ולמדנו שככל שנחלום יותר כך נצליח יותר.

 

הרב דוד מרקוס הוא מנכ"ל קרן "ישראל אחת" בישראל ומנהל את פרויקט הקמת המרכז הרפואי בשער בנימין

-------------

הציבור הרחב מוזמן להמשיך ולהציע רעיונות, ידע, קשרים ועוד: ravmarcus@oneisraelfund.org

חזור למגזין