דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 429 כסלו תשע"ט דצמבר 2018
מאמרים

מה שבידינו לעשות

בהתפשטות החצבת הנוכחית חלו בישראל כאלפיים איש, רבים מהם תינוקות שעוד לא הגיעו לגיל החיסון ונדבקו ממתנגדי חיסונים. תופעה שניתן היה למנוע ואפשר עדיין לעצור. הרוב הדומם צריך להרים את קולו


מה שבידינו לעשות
תמונת אילוסטרציה (צילום: Dave Haygarth)

מה שאני עומד לספר לכם נכון תמיד, אמיתי תמיד, אך נצרך שבעתיים בשעה זו.

כולכם שמעתם על התפרצות מחלת החצבת בחודשים אחרונים, המתפשטת כאש בשדה קוצים. רבים הם הצריכים אשפוז, וחלקם אף חולים במחלה בצורה קשה.

כיוון שאני לא נולדתי היום, אני זוכר כי בתקופת ילדותי כמעט כל אחד חלה בחצבת והיו סיבוכים רבים, בזמן המחלה וגם שנים לאחריה.

הרפואה של ימינו עוסקת רבות ברפואה טיפולית - רבים מכם ביקרו במרפאות במשך השנים כדי לקבל טיפול במחלות שונות. רובן, מחלות שאינן צריכות טיפול מיוחד, ומיעוטן שיבריאו עם מתן אנטיביוטיקה שלעיתים מצילה חיים.

אך מתחת לפני השטח מתקיימת בארצנו מערכת ענפה של רפואה מונעת. הבטחה עליה קיבלנו בתחילת מסענו במדבר סיני - "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך. כי אני ה' רופאך". אם לא נחלה למה לנו תרופה ורופא? והדברים ברורים כי מדובר על מניעת מחלה, שהיא התרופה האמיתית.

בידינו כלים פשוטים למניעת מחלות. דורנו משופע במזון טוב, בתנאי חיים נעימים. אך זה לא מספיק.

מתן חיסונים הוא מרכיב עיקרי במניעת מחלות, ובעיקר מחלות קשות עם סיבוכים רבים, אשר בדורות קודמים גרמו למגפות ותמותה רבה.

משרד הבריאות בישראל שקד על תכנית חיסונים לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לתינוקות וילדים. הרכב החיסונים מבוסס על מחקרים רבים בעולם, ולגבי רובם יש כבר ניסיון של עשרות שנים.

על ידי חיסונים אלו הצלחנו בארץ להדביר את מחלת הפוליו אשר הפילה חללים רבים בשנות החמישים של המאה הקודמת, והודברו מחלות נוספות שהיום כבר אין צורך בחיסון נגדן כי המחלה לא קיימת, כמו אבעבועות שחורות למשל.

 

בעיה חברתית רצינית

וכעת לחצבת.

החצבת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף שהייתה שכיחה מאד עד להמצאת החיסון, ומאז כמעט ולא היו מקרי מחלה בארץ. אין חולק על כך שהחיסון יעיל מאד והוא הגורם להיעלמותה, עד לפריצת המחלה ב"כיסי" תינוקות, ילדים ומבוגרים אשר לא חוסנו.

במשפחות לא מחוסנות בהם חלה אחד מבני המשפחה - חלו אחריו כולם, ומידי יום אנחנו מאשפזים בבית החולים 'נפגעי חצבת' בגילאים שונים עם סיבוכים נשימתיים וצורך בחמצן, דלקות ריאה חיידקיות משניות, שלשולים ועוד.

אכן, התמותה מזערית. מהנתונים באירופה שם נמנו רשמית עשרות אלפים של חולי חצבת, יש תמותה של אחד לאלף מקרים, וכל אחד הוא עולם ומלואו.

גם למבריאים מהמחלה ייתכן סיבוך מאוחר של מחלת החצבת, אשר מופיע כעשר שנים לאחר המחלה - מחלת עצבים קשה עם נכות ותמותה. אמנם מקרים נדירים, אך חבל גם עליהם.

אני חושב שהרשות נתונה לכל אחד לעשות מה שליבו חפץ, אך לדעתי יש כאן ענייני פיקוח נפש שאסור לעבור עליהם לסדר היום.

איך אנחנו מסכימים שהורים יחליטו שלא לחסן ילדיהם ולהעמידם בסכנה?

איך אנחנו נותנים רשות לילדים לא מחוסנים "לרדוף" אחר תינוקות שעדיין לא הגיעו לגיל חיסון ויידבקו מאלו שבאופן עקרוני לא מחסנים?

אני מביע כאן את דעתי, יחד עם כל מי שמבין ברפואה מקובלת, ונראה כי יש צורך לנקוט בפעילות יזומה כדי לעצור את תופעת המניעה מחיסונים.

אין כאן המקום להזים את כל טענות השווא של מתנגדי החיסונים, אין גם טעם לשכנע את מי שהדבר כרוך אצלו באמונה.
יש צורך לדאוג להסביר את החשיבות לאלו שפוסחים על שני הסעיפים. יש צורך לדאוג שמחלה לא תזלוג לאלו שרוצים לחסן, אך עלולים להידבק ללא עוול בכפם.

מתקיים ניסיון לחוקק משהו בעניין, אך חשוב יותר שהציבור הגדול של מביני הצורך בחיסונים יאמר את דברו בקול רם, ידגיש את הסכנה במחלה ואת סכנת ההדבקה של חפים מפשע.

קיימת כאן בעיה חברתית רצינית, שמורי ההוראה וראשי הציבור צריכים לתת עליה את הדעת. ויפה שעה אחת קודם.

בהתפרצות הנוכחית חלו בחצבת 2,000 איש לפחות. חלקם כאלו שפשוט עוד לא הגיעו לגיל שנה כדי שיוכלו לקבל את החיסון.

"ונשמרתם לנפשותיכם מאד" - רוצו להתחסן, הקפידו על שיגרת החיסונים, ונעשה לפחות מה שבידינו לעשות.

חורף נעים.

* ד"ר מתי ארליכמן הוא מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מיון) ילדים בבית החולים שערי צדק בירושלים

חזור למגזין