דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 429 כסלו תשע"ט דצמבר 2018
מאמרים

ביקורת ספר - אתגר המדינה היהודית

שאלת שילוב התורה והמדינה היא העומדת במרכזו של ספר שחיבר הרב עדו רכניץ מעפרה, חוקר במכון משפטי ארץ ובחוג למדעי המדינה באוניברסיטת אריאל. עיון מחודש בסוגיות הנפיצות ביותר בציבוריות הישראלית


ביקורת ספר - אתגר המדינה היהודית

מדינה כהלכה, הרב עדו רכניץ, הוצאת מגיד, תשע"ט

שאלת שילוב התורה והמדינה היא העומדת במרכזו של ספר שחיבר הרב עדו רכניץ מעפרה, חוקר במכון משפטי ארץ ובחוג למדעי המדינה באוניברסיטת אריאל. עיון מחודש בסוגיות הנפיצות ביותר בציבוריות הישראלית

 

הספר החדש "מדינה כהלכה" מאת הרב עדו רכניץ, עוסק בשאלה כיצד צריכה להתנהל מדינה על פי התורה.

חשיבותו של הספר היא בעצם העלאת השאלה על השולחן הדיון התורני. כבר שבעים שנה שיש לנו מדינה, והדיונים על תורה ומדינה מתמקדים בדיני שבת וכשרות. כל זה חשוב ונחוץ, אבל התורה אומרת את דברה גם, ובעיקר, על הכלל. התורה מתווה דרך שלפיה צריך העם להתנהל.

הספר עוסק בשלושה נושאים עיקריים, נסקור אותם בתמצית.

הנושא הראשון הוא מבנה המשטר הראוי על פי התורה. הרב רכניץ טוען שהתורה היא החוקה של המדינה, חוקה אשר תחתיה יש מקום לחקיקה אנושית תורנית ואזרחית. כלומר, יש מקום לחקיקה של פרלמנט בכפוף לחוקי התורה. הרב רכניץ מוסיף ומחדש שהמשטר הרצוי לפי התורה הוא דמוקרטי, כאשר המלך יהיה בעל סמכות סמלית בלבד.

הרב רכניץ מוכיח שתפקידם העיקרי של תלמידי החכמים הוא לפרש את חוקי התורה במסגרת הרשות השופטת, אך הרשות המבצעת איננה בהכרח מופקדת בידי תלמיד חכם. לרשות המבצעת הסמכות להחליט על פי שיקול דעתה מתוך מחויבות לתורה ולערכיה, אולם, היא אינה מקבלת הוראות ישירות מתלמידי החכמים ברוב הנושאים.

הנושא השני בו עוסק הספר, במידה מועטת יחסית, הוא שאלת מעמדה ההלכתי של מדינת ישראל. הטענה המוצגת בספר היא שיחס ההלכה לרשות המבצעת הוא האוהד ביותר, יחס אוהד פחות לרשות המחוקקת והשלילי ביותר הוא לרשות השופטת. לטענת הרב רכניץ הדבר תואם את מידת הדתיות של כל אחת מהרשויות במשטר הראוי: הרשות שצריכה להיות הרשות הדתית ביותר היא הרשות השופטת, ולכן בהתאמה ישנו יחס שלילי ביותר לרשות שופטת חילונית. לעומת זאת, במשטר הראוי הרשות המבצעת איננה דתית ולכן יחס ההלכה לרשות מבצעת חילונית הוא אוהד.

הנושא השלישי הוא הערכים של מדינת התורה. בהקשר זה בחר הרב רכניץ לבחון דווקא ערכים דמוקרטיים מודרניים – שוויון וחירות. עמדתו היא ששוויון הוא ערך יהודי, אך לא ערך עליון. ליתר דיוק – בהלכה ישנו עקרון של יחס שווה לשווים, אולם, ההלכה מניחה שיש שוני בין בני אדם גם כשאין לכך ראיה מדעית, כגון, שוני בין ישראלים וכוהנים.

לערך החירות הוקדש שער שלם ובו מציג הרב רכניץ את עמדתו שחירות האדם וריבונות האדם הם ערך יסוד ביהדות. בהקשר זה הוא דן בשאלת הבחירה החופשית, ומסקנתו היא שההלכה מתנגדת לכפייה דתית ברשות היחיד. בנוסף לכך הוא מעיר שבימינו אין להפעיל כפייה דתית מסיבות פרקטיות: היא תביא יותר נזק מתועלת, כי היא גורמת להתנגדות במקום להגברת שמירת המצוות.

נאחל ונייחל שספר זה יפתח תקופה חדשה של עיסוק בתורת המדינה, ובזכותו נזכה ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים את הדברים.
 

חזור למגזין