דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 431 אדר ב' אפריל 2019
מאמרים

מתי פורים בעמיחי?

שני אתרים ארכיאולוגים מתקופת ההתנחלות נמצאו בשטחי היישוב החדש עמיחי ועוררו שאלה הלכתית אודות התאריך הנכון לחגוג בו את חג הפורים – כעיר פרזים, כעיר מוקפת חומה או כעיר שיש לגביה ספק. הרב יאיר פרנק, רב היישוב עמיחי, מציג את הדיון ההלכתי והמחקרי ומסביר מדוע ל


מתי פורים בעמיחי?

היישוב החדש עמיחי שבגוש שילה נחנך לפני פחות משנה, בתאריך י' בניסן ה'תשע"ט. התאריך קיבל משמעות גדולה בעינינו, מפוני עמונה, שכן ביום הזה ממש נכנס עם ישראל לארץ ישראל, בזמן יהושע בן נון. "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון" (יהושע ד, יט). קיבלנו ממש 'נשיקה אלוקית', שאנחנו כאן ממשיכים את הדרך, דרכם של יהושע וכלב, ליישוב ארץ ישראל, למרות כל הקשיים והאתגרים.

והנה, כבר כמה חודשים לפני כן, בעת שתוכנן היישוב, התגלה כי ישנם שני אתרי עתיקות בתחום היישוב. קמ"ט ארכיאולוגיה נכנס לפעולה, וקיים חפירות המחויבות לפני פיתוח היישוב החדש. התוצאות היו מרגשות - התברר ששני האתרים שנחפרו הם מתקופת ההתנחלות, קרי, מזמן יהושע והשופטים.

מרגש היה לגלות שזכינו להתיישב ממש במקום שבו התיישבו אבותינו. ברכת "מציב גבול אלמנה", שתקנו לנו חכמים על הרואה בתי ישראל ביישובן, אותה ברכנו יחדיו ביום הקמת היישוב ברוב עם, קיבלה משמעות עוד יותר עמוקה וקיומית.

 

שאלה הלכתית ומחקרית

והנה, מרגע שהתבשרתי בעובדה זאת גם עלתה השאלה, האם יש לכך גם השלכה על השאלה מתי נחגוג את פורים. שהרי, עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון – חוגגות בט"ו. ואם יש ספק משמעותי, הרי שיש לחגוג יומיים, כפי שנוהגים תושבי שילה.

מסיור ראשוני שקיימתי באתרים התגלה לעיניי כי שני האתרים מוקפים בצורה ברורה בשרידים של אבנים, המעידים שהיו מוקפים. במה בדיוק? שאלה משמעותית.

היות שלא מדובר בתל סמוך (כמו בבית אל לדוגמה), אלא באתרים בתוך תחומי עמיחי עצמה, הרי שמבחינה הלכתית דין עמיחי אינו רק כדין 'סמוך ונראה', שדינו קל יותר לפי חלק מהדעות כאשר הוא סמוך לעיר מסופקת, אלא כדין העיר עצמה. עוד חשוב לציין שעיר בתקופה זו לא צריכה להיות מקום גדול במושגים של היום. במשנה בערכין (ט, ו) מבואר שאפילו "שלש חצרות של שני שני בתים", כלומר שש משפחות, יכולות להיחשב עיר.

ובכן, בתחילת חודש אדר ראשון, ביקשנו מהארכיאולוג יבגני אהרונוביץ שהיה בין החופרים מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה, לערוך לנו סיור באתרים. יבגני נאות לבקשה בשמחה, וערך סיור מרתק, בו השתתפו תושבים מעמיחי, ורבני יישובים מהסביבה. בסיור ראינו כי באתר הצפוני הרבה מתקנים לעיבוד מזון (מכתשים וכדומה), ואחסון (מגורות תבואה ובורות ליין), המלמדים על יישוב קבע ממושך. המגורים עצמם היו ככל הנראה במערות ואוהלים. נמצאו גם עצמות בעלי חיים, אך עדיין לא נבדקו. ביחס לאתר הדרומי – לא ברור מה ייעודו, שכן אין שם מתקני מזון ולא מערות מגורים, למעט מבנה אחד, וכן יש כמה פתחים וכניסות שמסביב לאתר. יש השערה שמדובר אולי במקום של התכנסות ציבורית, בדומה לאתרי 'הגלגלים' שנתגלו במקומות אחרים.

מבחינה הלכתית בדרך כלל זיהוי של מקום נעשה על סמך שם. דוגמה מובהקת היא העיר לוד, הנזכרת במפורש בחז"ל (מגילה ד ע"א) כעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון. כמו כן, קיימות מסורות היסטוריות ביחס למיקומה ונחפרו מספר אתרים בעיר שאכן זוהו כלוד העתיקה. בהקשר לכך יש לציין את דעת ריש לקיש בירושלמי (מגילה א, א), שכל עיר המוזכרת בספר יהושע הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. במקרים אלו, אין צורך שנראה בעינינו חומה, שכן אמרו חז"ל: "אשר לוא חומה - אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן" (מגילה ג ע"ב).

אולם, במקרה שלנו אין שם ידוע בפי הערבים לגבעה שעליה הוקמה עמיחי, ועל כן לא נותרו בידינו אלא הממצאים הארכיאולוגים.

 

ככה לא בונים חומה

בנושא זה יש גישות שונות בין הפוסקים, עד כמה לתת לממצאים הארכיאולוגים משקל בקביעת ההלכה (עיינו באגרות ראי"ה ב אגרת תכג, במכתבו של הרב קוק זצ"ל לרב טיקוצ'ינסקי). אולם במקרה של עמיחי ההכרעה היא לעת עתה ברורה גם לאור הממצאים. שני האתרים מוקפים באופן ברור בגדר. עובי הגדר משתנה, בין חצי מטר עד מטר, ובמקומות מסוימים מגיע אף לשני מטר. אולם, לפי ההערכה גובהה היה לכל היותר כמטר. מדובר בגדר שמטרתה העיקרית היא שמירה על הצאן שלא ייצא החוצה, וכן למנוע כניסת חיות טרף מבחוץ. בלשון התנ"ך מדובר אם כן ב"גִּדְרוֹת צֹּאן".

אף על פי שלא מצאנו בחז"ל הגדרות מדויקות מהי חומה, מבחינת רוחב וגובה, ברור לחלוטין שלא מדובר בחומה. מטרתה של חומה היא להגן על בני האדם בפני אויבים וליסטים, ועל כן היא צריכה להיות גבוהה. בלשון התורה: "כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתיים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאוד". גם חז"ל הדנים בדינה של טבריה (מגילה ה ע"ב), מגדירים עיר המוקפת חומה כעיר מוגנת.

זאת ועוד, ברמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יב, ט) מוכח שעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, הכוונה לחומה שכבר הייתה קיימת בזמן כיבוש הארץ, ונבנתה על ידי הכנענים. לפי דברי הארכיאולוגים הגדר שמסביב לאתרים הוקמה על ידי המתיישבים הישראלים.

על כן, להלכה, לפי הממצאים הקיימים לנו כיום, חחגנו את פורים בעמיחי ביום י"ד באדר.

נחזור אל מה שפתחנו בו – העובדה שזכינו ברוך ה' לגאול משממה דווקא את הגבעה הזאת, עליה ישבו אבותינו לפני כשלושת אלפים שנה, והקימו יישוב יהודי בסמוך למשכן שילה, מרגשת ומשמחת. ואפשר אולי להעלות השערה רחוקה שהאתר הדרומי היה מקום התכנסות של עולי הרגל, לפני עלייתם לראות פני ה' במשכן.

בהקמת היישוב עמיחי בין גבעות שילה אנו ממשיכים להיות חוליה בשרשרת הדורות של יישוב הארץ על ידי עם ישראל.

---------------------------------------------------------------------------------------

אלחי ועמיחי

החייל אלחי טהרלב הי"ד, בן היישוב טלמון, נהרג בי' בניסן תשע"ז בפיגוע דריסה בצומת עפרה. אלחי למד בישיבת מקור חיים ובישיבת תקוע, והתגייס לשירות צבאי בגולני.

מספר חודשים לאחר מכן, מפוני עמונה נדרשו לבחור שם ליישוב החדש. התקבלה החלטה שלא לקרוא ליישוב עמונה, שכן עמונה צריכה לשוב ולהיבנות במקומה. אחד החברים, נחום שוורץ, הציע את השם – עמיחי, נוטריקון של עם ישראל חי וכן עמונה חי, וסיבה נוספת הזכיר - על שם החייל עמיחי שנהרג בצומת עפרה. אמנם, תיקנו אותו לאלתר ששם החייל היה – אלחי, אך השמות קרובים.

ובכן, חודשים רבים חיכינו לעלייה לעמיחי. סברנו שנעלה לקראת הקיץ, ואחרי החגים, ובחורף. בסופו של דבר מצאנו עצמנו בתחילתו של חודש ניסן. משפחות ראשונות נכנסו לביתם בליל י' בניסן תשע"ח, קבעו מזוזה בהתרגשות ובדמעות של געגוע ושמחה, ובבוקר שלמחרת נחנך היישוב עמיחי ברוב עם.

ויהי לפלא.

חייו של אלחי הי"ד שגדל בבנימין, ממשיכים באופן מסוים ומופלא ביישוב עמיחי שקם ביום השנה לנפילתו בבנימין. אכן, עם ישראל חי, למרות ומתוך כל הכאבים והאתגרים.

בי' בניסן, לפני כשלושת אלפי שנים, ביום בו עברו ישראל את הירדן, אמר יהושע לעם ישראל: "...בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם".

ריבון העולמים – ידענו.

חזור למגזין