דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 432 אייר תשע"ט מאי 2019
מאמרים

זמן לומר תודה

מזה שבע שנים מובילים בוגרי מדרשת עין פרת מסורת ישראלית חדשה – "עשרת ימי תודה" מיום הזיכרון לשואה ועד ליום העצמאות, הכוללים מגוון פעילויות לעידוד ההסתכלות החיובית על האישי והציבורי. השאיפה: לעצב מחדש את הישראליות


זמן לומר תודה

"עשרת ימי תודה" היא יוזמה של קהילת בוגרות ובוגרי 'בית פרת – מדרשה ישראלית', בית המדרש השוכן ביישוב אלון, ובו צעירות וצעירים מכל גווני החברה לומדים ביחד ומבקשים לעצב מחדש את הישראליות.

עשרת ימי תודה מבקשים לשזור את עשרת הימים שבין יום הזיכרון לשואה והגבורה ליום העצמאות, סביב הכרת תודה. ימים שיעסקו ביחסים שבין הישראלים לישראל, מתוך פרספקטיבה של הכרת הטוב והשתאות על הפלא, על שזכינו לכונן מדינה. זאת, מתוך אופטימיות ומודעות למורכבויות ולאתגרים ולכל מה שדורש תיקון.

עשרת ימי תודה מהדהדים כמובן את עשרת ימי תשובה, הנמצאים מן העבר השני של לוח השנה שלנו, ושבהם מגיעה לשיא תנועת הסליחות והתשובה. אך בעוד בעשרת ימי תשובה אנו מתמקדים בחשבון נפש, במה שדרוש תשובה, תיקון וכפרה, הרי שבעשרת ימי תודה אנו מתמקדים במה שטוב, שראוי להערכה ולהוקרה. באופן זה, עשרת ימי תודה יוצרים גם איזון בלוח השנה היהודי שלנו בין שתי דרכים לפעול לעולם טוב יותר: תיקון מתוך כפרה ותיקון מתוך הודיה.

מיזם עשרת ימי תודה נותן מענה לפחות בשלושה מעגלים של חיינו: הכלל־ אנושי, הישראלי והיהודי.

גם השנה הצטרפו אלינו אלפי ישראלים וישראליות למסורת החדשה במגוון דרכים, ובהן אירועי לימוד ומעגלי שיח שהתקיימו ברחבי הארץ, לוחות התודה האהובים במיוחד, התערבויות-רחוב בערים השונות, "אתגר התודה" ברשתות החברתיות ובעוד שלל פעילויות.

 

להודות על היש

עשרת ימי התודה מעניקים לנו הזדמנות להעריך את החיובי, את ההצלחות ואת האושר שסביבנו ובתוכנו. בימים האלה אנחנו מוזמנות ומוזמנים להודות למישהו בסביבתנו, לעצמנו ולכל מי או מה שנחפוץ. להפוך את התודה לפעולה ממשית ושגורה בשגרת היומיום, ליחיד ולחברה. אנו מציעים עשרה ימים של פרספקטיבה חיובית, שונה מהציניות ומהאטימות שפוגשות רבות ורבים מאתנו ביומיום הישראלי.

אנחנו מבקשות ומבקשים להטמיע את עשרת ימי תודה בלוח השנה הישראלי; עשרה ימים, מידי שנה, שבהם החברה הישראלית הופכת למפרגנת יותר ולמודעת יותר, לחברה שאומרת יותר תודה.

התאוצה שתופסת המסורת החדשה ברחבי הארץ מעידה על כך שהרעיון נותן מענה לצורך, או ביטוי לשאיפה אמיתית, אולי אפילו בכמה תחומים של חיינו. הראשון, המשותף לבני אדם באשר הם, הוא נטייתנו לקבל במהירות דברים כמובנים מאליהם. זו נטייה אנושית טבעית ומובנת: התודעה שלנו צריכה לחסוך אנרגיה, ומעדיפה להקדיש את תשומת הלב המוגבלת שלנו לדברים החדשים או הלא ־ידועים, ולכן להפסיק להקדיש מחשבה או התפעלות למה שניתן לקחת כנתון. נוסף על כך, יש לנו נטייה טבעית ומובנית לחשדנות ולביקורתיות: כשיצור חי שומע רשרוש בשיחים, מנגנון האבולוציה נותן עדיפות לזה שחושש וחושד שיש שם טורף על פני זה שעוצר להתפעל מאִוושת הרוח בעלים.

ובכן, רבים מאתנו מרגישים שכתוצאה מכך, יש לנו פחות מדי הכרת הטוב והערכה למה שיש לנו ולסובבים אותנו. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית ומושג האושר מצביעים על כך שאנשים שמתחילים להקדיש זמן לתודה ולהכרת הטוב, חווים את חייהם כמאושרים יותר.

עשרת ימי תודה מאפשרים לנו זמן, מרחב וקונטקסט מתאים להתאמן על הנטייה הרצויה הזו ולחזק את שרירי התודה שלנו, שמטבענו חלשים.

התחום של הכרת הטוב משותף לכל בני האדם ולכל ימות השנה. ובכל זאת, עשרת ימי תודה קשורים אצלנו ספציפית גם להיותנו ישראלים, ולתקופה מסוימת בשנה – הימים המובילים מחג הפסח אל יום העצמאות, וכוללים גם את שני ימי הזיכרון הלאומיים. אלו ימים בעלי פאתוס רב, אך עודם צעירים, ורבים מאתנו מרגישים שעוד נדרש להוסיף להם תוכן. עשרת ימי תודה מחברים את הימים הללו בחוט המקשר ביניהם, יוצר רצף המעצים אותם ומזמין להוסיף אליהם לימוד, חוויה ומעשה.

 

בין הכל מושלם להכל גרוע

עבור חלקינו, הימים הלאומיים מזמנים אתגר נוסף: הם יוצרים קיטוב מתוך שהם מעצימים את העמדות הרגשיות שלנו כלפי המפעל הציוני – הצלחותיו וכישלונותיו. דווקא יום של קונצנזוס עלול להיות מוקד של פיצול בין אלה שמתמלאים גאווה על ההצלחות כגון בביטחון, בקליטת עלייה, בחברה, בכלכלה, לבין אלה שחווים 'בווליום גבוה' את הפערים, את המקומות של חוסר־ הצדק, את כאב האבדן, את הטעויות. יש כאלה שאינם מוכנים לשמוע בדל ביקורת ויש כאלה המתמלאים אשמה, בושה וביקורת. לנוכח אלה, רגש ה'תודה' מציע דרך שלישית בין גאווה לאשמה, בין 'הכל מושלם' ל'הכל גרוע'. רגש זה מכיר בכך שקרה וקורה לנגד עינינו דבר גדול, אך אינו לוקח עליו בעלות, אלא להיפך – עומד מולו בענווה. הוקרה של המצב הקיים היא גם בסיס טוב להשמעת ביקורת תוך לקיחת אחריות, ולאמונה שניתן להמשיך לתקן ולשפר.

בתכניות השונות במדרשה, כמו גם בקהילת הבוגרות והבוגרים הענפה שלה, לומדים את היצירות הגדולות של התרבות היהודית, הציונית והמערבית, וחולמים ביחד על ישראליות חדשה.

כבר מספר שנים שיישובי בנימין חוגגים באופן קהילתי את מסורת עשרת ימי תודה, ומידי שנה אפשר לראות את התהודה גדלה ומתרחבת, הן במספר היישובים המצטרפים והן בהיקף הפעילות בכל יישוב.
ועל כך, תודה.

לסיכומים ותמונות נוספות מעשרת ימי תודה 2019 חפשו אותנו בגוגל, בפייסבוק ובאינסטגרם.

סיגל פרנקל אבירם היא בוגרת מדרשת עין פרת השוכנת ביישוב אלון, מנהלת פרויקט "עשרת ימי תודה".

חזור למגזין