דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 433 תמוז תשע"ט יולי 2019
מאמרים

השקעה נבונה

עם בוא החופש הגדול עולה בבתים רבים השאלה הכספית לשולחן הדיונים המשפחתי. זו הזדמנות ללמד את הילד והמתבגר שיעור שלא מלמדים בבתי הספר על מסגרת תקציב ושימוש נכון בכסף. אחרת משלמים ביוקר


השקעה נבונה

משולש הנושאים קיץ, כסף ומתבגרים לא מגיע עם הוראות הפעלה ברורות, והוא מפתיע את חלקנו מידי שנה, עם התפתחות הצרכים של הילדים והמתבגרים.
הורים למתבגרים צעירים בוודאי שמו לב שסביב גיל 12, ואולי קצת קודם, נושא הכסף בכלל ובקיץ בפרט תופס מקום מרכזי בשיח שלנו. הבילויים בעלות גבוהה יותר בהשוואה לקטנים, הצורך בתעסוקה, החשש שלנו שלא ירגישו שונים ועוד, גוררים אותנו לא פעם להרחיב את התקציב, גם אם מראש לא התכוונו לכך.

כל ביקור בקניון או ברמי לוי הוא הזדמנות ללמד התנהלות כלכלית, אבל בקיץ מדובר בצורך. איך שומרים על מסגרת תקציב? מול הרצון של המתבגרים לנוח ממחויבות ומשימות, האם נכון להשתמש בכסף כתמריץ? מה קורה אם גילינו שהכסף מהווה מקור מימון לצורך מזיק? להלן כמה סוגיות מרכז וקצה הקשורות לכסף, לעיון ולחשיבה.

 

כמה זה עולה לנו?

תרבות השפע העוטפת את כולנו בטכניקות שיווק משוכללות מאתגרת את היכולת שלנו לבחור או לוותר, תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על זה. יכולת התנהלות כלכלית לא נלמדת בבתי הספר, אין מקצוע כזה, למרות שהוא חלק חשוב בהתפתחות של המתבגרים לעצמאות ונושק לתחומים רבים בחיינו.

חופשת הקיץ זו הזדמנות מצוינת לתכנן עם המתבגר את מסגרת התקציב. אפשר לזרום עם כל הרעיונות אבל בסופו של דבר - קחו דף ועט, תרתיחו מים לקפה ושבו יחד לתכנן. תעזרו להם להבין מה הם היו רוצים להשיג בחופש הזה – צילום, גינון, רכיבה, ספורט, מכונאות, וגם שעמום במידה (לא ריקנות) שרק החופשה מאפשרת.

מבחינת התארגנות כלכלית, הגדירו סל תקציב לפעילויות מאורגנות וצפויות מראש וגם לפעילויות ספונטניות. תקציב ברור וידוע מראש מאפשר לצאת מהמאבק סביב ההוצאות והחישוב של כסף. אל תשללו, הפוך, תגדירו מה יש ובתוך הקיים הוא יוכל לבחור.

 

כסף כתמריץ

חלק מהמתבגרים רואים בחופש הזדמנות להסיר עול בזמנים, לבוש, משימות ועוד. אין מי שיושב על הראש עם בגרות ושעות המסך הופכות זמינות מתמיד. כהורים, היינו רוצים לראות את הילדים שלנו חיים את הערכים גם בחופשה, וכאשר זה לא מסתדר אנחנו מנסים ומחפשים הנעה ממקורות נוספים. נכון ש"כסף לא יעשה אותנו מאושרים", אבל חלקנו רואים בכסף אסטרטגיה לייצר מוטיבציה למילוי משימות ויעדים. במילים אחרות - אנחנו נשלם ואתה תיקח אחריות. מצד אחד "מתוך שלא לשמה יבוא לשמה" – יצירת הרגל וטעם ההצלחה עשויים להטמיע התנהגות רצויה, דבר המגובה היטב במחקרים על התניה. מצד שני, מה קורה כאשר אנחנו מייצרים מערכת שתלויה בתגמול חיצוני? איך זה משפיע על הקול הפנימי לפעול מתוך סיפוק, אתגר, הגשמה וחשיבה לעתיד? לפי גישה זו, בבסיס, ילד לא זקוק לפרס חיצוני. יתרה מזאת, ישנם מחקרים המלמדים על קשר בין תגמול חיצוני לירידה בהנאה, וזה מטשטש קול פנימי חשוב והכרחי לרצון ומוטיבציה. אבל זה לא קורה – אין רצון ומוטיבציה, יגידו ההורים. נכון, וכאן נכנס התפקיד ההורי: לראות את הפסיעות הקטנות, לפרגן על מה שכן עבד, לא כתנאי, להבין שזה לא כישלון או לקות, אלא חלק מלמידה והתפתחות.

 

לראות את הילדים

כסף קשור לתחושת עצמאות ואוטונומיה. כאשר המתבגר עובד ומתחיל להרוויח כסף בעצמו, הוא מסמן שלב שמח ומדהים בעצמאות. הרווח הגדול בעבודות קיץ, מעבר לכסף, הוא תחושת האחריות: עמידה בזמנים, מסגרת, דרישות, תכנון שמתחיל כבר מהערב (למשל מתי ישנים), ועוד.
באופן כללי, מערכת הערכים של הבית עדיין קיימת גם אם מדובר בכסף שלו. על פי רוב הנושא מוסכם, אבל השאלה היא מה קורה כאשר אנחנו מזהים בעיה בשימוש בכסף כמו חובות, רכישת חומרים מסוכנים, התמכרות, הימורים, בילויים במקומות לא רצויים. אני מניחה שחלקנו, לפחות בהתחלה, יסרבו להאמין, ידחו מסיבות שונות את העניין בתשובה כמו "זה חד פעמי", "זה לא הוא, זה חברים", או הפוך - יביעו כעס גלוי וקשוח מול הנער. מתברר שדווקא במקרה כזה, כשלא נעים לנו לראות, חשוב לצמצם מרחקים ולהתקרב למתבגר, להראות נוכחות. המתבגר צריך להרגיש שרואים אותו, שהוא לא שקוף.

בגיל ההתבגרות המתבגר חשוף ללחץ חברתי גדול יותר (מחקרים מראים שהסיכון מוכפל בנוכחות חברים), מבחינה נוירולוגית המוח עובר שינויים המשפיעים על יכולת השליטה ועל קבלת החלטות. ההנחה היא כי שיחה שמטרתה העלאת המודעות לגבי שימוש מזיק בכסף עשויה לחסן את המתבגר מפני שימוש לרעה.

ייתכן וחלקנו מעדיפים להגן על המתבגר ו"לא לתת לו רעיונות", אולם מתברר כי שיחה מקדימה הנעשית בצורה מבוקרת מפחיתה את הסיכון לפגיעה. במחקר שבדק עמידות בפני לחץ חברתי לעישון, הנסיינים לימדו את הילדים מה לענות בסיטואציות חברתיות שונות כנגד לחץ חברתי. לאחר זמן מה בדקו את שיעור המעשנים בקבוצה זו בהשוואה לבני גילם באוכלוסייה. התברר כי שיעור המעשנים היה נמוך במחצית בהשוואה לבני גילם. משמעות ממצאים אלו מלמדת כי הכנת המתבגר לסיטואציות שונות בצורה נכונה, תוך זהירות מהצפה או חוסר התאמה של התוכן לגיל, עשויה להפחית את השימוש בכסף בצורה מזיקה. כשם שאנו מלמדים את הילד לחצות כביש או להיזהר מפגיעות מיניות ואלימות כשאנחנו מתארים בפניו את הסיטואציה (עומדים על שפת המדרכה, מביטים שמאלה, ימינה ושמאלה, או מה לעשות כשזר מתקרב), כך יש צורך בהתייחסות לשימוש מזיק בכסף.
בנחת, באמון, בצורה מותאמת ונכונה.

 

ד"ר נירית ראוכברגר היא ראש המסלול לקידום נוער במכללת אורות ישראל באלקנה

חזור למגזין