דלג לתוכן העמוד
המגזין הדיגיטלי של מטה בנימין
גיליון 417 אייר תשע"ז מאי 2017
דברי הימים

חג יובל

50 שנה חלפו מאז חזרנו הביתה, אל חבל הארץ שבו הקמנו את יישובינו ובנינו את בתינו. ציון היובל הוא הזדמנות מצוינת לבחון, לסכם, לתכנן, למנף, לחבר ולחגוג


חג יובל
צילום: אשרת כהן

לפני שעלו לוחמי חטיבת הראל - שכבשה את מרחבי בנימין במלחמת ששת הימים – לבמה באודיטוריום של אולפנת עפרה, בשיאו של "חידון ארץ בנימין" שעסק הפעם ביובל לשחרור ארץ בנימין, היתה מלחמת ששת הימים עבור התלמידים הצעירים בקהל משהו רחוק כמו מלחמת העולם הראשונה או אפילו מלחמות נפוליאון. ולפתע הפכו הלוחמים לדמויות חיות ומוחשיות. אמנם בלוריתם לבנה מאד וחריצים עמוקים חורשים בפניהם, אבל הם עדיין עומדים זקופים וגאים כמו גיבורים אמיתיים. צמרמורת אחזה בקהל כשראש המועצה, אבי רואה, הודה להם מכל הלב, הבטיח שנזכור גם את חבריהם שלא זכו, והעניק להם תעודת הוקרה ושי מתוצרת בנימין.

"נלחמנו כאן מלחמה קשה", סיפר לתלמידים סא"ל צביקה דהב, מפקד גדוד הלוחמים, תושב תל אביב, "אחרי כיבוש צפון ירושלים כבשנו את רמאללה, ובדרך מרמאללה ליריחו עברנו ממש כאן. ראינו היום איך אתם מפתחים את המקום הזה מכל הבחינות, ואני רוצה לאחל לכם המשך פיתוח ושגשוג בכל תחום שיתרום לכם ולמדינה" (עוד על סיפורם של כובשי בנימין בששת הימים – בכתבה בעמ' 16).

שנת החמישים לשחרור יהודה, שומרון ובנימין, עזה, סיני ורמת הגולן, ירושלים ובקעת הירדן – היא הזדמנות למבט אחר על מה שעברנו כאן בשנים שמאז. "למרות כל הקשיים, ההתמודדויות, החרמות, ההתנגדויות, האיומים – ההתיישבות ביהודה ושומרון פורחת ומתפתחת", אומר אבי רואה, יו"ר המועצה. "אנחנו כבר מגדלים כאן דור שלישי וגם רביעי, והופכים לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי, גם מבחינת המעורבות שלנו בכל מערכות המדינה והחברה. עובדה זו מבטיחה את עתידנו כאן לעוד הרבה שנים.

"בימי חג יובל אלה חשוב לי להעביר את המסרים הנכונים לדור ההמשך", ממשיך רואה, "שיידעו לקחת את המושכות ולהוביל ולהמשיך במשימה של התבססות עם ישראל בחבל ארץ זה, למרות הקשיים וההתמודדויות היומיומיות – הטרור, בעיות התשתית - הכבישים, המים, התקשורת הסלולרית ועוד. כי יש לנו משימה, ואנו עומדים בה ונמשיך לעמוד בה. למרות כל החותרים להרוס את הכל, רוב העם דוגל בהמשך ההתיישבות כאן, בפיתוחה ובשגשוגה.

"אין לי אלא לומר, חג יובל שמח", מכריז רואה. "תמיד אפשר לראות את מה שחלמנו ולאן הגענו. המציאות גדולה הרבה יותר מהחלום שהיה. זו תעודת כבוד להתיישבות ולממשיכיה, וכמובן בזכות סיעתא דשמיא שניתנה לנו. כשמשתדלים השתדלות אמת, יש תוצאות טובות.

"ואני ממשיך לחלום גם לחמישים השנים הבאות", אומר רואה. "אני חולם שחבל ארץ זה יהיה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ואז נשאל את עצמנו איך היו בכלל כאלה שהטילו ספק ביכולת שלנו להיות כאן, בגלל כל מיני פחדים וחששות, כמו הצתת מלחמה עם המדינות מסביב, או איום דמוגרפי שליווה אותנו שנים רבות והיום כבר ברור שאינו מהווה איום.

"אני משוכנע שבעוד חמישים שנה יהיה בין הירדן לים חלק אחד של מדינת ישראל ועם ישראל יחיה כאן בשכנות טובה עם הערבים. אלה שישלימו עם נוכחותנו ויבינו שיש להם יתרון בהימצאותם כאן על פני אלה הנמצאים בארצות ערב האחרות – יישארו, ואלה שעדיין יחלמו על מדינה ערבית נוספת, ייאלצו לחפש מקום מגורים אחר מחוץ לגבולות ישראל. אני מאמין שזה אפשרי, וזה יקרה, ומקווה שעוד בימי חיי".

 

איום הטרור

בין האיומים שאנו מתמודדים אתם עדיין, גם בשנת היובל לשיבתנו לכאן, נמצא ולא מרפה איום הטרור, העולה ויורד לסירוגין. "המציאות הבטחונית הזו הביאה לרציחתו של חייל – אלחי טהרלב הי"ד, חייל גולני שבא לאבטח בעפרה, ותושב בנימין", אומר אבי רואה. "זה עניין בפני עצמו לעסוק בו. חייל שבא לאבטח תושבים בטרמפיאדה ונפל על משמרתו בעודו מגן על אחרים בגופו, והוא עצמו תושב בנימין, זה מצביע על קשר הדוק שקיים כאן בין תושבי בנימין לחבל ארץ זה. ויחד עם זאת, זה מחזק את העובדה שאנו עדיין נלחמים על נוכחותנו והימצאותנו ביהודה שומרון ובנימין.

"כמובן שאין ניחומים לאירוע כזה. קשה לעבור לסדר היום מבלי לתהות ולשאול שאלות – עד מתי זה יימשך. לצערנו היינו מצפים ליותר מממשלות ישראל – למרות שברור שאירועי טרור אי אפשר למנוע הרמטית – ובכל זאת אפשר בהחלט לצפות שהתגובה וההענשה של משפחת המרצחים תהיה יותר חזקה ונוקבת, עד גירוש המשפחה והשותפים לפשע אל מחוץ לגבולות יהודה ושומרון. זה מה שצריך לעשות כדי ליצור הרתעה לאחרים. כך גם האוכלוסייה שרוצה לחיות פה ולהשלים עם נוכחותנו לאורך ימים ושנים, פחות תסבול מאירועים שנגרמים על ידי אלה שרק מחפשים הקצנה, שפיכות דמים ועימותים בין שתי האוכלוסיות, שכנראה ימשיכו לחיות יחד עשרות ומאות שנים נוספות".

 

@ביניים: הסיכול המורחב

"יום הזעם" שהביא בחובו זריקות אבנים מסיביות, והעלייה החדה במספר יידויי האבנים בגיזרה בימים שלפניו ואחריו, הביאו את חטיבת בנימין למבצעים ליליים מיידיים בכפרים. "תפיסת הסיכול המורחב", כך זה נקרא בשנת 2017, וזה אומר מלחמה בתשתיות הטרור מתוך הבנה כי מדובר ב"מרחב אלים" הדורש טיפול ייחודי. בכפר סנג'יל לבדו, כוכב יידויי האבנים של יום הזעם, נעצרו בלילה אחד שישה פעילי טרור.

״לא נסבול פגיעה באזרחים ובמרקם החיים התקין של הגזרה", אומר מח״ט בנימין, אל״מ יובל גז. "כל גורמי החטיבה עובדים לילות כימים על מנת לספק תמונת מודיעין רחבה, אשר תאפשר לנו לעצור כל גורם אשר יפגע בתושבי ארץ בנימין".

"חטיבת בנימין באמת מתוחה עד הקצה", מוסיף ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, "ונעשים מאמצים גדולים מאד למגר את הטרור. רק לאחרונה היו שלושה ניסיונות הצתה, שלא ב"עונה", מה שאומר שניסו, מנסים וינסו. אנחנו עובדים בכל המישורים מול גורמי הביטחון וגם בתחום כיבוי האש, בהוספת כבאיות וציוד כיבוי. כבר קיבלנו אישור עקרוני לתחנת כיבוי במערב בנימין שתיכנס לתכנית העבודה. המועצה רכשה עוד עשרה נגררי כיבוי אש, כדי שלכל רבש"ץ תהיה אפשרות למתן מענה ראשוני, ועמותת גיוס התרומות של בנימין רכשה מערכות כיבוי אש מתקדמות עם קצף כיבוי מיוחד. בניסוי שעשינו נדהמנו לראות איך הוא מכבה מכונית בוערת בשניות".

 

חזור למגזין