דעת הקהל הישראלית כבר לא כל כך מתרגשת מהסחורה הממוחזרת, אבל אנשי "שלום עכשיו" לא יתייאשו חלילה. ידידי ההתיישבות בארה"ב מספרים שבימים אלה עמלים נציגי "שלום עכשיו" הנמרצים בארה"ב, לשכנע את חברי הקונגרס לנקוט הליכים נגד ישראל. כן, שמעתם נכון, נגד מדינת ישראל. מצוידים בדו"ח מנופח ומלא-שקרים, המוכיח כאילו "40% משטחי ההתנחלויות הוקמו על אדמות פלשתיניות פרטיות", הם מבקשים מחברי הקונגרס להתנות את אישור התקציב הבא (!)בהפסקת כל תמיכה ביישובים שעל אדמה פלשתינית פרטית, ובפינוי המאחזים.

בארץ הם זוכים בקרב הציבור הרחב (כמובן שלא בקרב אנשי התקשורת חלילה) למשיכת כתף שאומרת, די לכם להיות תמיד בצד של האויב, רק הרגע הם פתחו נגדנו במלחמה, את מי מעניינים המאחזים עכשיו. אבל בחו"ל יש הקופצים על הסחורה כמוצאי שלל רב. כמה טוב שאפשר להתחנף לפריץ.

אלא שהעובדות בדו"ח רחוקות מן המציאות כרחוק ארה"ב מהמזרח התיכון. נקודת המוצא של אנשי "שלום עכשיו" היא כי כל אדמות יהודה ושומרון הם קרקע פלשתינית פרטית, אלא אם הוכח אחרת. מעמד קרקעות כ"אדמות מדינה" נעלם מן הדו"ח לחלוטין (כמעט כל מעלה אדומים נבנתה על פי שלום עכשיו על קרקע פלשתינית פרטית, אף שברור שאלה אדמות מדינה); קרקעות נוספות מסביב ליישובים סופחו אליהם בהינף יד כדי להוכיח שהיישובים יושבים על קרקע גזולה; וקרקע שנרכשה מפלשתינים כדין ובכסף מלא – אליבא דשלום עכשיו רכישתה נכתבה על הקרח, שכן הקרקע נותרה ולעולם תיוותר שייכת לפלשתינים, ואפילו אם בבית משפט כבר הוכחה רכישתה. כפר האורנים למשל, יישוב שכל אדמותיו נרכשו כדת וכדין, מצויר בדו"חות "שלום עכשיו" כיישוב שרובו ככולו יושב על אדמה פלשתינית פרטית (ר' תמונה לעיל – בתי כפר האורנים צבועים באדום). רונן פלג, יו"ר ועד כפר האורנים, אמר בתגובה כי "לכל תושבי כפר האורנים יש חוזי חכירה חוקיים מול המינהל האזרחי, מה שמפריך את כל הטענות נגדנו. הדו"ח הזה שטחי וחסר כל בסיס עובדתי, הוא נבנה על שמועות וסיפורים". האם יעשו בכפר האורנים משהו בנדון? תביעת דיבה אולי? "הדו"ח הזה כל כך מגוחך, עד שחבל על ההתעסקות בו", עונה פלג.

עבודת מחקר יסודית הופכת בימים אלה במשרדי מועצת יש"ע למצגת מפורטת, שבה עוקבים אחר הפער שבין השקרים למציאות שלב אחרי שלב. "הפרוטוקולים של שלום עכשיו – התרמית הגדולה", כך היא נקראת, ומפורטים בה השקרים בצד העובדות – מפות, מסמכים, ציטוטים, וגם כמה נתונים שהם פשוט טעויות מגוחכות הממחישות את הרשלנות הפושעת שמאפיינת את הדו"ח הזה, שכל מניעיו שנאה ומטרתו הכפשה.

ואם ביישובים נפלה שלהבת, ודאי שלמאחזים לא תהיה מנוחה. גם המאחזים זכו במועצת יש"ע לעבודת מחקר שתוצאתה מצגת מפורטת ומסודרת, שמסבירה את כל הנחות היסוד המעוותות, את המגמתיות וחוסר תום הלב שבהגדרת המאחזים כ"לא חוקיים", ועושה סדר במונחים ובעובדות.

בפתיחת הדברים מובא ציטוט מעניין, נחשו מי אמר אותו:

"עצם ההחלטה לפנות מאחזים, לקול תשואות הפלשתינים, כשיעור משמעת בכיתה ג', בנוסח: תצאו, תעמדו בפינה, תגישו ניירות מסודרים ואז תחזרו, בלי לבחון פעם אחת ברצינות מה מטרת המאחזים האלה, למה נועדו, וכיצד יתרמו לפחות חיכוך בעתיד וליצירת אווירה נוחה יותר בהמשך התהליך – על כך מגיע אי האימון, ולא פחות מכך".

לא, לא היה זה ח"כ אורי אריאל. גם לא צבי הנדל. אפילו לא בני בגין. היה זה חבר הכנסת אריאל שרון (אז ליכוד), בישיבת הכנסת מיום 18.10.1999.

והוא, שרון, לא מתעצל לפרט את כל אותן סיבות ביטחוניות אסטרטגיות הכרחיות לקיומם של המאחזים.

למשל: "הכרחי לחבר את הישובים האלה בדרכים לעת חירום אל צירים עורפיים שיהיו תמיד בשליטתנו, כמו חיבור אלון מורה, איתמר, יישובי גוש שילה, לציר אלון, הנמצא ממזרח להם, ציר שיהיה תמיד בשליטתנו. ואם לא נשב על צירים אלה בכמה נקודות שולטות, מי יגן עליהם? עראפת, חוואתמה, אנשיו של ג'ורג' חבש, או אולי אנשי "הג'יהד האיסלאמי" שיצאו לפני כמה ימים להירשם לאוניברסיטה ולפתע נעלמו? אולי הם יאבטחו את הצירים, אולי הם ישמרו על הצירים?".

הוי, אריק של פעם.