מאז הונחו המספרים על שולחנו של ראש המועצה, הם אינם נותנים לו מנוח. בטבלה מפורטת שקובצו אליה נתונים מכמה מקורות ממשלתיים, זועקים לעין הפערים הכלכליים שבין היישובים. הכנסה ממוצעת למשפחה שלמה ביישוב אחד בבנימין, נמוכה אף יותר מהכנסה ממוצעת לנפש (!) ביישוב אחר (ר' טבלה). בעוד ביישוב שבראש הטבלה, השכר הממוצע למשפחה עומד על 20230 שקלים לחודש, ביישוב שבתחתית הטבלה ההכנסה הממוצעת למשפחה עומדת על 4376. פחות מרבע.

למען האמת, הנתונים בבנימין דומים מאד לממוצע הארצי. גם הפערים הגדולים מוכרים ברמה הארצית. אבל בעוד המדינה מפעילה כמה וכמה מנגנונים של "אפליה מתקנת" בתקצוב הרשויות על פי רמתן הסוציו-אקונומית, או במיסי היחיד, הרי שבמועצה התחושה היא שאין היא עושה די. הנטל שהיא מטילה על תושב יישוב 'עשיר' מחושב כמו זה שמוטל על תושב יישוב 'עני'.

"באופן אבסורדי, חיוב הארנונה זהה בכל היישובים בלי התחשבות ברמתם הסוציו-אקונומית, ומכיוון שככל שהבית גדול יותר כך הארנונה השולית שלו קטנה יותר, נוצר מצב שבו מחיר הארנונה למטר שמשלם תושב בעל הכנסה גבוהה שגר בבית רחב ידיים בבנימין, זול יותר מהמחיר למטר שמשלם תושב שגר בבית קטן, במקום שהדבר יהיה הפוך, כמו בשכונות עירוניות בירושלים", נאנח ראש המועצה. "אני יודע שבכך בעצם אני יוצא באמירה אופוזיציונית נגד עצמי, אבל אין מנוס מלהודות שהשיטה שבה אנחנו עובדים איננה נכונה. דרושה בעצם מהפכה, אבל אני גם יודע שזה תהליך שאורך זמן".

אופן חישוב גביית הארנונה נקבע בעבר הרחוק במליאת המועצה, והוא כולל הנחה מסוימת – די שולית למעשה – לבתים מגודל מסוים. אלא שבשנים האחרונות, כדי להימנע מכניעת הרשויות ללחצים לא ראויים, וכדי להכריח אותן לעמוד ברמת גבייה מסוימת, משרד הפנים הוא למעשה זה שקובע את הסכומים שעל הרשויות לגבות. הוא שמעביר הנחיות ברורות על עליית סכומי הגבייה, הצמודים למדד, ולא מתיר לרשויות שיקול דעת נוסף. הנחות ניתנות רק על פי שיקולים סוציו-אקונומיים או על פי חוק (נפגעי טרור, מקבלתי קצבאות, חיילים ועוד). גם אם תחליט מליאת המועצה שחישוב הארנונה לא יהיה אחיד אלא על פי רמתו הסוציו-אקונומית של היישוב, כמו בשכונות בירושלים, ידרוש הדבר את אישור משרד הפנים, שממעט לתת כיום אישורים שכאלה.

"כל חברי המליאה יתמכו בהצעה שתפחית את הנטל מהיישובים ה'עניים' מבלי לייקר את הנטל ליישובים ה'עשירים'. אבל אז סל הגבייה יקטן, מה שבלתי אפשרי מבחינה חוקית. להעביר חוק שפירושו שגם היישובים ה'עשירים' ישלמו יותר – זה תהליך קשה ואולי לא אפשרי. אבל אין ספק שהכיוון הנכון יהיה לחלק את היישובים על פי מדרג סוציו-אקונומי, ולאט לאט להביא את הדבר לידי ביטוי בחישוב נטל המס".