ארגון "גזית" עוסק בהקמה של בתי דין לממונות ברחבי מדינת ישראל. כיום כולל הארגון תשעה בתי דין, משדרות ועד צפת. המיוחד בבתי הדין של גזית הוא שהם עומדים בקריטריונים אחידים של הארגון, הן לגבי איכות ההכשרה של הדיינים, הן לגבי סדרי הדין והמנהלה, והן בכך שמתקיימת בהם ביקורת פנימית על סדר הדין ופסקי הדין.

בכנס שהתקיים בירושלים לרגל הקמת בית הדין התשיעי של הארגון, נשא דברים פרופ' נחום רקובר. פרופ' רקובר סיפר שמיד עם הקמת היישובים הראשונים ביש"ע, הוא כינס 20 רבני יישובים והציג לפניהם הצעה מהפכנית, ואלה דבריו: "אמרתי להם, אתם מקימים חברה חדשה, בידכם האפשרות לקבוע את משפט התורה כמשפט המחייב בחברה שלכם. אני מציע לכם לקבוע בתקנון של היישוב שכל סכסוך בין חברי היישוב יתברר על פי משפט התורה, וכן להקים בפתח כל יישוב "בית דין עברי" שישפוט בסכסוכים שיתעוררו. צעד כזה יוכל להוות מודל לכל אזרחי ישראל. לצערי, ההצעה לא התקבלה, אולם, הקמת בתי הדין של גזית מעודדת אותי, כי גם אם באיחור של כמה שנים ניתן יהיה להגשים את החלום".

ההצעה של פרופ' רקובר ככל הנראה הקדימה את זמנה, אולם כיום בהחלט ישנם ניצנים ראשונים לתחיית משפט התורה דווקא בישובי יו"ש (וכך היה גם בגוש קטיף יבנה ויכונן). כך למשל, באזור בנימין פועלים שלושה בתי הדין: בית הדין לממונות הוותיק של המועצה הדתית מטה בנימין, המקיים את הדיונים בגבעון החדשה (לפניות: 02-9973363); בית הדין לממונות בית אל (לפניות: 057-7493754 ), ובית הדין לממונות שעל יד מכון משפטי ארץ, עפרה (בטלפון: 02-9973888 שלוחה 100). כמובן, רבני הישובים מקיימים גם הם דיני תורה במקרה שהם מתבקשים.

הצעתו של פרופ' רקובר ניסתה למסד את המחויבות לפנות לדין תורה בכל מקרה של סכסוך, וגם בעניין זה מובילים ישובי יו"ש במידה רבה. ברבים מן היישובים נקבע בחוזים שהיישוב חותם כי כל סכסוך יתברר בבית דין לממונות. יתירה מזו, בישוב פסגות נקבע כי כל סכסוך בין הישוב לבין התושבים יתברר בבית דין לממונות. להחלטה זו יש תוקף משפטי והלכתי של שטר בוררות, והיא מחייבת את התושבים ואת המזכירות כאחד. השלב הבא בתחום זה הוא חתימה של תושבי היישוב על שטר בוררות יישובי הקובע כי כל סכסוך בין תושב לתושב יתברר בדין תורה.

חשיבותן של החלטות עקרוניות אלה רבה מאד, אולם יש צורך בכמה צעדים נוספים על מנת להשלים את המהלך באופן מוצלח. ראשית, לאחר החלטה עקרונית על פניה לדין תורה, ישנו הכרח להתאים את החוזים שחותם היישוב להלכה. אם לא כן, עלול היישוב או התושב להתאכזב בבואם לדין תורה, כאשר יגלו כי לחלק מהסעיפים בחוזה אין תוקף לפי ההלכה. חוזים מסוגים שונים ניתן למצוא באתר דין תורה.

הצעד הנוסף הוא בחירת בית הדין שבו יתברר הסכסוך. עובדה היא שפניה לבתי הדין לממונות היא וולונטרית על פי החוק, ואף לפי ההלכה, כאשר בית הדין נבחר מראש, אין הנחיה איזה בית דין לבחור. לאור זאת, יכולים וצריכים תושבי היישוב ונבחריו לבחור בבית הדין שיש להם אמון מלא בפסיקותיו. בהקשר זה יש שמעדיפים בית דין מקומי, המכיר היטב את אורח החיים והמנהגים ביישובים; לעומתם, יש אחרים הסוברים בדיוק להיפך, שרצוי לבחור בית דין מחוץ לאזור, כיוון שבית דין כזה יוכל להיות יותר אובייקטיבי בהכרעת הדין שלו.