"אני לא מבינה, הוא כבר בן שנה ועדיין לא אומר אפילו 'אמא'. אמא שלי מספרת שאני בגיל שנה כבר ממש דיברתי...".
למי מאתנו לא מוכרת הציפייה שהילד כבר יתחיל לדבר, שנוכל להבין אותו ולדבר איתו כמו גדול... האמת היא, שהילד "מדבר אלינו" ומתקשר הרבה לפני שהוא מסוגל להגות מילים. התקשורת מתחילה ממש עם הלידה (ויש אומרים שאפילו לפניה).
התינוק נולד עם יכולת תקשורתית בסיסית, ורצון עז לתקשר עם הסובב אותו. הוא מצויד במבנים נוירולוגיים ובמערכת של ידע לשוני מולד, אשר ינחו אותו ברכישת השפה. אולם ההתפתחות הקוגנטיבית שלו, וההתפתחות החברתית-רגשית, ישפיעו רבות על התהליכים שיעבור בעת רכישת השפה. להורים ולאנשים משמעותיים אחרים בחיי הילד ישנה השפעה מכרעת על ההתפתחות הקוגנטיבית, החברתית והלשונית שלו. השפעה זו מתחילה כבר בשנת החיים הראשונה, עוד לפני שהילד מתקשר בצורה מילולית, ונמשכת כל תקופת הילדות.
מחקרים מצאו כי הורים המעודדים תקשורת כבר בשנת החיים הראשונה של הילד, ומגיבים לכוונות התקשורתיות שלו, ישפיעו לטובה על התפתחות השפה בהמשך.
לדבר מהרגע הראשון
בתחילת הדרך, בערך עד גיל חודשיים-שלושה, ההפקות הקוליות של התינוק הן אקראיות, ואינן מכוונות להפעלת הסביבה, אך הן מקבלות פירושים על ידי ההורים המטפלים. כך לומד הילד שפעולה שלו משפיעה על הסביבה וגורמת לשינוי, ולאט לאט הופכת השמעת הקולות למכוונת יותר.
מגיל שלושה חודשים ועד לגיל שנה בערך, הפעוט מנסה ליצור תקשורת עם סביבתו. הוא מעורר את תשומת לב הסובבים אותו על ידי השמעת קולות, כלומר הוא עובר מהשמעה רפלקסיבית של קולות להשמעה מכוונת. הוא גם מתנסה בהפקת קולות חדשים תוך כדי משחק בהם. שלב זה מתאפיין גם ביצירת קשרים באופן פעיל הן מצדו של התינוק והן מצידם של שותפיו לאירוע.
מחקרים מצאו שהילד מגביר את כמות מלמוליו בעיקר כאשר נמצאים לידו מבוגרים, מעין תגובה לנוכחותם, וגם הסובבים אותו נענים לתקשורת עימו ונוטים להאריך בדיבוריהם כלפי הילד. בנוסף למלמול ולהשמעת הקולות, נעזר הילד גם בהנגנה ובמחוות (ג'סטות), בעיקר כאשר הוא רוצה להשיגדבר מה. הילד מגלה בתקופה זו את אפשרויות התקשורת גם באמצעות מבטים: קשר העין שלו אקטיבי ומצביע על רצון לקיים "דו-שיח".
לנו, המבוגרים, תפקיד חשוב במיוחד בתקופה זו. תגובותינו לאיתותיו של הילד ודרכי התקשורת איתו ישפיעו רבות על התקשורת שייצור בעתיד. למשל, יצירת קשר עין עם התינוק, תגובות לשפת הגוף שלו. משחקים בהחלפת תורות של מלמול, או משחקי תפקידים כמו "קוקו". בפעילויות אלו אנו מכינים את הילד לקראת הקשבה לזולת, לקיחת תורות, והשתתפות בשיחה, שהינם מרכיבים בעלי חשיבות רבה בתקשורת הבין אישית שבה ייקחהילד חלק בעתיד.
אז לא צריך לחכות שהילד יתחיל לדבר במילים על מנת לדבר איתו, אפשר ורצוי לדבר עימו כבר מרגע הראשון...
(עובד על פי הספר "ילד מה הוא אומר?", רום סגל וצור).
איילת ירדן, היחידה להתפתחות הילד, שער בנימין