כהורים אנו מנסים להציב לילדינו גבולות רבים ומגוונים: החל מרגע לידתם, בהרגלי אכילה ושינה לתינוק, דרך תהליכי גמילה ממוצץ וחיתול; בהמשך דרך נוהלי קימה בבוקר לגן ולבית הספר, ועד נוהלי ישיבה בארוחות, צפייה בטלוויזיה, שינה בחדר ההורים ועוד.הנושא של הצבת גבולות מטריד כל הורה בכל זמן, בין אם היה לו ניסיון קודם ובין אם לאו.
מציאות זו מעוררת שאלות רבות ומגוונות, כמו מהו גבול? מדוע ואם בכלל להציב גבולות? מתי ואיך להציב גבולות?
המילה גבול נתפסת לא פעם כדבר שלילי, שכן גבול הוא איפוק, מגבלה, גבול מציב בפנינו את מה שלא נוכל לעשות. אולם, גבולות הם גם האמצעי העיקרי שעוזר לבני אדם לנהל את חייהם, להבדיל בין טוב לרע, מותר ואסור; גבול יוצר סדר ומונע אנרכיה, וכך נותן הרגשת ביטחון ומאפשר לחיות עם אנשים אחרים.
למה קשה להציב גבולות
גם כאשר אנו כהורים מבינים את חשיבות הצבת הגבולות לילדינו, לעיתים אנו מתקשים לעשות זאת, מכמה סיבות:
ראשית, בתקופה המודרנית שבה אנו חיים, ההורים מרגישים מבולבלים בין ציפיות חברתיות סותרות. מצד אחד, אנו ההורים מצופים לגדל את ילדינו בעולם הדמוקרטי שבו אנו חיים על בסיס ערכים של שוויוניות וכיבוד צרכי הילדים, ומצד אחר דרישות המציאות הנן לנקוט בגישה סמכותית.
מלבד זאת, יש הורים שאינם סומכים על עצמם שהם אכן יודעים מה טוב לילדיהם, ומטילים ספק בזכותם להטיל משמעת וגבולות.
סיבה נוספת היא, שלעיתים הורים שעובדים ונעדרים שעות רבות מהבית, מפתחים רגשות אשמה ורצון לפצות את הילד, וכך כשהם בבית הם מבקשים לא לריב ולא להתווכח עם הילד.
למרות כל הסיבות האלה, ברצוני להדגיש כי קיימת חשיבות רבה מאוד להצבת הגבולות. דרך הגבולות אנו מספקים לילד הרגשת ביטחון, הרגשה שיש לו על מי לסמוך, אנו עוזרים לו לבנות ולגבש עולם פנימי מסודר ומאורגן. על ידי הקניית נורמות חברתיות הילד לומד את משמעות הזולת וגבולותיו בחיים בכלל. הילד ילמד לא להיות מרוכז רק בעצמו אלא לראות את האחר ואת הסביבה בה הוא חי.
אז איך עושים את זה?
כיצד הורים יכולים להציב גבולות באופן יעיל יותר?
- על ההורה לעשות אבחנה בין עיקר לטפל בהצבת גבולות. לא על הכל אפשר לעמוד באותה עוצמה. לכן כדאי להתמקד בדברים החשובים והמשמעותיים ביותר.כאשר לא מציבים בפני הילד הרבה איסורים, הוא לומד לכבד את המעט שיש.
- הגבולות צריכים להיות משודרים לילד בצורה בהירה ולא מעורפלת. למשל, לא לשאול את הילד הקטן "אולי תסדר את הצעצועים?", אלא להבהיר לו בדיוק מה מצפים ממנו: "הצעצועים חייבים להיות מסודרים לפני ארוחת ערב".
- רצוי שהצבת הגבול תהיה מלווה בהסבר הגיוני קצר (בהתאם לגיל הילד), למשל "אסור לטפס כי אתה עלול ליפול, אסור לגעת במים חמים כי זה יכאב לך".בהסבר אפשר לתת חלופה אפשרית לאיסור כמו למשל, "אסור לצייר על הקיר, אבל אפשר לצייר על הדף".
- ההורה חייב לפעול בצורה עקבית. תגובות לא עקביות גורמות לבלבול אצל הילד, והוא יתקשה להבין מה אנחנו באמת רוצים.
- ההורה חייב להוות דוגמא אישית לילד. חשובה מאוד היכולת של ההורה להדגים בהתנהגותו האישית את הגבולות שאותם הוא מורה לילד. הורה שאומר לילד: לא! והוא בעצמו לא מקיים את אותה ההוראה, משדר לילד מסר כפול.למשל, קשה לשכנע ילד לאכול במטבח כאשר הוריו אוכלים בסלון מול הטלוויזיה.
- השתמשו בחיזוקים חיוביים. חשובה נתינת חיזוקים חיוביים גם על הישגים חלקיים ואפילו קטנים, ולא רק על התוצאה הסופית. חיזוקים יתנו לילד הרגשה טובה, שהוא עושה את הדבר הנכון. הילד ייהנה מהצלחותיו.
קיים מגוון רחב של התנהגויות המהוות חיזוק, החל ממתן ממתק, צעצוע או פרס אחר, ועד מילה טובה, עידוד, חיוך וחיבוק. עדיף להשתמש בחיזוקים חברתיים ולא לבנות רק על חיזוקים חומריים.
- נתינת כבוד לילד -חשוב להקפיד על שמירת כבודו של הילד ולא להשתמש בביטויים משפילים או מדכאים.
בהצבת גבולות אנחנו מדברים על תהליך מורכב ביחסי הורה-ילד, הקשור לאספקטים שונים בחייהם. הדבר שדורש לעיתים התייעצות אינדיווידואלית אצל איש מקצוע, השוקל כל מקרה לגופו.
(מבוסס על המאמר "הצבת גבולות" של פרופ' חיים עמית).
ריקי בריקמן – עו"ס מחלקת הרווחה ביחידה להתפתחות הילד