כמה מילים על עצמי

נולדתי לפני 53 שנים וגדלתי בעכו.
את לימודיי התיכוניים השלמתי בישיבת בני עקיבא בקרית שמואל.
לאחר מכן התגייסתי לגדוד 890 של הצנחנים וסיימתי את שירותי בתפקיד פיקודי. במילואים שירתתי כמפקד חבל מזרח בנימין בדרגת רב-סרן.
את לימודיי הגבוהים סיימתי בטכניון כמהנדס אווירונאוטיקה, ובמשך 13 שנים עבדתי בתעשיה האווירית במחלקה לאווירודינמיקה ולפיתוח כלי טיס.
לפני כשנתיים נישאתי להדסה, אלמנתו של אל"מ דרור ויינברג הי"ד, לאחר שאשתי הראשונה, אדית ז"ל, נהרגה בתאונת דרכים. לאחרונה נולד בננו המשותף, יהודה, שהצטרף ל-12 ילדינו.
בשנת 1984 הייתי ממייסדי 'כוכב יעקב', ובמשך שנים שימשתי כיו"ר מזכירות היישוב וכחבר המליאה.

בשנת 1994 החלטתי להפוך את ההתיישבות לעיקר עיסוקי, והצטרפתי לתנועת ההתיישבות 'אמנה' תחת הנהגתו של זאב חבר, 'זמביש'. 8 שנים שימשתי כרכז יישובי בנימין ב'אמנה', והייתי אחראי להקמתם, לפיתוחם ולקידומם של יישובים רבים.

לאחר הבחירות הקודמות למועצה האזורית מטה בנימין, בשנת 2002, נקראתי על ידי פנחס ולרשטיין לשמש כסגנו לענייני היישובים.

 השאלון

 1. למה החלטת להתמודד על ראשות המועצה?

התייעצתי עם חברים, ומסקנתנו היתה שכדי לממש את החזון של הגדלת והעצמת היישובים, צריך לבצע כמה שינויים מכסא ראש המועצה: יש לחזק את הקשר בין המועצה לישובים ולתושבים, הקשר לשטח. יש לשפר את השירות לתושב ואת איכות החיים כמנוף לבנייה ולקליטת משפחות חדשות. יש לתת דגש על הנוער ועל דור ההמשך כאופק להמשך ההתיישבות. אלו הנושאים הקרובים לליבי ובהם מומחיותי, לכן הסכמתי לקבל על עצמי את השליחות.

  2. מהם שלושת התחומים הראשיים שבהם תתמקד ראשית כל בעבודתך כראש מועצה?

ראשית, חיזוק והעצמת היישובים באמצעות התאמת המבנה הארגוני של המועצה, שינוי שיטות העבודה והעברת סמכויות ליישובים, לצד תקציבים, ושיפור השרות ואיכות החיים לתושב.

שנית, חיזוק החינוך ומיצוי היכולות האישיות בבחינת 'חנוך לנער על פי דרכו'.

ושלישית, גיבוש תכניות לפעילות הנוער ועיצוב דרכו של דור ההמשך, לקראת חשיבה ארוכת טווח של העברת שרביט ההנהגה של ההתיישבות לדור זה.

  3. מה בכוונתך לשנות בסדרי העדיפויות מכפי שהיה נהוג עד כה בבנימין?

בראש ובראשונה – אהפוך לראש מועצה במשרה מלאה. המועצה זקוקה לראש מועצה המנהל את ענייניה ומקדיש את רוב זמנו לשיפור איכות החיים. בנוסף אדאג לשיפור תודעת השירות על ידי נוכחות מוגברת של עובדי המועצה ומנהליה ביישובים, הקמת נציגות לפניות הציבור ומתן מענה לצרכי התושבים. תוטמע השקיפות בדיוני המועצה ובהחלטותיה, ומעקב ביצוע החלטות יהפוך לחלק מובנה משיטת העבודה. יושם דגש על הכנת תכניות עבודה רב שנתיות בכל התחומים, ובמיוחד בכל שנוגע להרחבת היישובים ובנייה לדור ההמשך.

4. מהי הביקורת המרכזית שיש לך על ניהול המועצה עד כה?

להשקפת עולמי, קיימת בעייה בתפיסת היישובים על ידי המועצה. במערכת יחסי הגומלין בין המועצה ליישובים אין מספיק משקל לעמדתו של היישוב. המועצה נתפסת בעיני התושב כמי שיודעת מה טוב בשבילו, ולא תמיד זה נכון. כתוצאה מכך נפגעת תודעת השירות, והפתרונות המוצעים לבעיות הפרט אינם באים לידי ביטוי. את יחסי הגומלין הללו אשנה כראש מועצה, ואתן דגש לצרכי התושבים.

 5. האם אתה מתכוון לערוך שינויים מבניים בתוך המועצה? מה תשנה ומה לא תשנה במבנה המועצה כפי שהוא כיום?

אני מבין שזו שאלה שמטרידה במיוחד את עובדי המועצה, אך לא רק אותם. השינויים המתבקשים יבוצעו בכמה צעדים:

1. ימונה מנכ"ל מקצועי למועצה אשר יהיה אחראי על הטמעת השינויים והתאמת המערכת המקצועית ל'רוח המפקד' החדשה.
2. המבנה הארגוני של המועצה יהפוך ליותר 'שטוח', והנהלת המועצה וראש המועצה יהפכו יותר נגישים לתושב.
3. מנהלי המחלקות יזכו להעצמה ולעצמאות בניהול תקציביהם.
4. תוקם מחלקת משאבי אנוש, והעובדים שייבחרו להתאים את עצמם לשינויים שננהיג יזכו להיות שותפים מרכזיים בתהליך, תוך כדי הכשרתם ודאגה לרווחתם.
5. נוכחות עובדי המועצה ומנהליה ביישובים תהפוך להוראת קבע. המועצה תגיע אל התושב במקום שהתושב יצטרך להגיע אליה.

 6. מה דעתך על מערכת החינוך בבנימין, והאם בכוונתך לבצע שינויים בתחום זה?

אנחנו גאים במערכת החינוך שבנינו בבנימין, אך זה לא עומד בסתירה לצורך בגמישות ופתיחות בנושא אזורי הרישום, בכדי לאפשר לכל תלמיד לבטא את יכולותיו ולהביא את כשרונותיו למיצוי מקסימלי. בנוסף לחינוך הפורמלי, נשקיע גם בחינוך הלא פורמלי – בתנועות הנוער, בפעילות ספורט, בהקמת בית ספר אזורי למוזיקה, במועדוני נוער. אנחנו מקימים מועצת נוער שתכלול נציגות נבחרת של הנוער, רכזי הנוער הישוביים ומחלקת נוער של המתנ"ס, להתייעצויות קבועות ולגיבוש תכניות עבודה עם הנוער ולמענו. אני מאמין שעל בסיס ההשקעה בחינוך ייבנה אופק ההתיישבות בבנימין.

  7. המועצות האזוריות בארץ שונות זו מזו בחלוקת האחריות והתקציבים שבין המועצה והיישובים שבאחריותן. יש הנוטות לריכוזיות-ניהולית רבה יותר, ויש המפזרות ליישובים סמכויות רבות יותר, ומתקצבות בהתאם. מה דעתך על חלוקת הסמכויות המקובלת בבנימין?

העצמת היישובים היא הצהרת אמון ביכולת הניהולית המקומית וביכולת של כל תושב להשפיע על מהלך חייו. כבר כיום ישנם יישובים גדולים וחזקים שמתנהלים כמעין מועצה מקומית קטנה. ליישובים שיתאימו למודל החדש יוצע לבחור מתוך סל שירותים - תחומים שיואצלו להם בהתאם לכולתם לעמוד במשימה. כל תחום שיואצל יזכה בתקציב מתאים מהמועצה והאחריות תעבור אל היישוב. מגמה זו תלך ותתרחב.

  8. איך תתמודד עם החלטת בג"ץ קשה, כדוגמה כזו המורה על פינוי מאחז כמו מיגרון או הריסת בתי קבע באחד היישובים?

לגזירות כאלו צריך להתכונן בארבעה מישורים: ראשית, צריך ליצור חיבור אמיתי עם מה שמכונה 'ארץ ישראל הקטנה' ויצירת דעת קהל אוהדת להתיישבות. בנימין נמצאת בשכנותם של ערים מרכזיות והחיבור הזה טבעי ומתבקש. שנית, יש ליצור ולבצע תכניות אופרטיביות להרחבת היישובים ולמימוש זכותנו בקרקעות מדינה. זו התשובה האמיתית לנסיון להחליש את אחיזתנו. שלישית, צריך להתמודד עם בג"ץ בכלים משפטיים ולהקצות לכך משאבים מתאימים. לבסוף, אם וכאשר יקבע בג"ץ עמדות הנוגדות את הערכים שעליהם נבנתה מדינת ישראל, צריך יהיה להתמודד עם ההחלטות בכלים החוקיים הקיימים בחברה דמוקרטית: הפגנות וגיוס התושבים למניעת גירוש יהודים מעל אדמתם.

 9. יש הטוענים כי המועצה משקיעה משאבים רבים מדי במאבקים לאומיים, ומעטים מדי באיכות החיים. מה דעתך על אמירה זו?

צריך למצוא את נקודת האיזון. אם בכינוי 'המאבקים הלאומיים' הכוונה היא לפעולות המחזקות את ההתיישבות בבנימין, הרי שיש לעסוק בהם במלוא המרץ. במקביל חייבים לקבוע רמה של איכות חיים נדרשת ולפעול להשגתה. בכך נשיג שביעות רצון גבוהה יותר של התושבים ו'גאוות היחידה' שתיווצר תשמש מנוף לקליטה ולהרחבת היישובים.

  10. אהוד אולמרט מתכנן ועידה בינלאומית שבה יתחייב בין היתר על נסיגה ישראלית לקוי הגדר. איך לדעתך ראוי לפעול כעת נוכח כוונתיו אלו?

העבר לימד אותנו שתכניות עלו ותכניות ירדו. מבחינתנו, צריך לפעול להרחבת ההתיישבות וליצור מרקם חיים עם הרשויות והערים השכנות לנו, באמצעות הרחבת כבישי גישה, הסרת מחסומים, נגישות נוחה בתחבורה ציבורית, יצירת מקומות תעסוקה והרחבת התעשייה, משיכת מטיילים ותיירות, בניית אולמות שמחות, הקמת שלוחות אוניברסיטאיות, בקיצור, חיזוק הקשר היומיומי, הטיבעי.

 ממני אליכם

תושבי בנימין,

בימים אלו מתפרסמת תכנית העבודה שלי ליום שאחרי הבחירות. בראשותי יתקיים מעבר למקצוענות מוניציפלית בצד העמקת הקשר עם השטח וצרכי התושבים.

תכנית מעשית זו מהווה המשכיות לתהליכי השינוי שהוכנסו על ידי במועצה ובישובים עוד כסגן ראש המועצה לענייני ישובים. תחת חופש הפעולה והגיבוי הציבורי כראש המועצה אוכל לממש את השינוי המהותי ביותר: השינוי ב"רוח המפקד".

החזון המוצב על ידי הינו השגת יעד של הכפלת מספר התושבים במועצה בתוך עשור שנים. אתגר זה ימומש באמצעות שילוב כוחות בין כל עובדי המערכת שיתאימו עצמם ל'רוח המפקד' החדשה, הפניית עיקר תשומת הלב לשיפור איכות חייו של התושב כמנוף צמיחה וקליטה, הקמת מערך קליטה, חיזוק הקשר בין הנוער ודור ההמשך להתיישבות בבנימין, יצירתיות כהתמודדות עם אתגרי השעה ונחישות למימוש זכותנו על אדמתנו.

מתנועה לארגון: בתחילת דרכן נוהלו המועצות האזוריות באופן טבעי כתנועת נוער. החבורה המגובשת והתלהבות הנעורים, קריצת עין וטפיחה על השכם, הספיקו באותם ימים. ברבות השנים, גדלו הישובים והתחזק הצורך בניהול מקצועי, בתכנון, בבקרה, בנהלים, בחוקים ובאכיפתם. תכנית העבודה מיישמת את המעבר מתנועה לארגון: ימונו מנכ"ל ומנהלי אגפים. תתבצע הפרדה בין הדרג המקצועי לקובעי המדיניות. תוקם מחלקת משאבי אנוש וההשקעה ב'הון האנושי' תעלה לראש סולם העדיפויות. ימונה יועץ לתכנון אסטרטגי. השקיפות כמקור עוצמה תתרחב.

נגישות: אני רואה בניהול המועצה אתגר וייעוד. בעיניי, ניהול המועצה הינו תפקיד במשרה מלאה ואיננו 'קרש קפיצה' ל'ליגה הארצית'. תשומת הלב תופנה אל התושב ואל איכות חייו, אל גידול הישובים והתפתחותם. אדאג להבאת המועצה, מנהליה ושירותיה, אל התושב ואל הישובים במקום שהתושב יגיע אל המועצה. המבנה הארגוני של המועצה יהפוך למבנה שטוח ככל שניתן ללא פונקציות המרחיקות את התושב מהמועצה. לשיפור הקשר בין המועצה לציבור ימונה גם נציב פניות הציבור. מזכירויות הישובים תוכשרנה לייצג את המועצה בנגישות קרובה לתושב.

מלאי החלטות בתהליך: על החלטות אלו נמנות כל אותן ההחלטות ה'תקועות' בסבך הביורוקרטיה, הגדרות התפקיד וחלוקת הסמכויות. חוסר ההחלטה יוצר עומס אדיר על המערכת ובולם את תנופת העשייה. 'מלאי' זה יטופל על ידי האצלת סמכויות למנהלי המחלקות, ומינוי עוזרים לראש המועצה לביצוע מעקב ביצוע החלטות.

העשייה המוניציפאלית בראשותי תיבחן גם בכלים עסקיים אשר יעודדו צמיחה כלכלית: מחלקת הגזברות תהפוך למנוע יזמי לצמיחה באמצעות איתור הזדמנויות עסקיות. יוקם מערך גיוס תרומות ואיתור משקיעים ויזמים לבנייה, תעשייה, חקלאות ותיירות, ועוד.

בהנחייתי תורחב העצמת הישובים. העצמה זוהיא הצהרת אמון ביכולת הניהולית המקומית וברצון לאפשר לכל תושב להשפיע על חייו. לישובים המסוגלים לכך יועברו תחומי אחריות בצד תקציב שיאפשר נשיאה בעול.

כבר התחלתי בהקמת וועדות היגוי המורכבות מתושבים בנושאים הקרובים ללב כולנו: חינוך, נוער, קליטה, עסקים, ישובים מגזריים וכדומה.

לסיכום אומר כי הגשמת חזון העמקת ההתיישבות והרחבתה תלוי בראש ובראשונה – בראש. הבחירה שלכם בסגנון המנהיגותי שיוביל את בנימין בעתיד היא זו שתקבע את פני ההתיישבות. כשליח הציבור בבנימין במשך שנים רבות אני גאה לומר כי שלי – שלכם הוא. כל הישגיי בעבר ובעתיד – שלכם ולמענכם, מכוח מימוש שליחותנו בברית בין הבתרים: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". ובשם ה' נעשה ונצליח.

שלכם,

אבי רואה

 מבזקים

מה דעתך על:

 הועידה הבינלאומית הקרובה: עוד צורך אמריקאי שלא יביא אותנו לשום מקום.

- הסכם מאחזים: נסיון שיכול לתת מענה להרחבת ההתיישבות בתנאי שהמאחזים יקבלו הכשר חוקי.

- כפר מימון: סמל העוצמות של המתיישבים ובעיקר הנוער, נאמני ארץ ישראל.

- מלחמת לבנון השניה: סמל ההנהגה הממשלתית הכושלת לעומת רוח הלחימה המופתית.

- מועצת יש"ע המתחדשת: מענה חלקי למשבר המנהיגות.

- סירוב פקודה: לא מתאים לכלל אך יכול להיבחן לגבי הפרט.

- מאבק השיבה לחומש: מאבק נכון ונחוש המבטא את הרצון והתקווה לחזור לכל מקום שפונה בכוח הזרוע בגלל גחמה של מנהיגים.

- הפקקים בחיזמא: בלתי נסבלים. מחייב פתרון רדיקלי ומיידי.

- אגרת הביוב בבנימין: אגרה נדרשת להסדרת נושא הביוב, אך יש לתקן בה את אופן החיוב למי הגינון.

- פנחס ולרשטיין: אבי ההתיישבות החדשה בבנימין בפרט וביש"ע בכלל, דוגמא למנהיג עם עוצמות המנותבות לאפיקים לאומיים חיוביים - התיישבות, קליטת עליה, בניה, אחדות העם.