דלג לתוכן העמוד

צילום: דוד דולב
לא מעט חגיגות עצמאות ידע יער חלמיש (אום צפא) בשנים האחרונות, אבל נדמה שזה האחרון עלה על כולם. המכוניות סודרו באלפיהן בסדר מופתי מגרשי החניה שהוכנו בעוד מועד, האלפים התפזרו ביער ולא נודעו כי באו אל קרבו, ופינות היצירה, המתנפחים והאתגר – המו אדם אך לא עלו על גדותיהם. הפתעות רבות חיכו לבאים בינות לעצים: פה פרש מספר סיפורים את מחצלותיו וכריותיו, פה המתינו חיות קטנות לליטופי ילדים, כאן קלעו ילדים סלי קש ושם תופפו במרץ או ג'יגללו.
וכך כתבה משפחת עמרוסי בטלמון במכתב התודה למארגנים:


"כשבשנת השישים מרימים הכל כוס של ייאוש
צועקים 'לחיים' אבל לא באמת מתכוונים -
כשבכל מקום מלוות החגיגות במרור ציניקנים באוש
וזיקוקין מאירים את השמים ולא את הפנים -

כמה טוב להיזכר שבעצם
כמה טוב ---
כמה מנחם להתערסל
בזרועות הבנימיניות -
להתגאות במקום בו שיקענו יסודות
לפעום כמו משפחה
להתעטף בנוף
להתהלך בין אוהביו
ליהנות מיום של חג אביב
לזקוף את הראש והקומה
לדעת שיש עוד תקווה...

לראש המועצה אבי רואה, למתנ"ס בנימין המשובח, למחלקות המועצה המצוינות –
לכל הגמדים והפיות שהפכו עבורנו את יער אום-צפא למקום מהאגדות
תודה רבה

על יום בילוי נפלא וססגוני
על כך שהיה המון ולא היה המוני
על עניין איכותי וגילוי רב-גילי
על נקניקיה עם קטשופ וגם בלי
על הפקה מדוקדקת, של כל הפרטים הקטנים
(אפילו את מזג האוויר הצלחתם להתאים)
על כך שאפשרתם לנו לגעת בטבע
על כך שהזכרתם לנו שוב עד כמה

היה נפלא לגלות שוב את מטה הקסמים בפעולתו, מטה בנימין".