לפעמים חלומות מתגשמים, ולפני כשלושה שבועות התיישב מושי אשר לראשונה על כס מנכ"ל המועצה. התיישב באופן רשמי, אך כאשר עובדי המועצה נכנסים אליו לשיחה בארבע עיניים, הוא משאיר את הכסא המכובד - ריק, ויושב מולם על כסא רגיל, מביט בגובה העיניים.
מושי אשר, יליד כפר מימון, גדל בנחלים להורים שמחצר ביתם יצאה משאית עם ציוד להתנחלות בסבסטיה. הוא שירת בגולני, ואחרי הצבא היה שותף בהקמת ההתיישבות בדרום הר חברון כחלק מגרעין סוסיא. מזה 22 שנה הוא תושב קדומים. בראשית דרכו המקצועית עסק בניהול ושיווק, והקים משרד פרסום, עד שהחליט לפני כעשר שנים לעבור למגזר הציבורי.
- מה הן המטרות העיקריות שלנגד עיניך בתפקיד הזה?
- ראשית, ניהול זה מקצוע. כמו בכל דבר שבו עוסקים, המשימה היא להיות הטובים ביותר והמקצוענים ביותר. לבסס את העבודה על התיאוריות המחקריות ועל שיטות הפעולה המתקדמות והמעודכנות ביותר.
נקודה שנייה היא החיבור לשטח. מכיוון שאני מגיע מהשטח, ומחובר אליו, וזו גם נקודה משמעותית באג'נדה של יו"ר המועצה, חשוב לי מאד לסייע בהנחלת זווית הראייה הזאת.
נקודה נוספת קשורה לתואר השני שעשיתי, בניהול משאבי אנוש. היתרונות היחסיים שלי הם בניהול צוות, בהחדרת תחושת שליחות, תחושת שייכות, מוטיבציה וסיפוק.
בנוסף לשלושת אלה, בהיבט הארגוני הכולל: מניתוח ארגוני וכלכלי של חברות מגלים נקודת חולשה אשר הופכת עסקים מרווחיים להפסדיים – והיא "מלאי בתהליך". שם בדרך כלל נקברים כל המשאבים של הארגון, והם שגורמים לאחר מכן לקריסתו. במגזר הציבורי, שאינו יצרני, ה"מלאי" הוא "מלאי החלטות בתהליך". אחת מהמטרות הארגוניות שהצבתי לעצמי היא לטפל באופן נכון יותר בכל נושא קבלת ההחלטות וביצוען. אחת השיטות המרכזיות להגשמת יעד זה היא לעבור מ"כיבוי שריפות" לתכניות ביצוע שנתיות, ורב שנתיות. שיטה זו תשמש בסיס לתכניות עבודה ולתקציבים יישובים ומועצתיים, וליחסי מועצה-ישובים.
- תסכים לגלות לנו שלושה "כללי זהב" שמנחים אותך בעבודתך עם אנשים?
- כלל ראשון, ככל שתאציל סמכויות ותתן מרחב עבודה ועצמאות, כך העובד יחזיר כפל כפליים. אני טוען שעובד "כבוי" הוא למעשה עובד בהיקף של חצי משרה, ועובד נמרץ ומונע – עובד בהיקפים של משרה וחצי – על אותן שעות.
שנית, שימוש בהירארכיה בעיניי הוא כלי למצבי חירום בלבד. אני לא מוצא בו צורך ועניין. משחקי אגו הם לא דבר שאני משתמש בו, כי המיקום בארגון הוא דבר מובן מאליו, ולא אמור לשמש כלי.
שלישית, אני דוגל בישרות מוחלטת ולא מאפשר לא לי ולא לאחרים ללכת סחור סחור. ואם צריך להגיע לנקודות הרגישות של יחסי העבודה – אני אכוון להגיע לזה בתחילת הדרך, להניח את הדברים על השולחן, לאתר את האינטרסים בצורה גלויה, ולאחר מכן לגשת להתמודדות עם האתגרים.
- יש פער בין הדברים שרואים משם לדברים שרואים מכאן?
-כן. בהחלט כן. והפער מתבטא בהיכרות עם התרומה של האנשים שעובדים כאן. כמזכיר יישוב לא תמיד יכולתי לראות את היתרונות, ובלטו לעיניי יותר החסרונות. מכאן רואים את התמונה הכוללת, וניתן להכיר ביכולות של האנשים הנפלאים המרכיבים את המועצה בפרט ואת בנימין בכלל.