- "אני לא מאמין שהוא עשה לי דבר כזה! חשבתי שקניתי רכב והתברר שקניתי עגלה - בלי מנוע! בלי ברקסים! בלי כריות אוויר! איך הוא לא מתבייש?"
- "מה אתה רוצה? יכולת לבדוק את הרכב, וברגע שלא בדקת הסכמת לקנות חתול בשק. חוץ מזה, אצלי הרכב נסע היטב, ולכן נראה לי שכל התקלות אירעו לאחר העברת הבעלות"...
שלושת הדיינים הביטו בבעלי הדין במבט בוחן. שני החברים משכבר הימים הפכו ליריבים מרים וזועמים. מתוך התשובות לשאלות הדיינים התברר שהקונה ויתר על בדיקת הקנייה, בטענה שהוא סומך על המוכר. אולם יומיים לאחר המכירה, כשהתברר לו שיש ברכב מספר תקלות, הוא דרש מהמוכר פיצוי כספי, תיקון של התקלות או ביטול של העסקה. משזה סירב - הגיעו השניים לבית הדין. להלן חלקים מפסק הדין:
מקח טעות
אדם יכול לבטל עסקה לאחר שהתגלה לו שיש מום בסחורה שקנה (שו"ע חו"מ רלב, ג):
"המוכר לחברו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא"...
הסיבה לכך היא שהבסיס לכל קנין הוא גמירות הדעת, ובמקרה שיש מום במקח הקונה לא גמר בדעתו לקנות. הגדרת מום בהקשר זה היא על פי המקובל (שו"ע חו"מ רלב, ו):
"כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה... שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך".
יתירה מזו, מקח טעות איננו תלוי בכך שהמוכר ידע על המום והסתיר אותו, אלא באי הידיעה של הקונה (שו"ע חו"מ רלב, יא). במקרה שהמום התגלה לאחר העברת הבעלות, על הקונה להוכיח שהתקלות היו כבר בעת ביצוע העסקה ולא נוצרו מאוחר יותר (שם).
אמנם, במקרה שהקונה יכול היה לבדוק את המוצר שקנה טרם הקנייה, ונמנע מלעשות זאת, כתב המגיד משנה שהקונה ויתר על זכותו לבטל את העסקה (מגיד משנה מכירה טו, ג):
"ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכול להבחינו לאלתר כגון שיכולין לנסותו ולטועמו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר".
אולם, פוסקים רבים חולקים על כך (כמבואר בפתחי חושן גניבה ואונאה יג, ט). ובמיוחד כאשר מדובר בבדיקה במכון רישוי, שאיננה בדיקה קלה בה דן המגיד משנה. לפיכך, רכב שנמכר והתגלו בו תקלות שהיו בזמן העברת הבעלות, הרי זה מקח טעות.
פיצוי במקרה של מקח טעות
כאמור לעיל, מקח טעות מאפשר לבטל את העסקה. אולם במקרה של מכירת רכב, המוכר אינו מעוניין לבטל את העסקה כיון שהדבר יחייב רישום של העברת בעלות כפולה (על שם הקונה, ועל שם המוכר), שתפחית את שווי הרכב. במקרה כזה עולה האפשרות לתקן את הרכב. בעניין זה כתב השולחן ערוך (חו"מ רלב, ה):
"ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת... ועִשנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות, ורוצה שמעון לחזור בו, וראובן טוען שכיון שהוא מום עובר ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח, הדין עם ראובן".
כלומר, כיון שמדובר במום הניתן לתיקון, הרי שהמוכר יכול לתקן את הדרוש תיקון, או לפצות את הקונה בכסף (פתחי חושן גניבה ואונאה יג, הערה ה). לעומת זאת, הרמ"א (שם) כתב שאם המום הוא "בגוף המקח" יש לבטל את העסקה. האחרונים הבינו שהרמ"א לא חלק על השולחן ערוך אלא הוסיף על דבריו.
לפיכך, במקרה הנדון, בו ניתן לתקן את התקלות, וכן יגרם למוכר נזק גדול מביטול העסקה, אין לבטל את העסקה אלא לחייב את המוכר בתיקון התקלות שיוכח כי היו בזמן העברת הבעלות.
אחרית דבר
בית הדין המליץ לצדדים ללמוד מהניסיון העגום בעסקה זו, ולבצע בדיקה בכל קניית רכב, במיוחד כאשר מדובר בקנייה מחברים או מקרובי משפחה, שיש חשיבות לשמירת הקשר עמם. זאת ועוד, על מנת למנוע כל חשש לאי הבנה ועוגמת נפש, ניתן לחתום על חוזה מכירת רכב על פי ההלכה והחוק, המפורסם חינם באתר דין תורה.