מאבקי תחילת השנה בזירת החינוך תמו. החרבות שבו לנדנן, והתלמידים שבו לכיתות. יותר מחודשיים מפתיחת שנת הלימודים, וסוף סוף ניתן להפטיר אנחת רווחה ולומר שכל בתי הספר בבנימין לומדים כסדרם, אפילו בית הספר לבנות בכוכב יעקב, ואפילו תלמידים שביקשו ללמוד שלא על פי אזור הרישום של יישובם.
"נושא החינוך, כפי שגם עלה מן הסקר שערכנו בקרב התושבים", אומר אבי רואה, יו"ר המועצה, "הוא בעל חשיבות עליונה. את המסר הזה שידרנו כל העת למשרד החינוך, ובסופו של דבר זכינו להגמשת העמדות".
"בנושא אזורי הרישום", מפרט הרב יעקב ליבי, מנהל מחלקת החינוך, "הגענו בסופו של דבר להבנה עם משרד החינוך איך עובדים. בתחילת השנה המשרד התעקש בנוגע לילדי כוכב השחר שרצו ללמוד בשילה, ותלמידים מיישובים שונים שרצו ללמוד בבני צבי בבית אל, והנחה את המנהלים שלא לאפשר להם להיכנס לכיתות. אבל התלמידים לא נשברו, והנחישות – שאותה הילדים בבנימין יונקים משדי אמם – הביאה בסופו של דבר לכך שמשרד החינוך נענה לדרישת המועצה, ולמעשה החל משנת תשס"ט כל ילד ילמד במקום שלבו חפץ, ולא יוגבלו מנהלי בתי הספר בקבלת התלמידים. אמנם לגבי הסעות", ממשיך ליבי, "משרד החינוך מתעקש שלא לממן הסעות מחוץ לאזורי רישום, אך לפחות התלמידים יכולים להיכנס לכיתה. לגבי השנים הבאות הגענו להבנה שהמשרד יהיה מוכן לדון בבקשות המועצה לגבי מקומות הלימוד של התלמידים, והגמישות בנוגע לאזורי הרישום מותנית בכך שהדבר ייעשה דרך ועדת חריגים, ושלא יעבור את רף החמישה אחוזים מתלמידי מטה בנימין. המועצה הסכימה לתנאים הללו, מאחר והנחת העבודה מתוך היכרות עם השטח היא שלא יהיה צורך ביותר מכך".
המועצה התחייבה, יחד עם זאת, לקבוע ביחד עם משרד החינוך מחדש את אזורי הרישום של היישובים, קביעה שתהיה תקפה לחמש שנים. "המשמעות היא שכרגע אנו קובעים מחדש מה הם מוסדות הלימוד של כל יישוב בכל שלב גיל", מסביר ליבי. "על מנת שהדבר ייעשה ביחד עם היישובים, יצאנו במכתב לכל המזכירויות, ונשב עם כל ישוב וישוב לקבוע את העדפותיו לגבי מוסדות החינוך, ואת כיתות הלימוד שיהיו בבית הספר היישובי.
למעשה מה שעומד על הפרק זו האפשרות שיישובים מסוימים יחליטו שהמוסד הלימודי שלהם עומד להיות שונה ממה שהיה. כבר קרה שמרבית התלמידים בישוב מסוים למדו בפועל במקום אחר מאזור הרישום. לנו כמועצה ודאי שיש רצון לתת מענה לרוב הילדים. חשוב לנו שהתושבים עצמם יהיו מודעים לתהליך, ויביעו עמדתם לפני מזכירות הישוב, שמולה אנו עומדים. בישובים מסוימים הוחלט לצאת בשאלון להורים כדי לקבוע העדפות.
"אפשרות נוספת שעל הפרק היא לשנות את מסגרת הכיתות בבית הספר היישובי", ממשיך ליבי. "עד היום רוב בתי הספר הם לכיתות א-ו, וביישובים מסוימים אנו בוחנים לשנות לא-ח'. כדי שתהליך השינוי ייעשה בצורה נכונה, ועם הסתכלות על כל האספקטים של הדבר, כינסנו את מנהלי בתי הספר בבנימין, הן מהיסודיים והן מחטיבות הביניים, כדי לדון בסוגיה - האם כיתות ז-ח כחלק מבית הספר היסודי – זה טוב או רע. לא היתה לשאלה פדגוגית זו הסכמה מפה לפה, אך נקבעו עקרונות מתי ברור שטוב ומתי ברור שרע. לפי העקרונות – אם המצב הוא שרוב ילדי ח' ממשיכים בסופו של דבר בכיתה ט' באותו מוסד, עדיף שחטיבת הביניים תהיה בו, כדי לייצר רצף. אך במציאות שבה אחרי ח' הילדים מתפזרים לכל מיני מוסדות מחוץ לבנימין, אין היגיון לאלץ אותם לחוות שני מעברים. ואז זה תלוי בשאלות נוספות, כמו האם מספר ילדי ז-ח מאפשר פתיחת הקבצות ומתן מענה לצרכים הפרטניים של הילדים במסגרת בית הספר היסודי.
"כמובן שחייבת להיות בכל הסוגיות הללו התאמה בין יישובית", ממשיך ליבי, "שלא ייווצר מצב שהיישובים הגדולים יחליטו רק לפי טובתם הם, ולא תישאר מסגרת ליישובים הקטנים – זה מצב שלא נאפשר. לכן מי שיכריע בסוף לאחר קבלת הנתונים מהיישובים – זו ועדת החינוך של המועצה, המורכבת מנציגי היישובים למליאת המועצה, שכבר החלה דנה בכך".