מצוה על אדם לספר על נס שנעשה לו ולאחרים, להודות ולהלל להשם יתברך, למען חזֵק בו ובאחרים אמונת השגחת ד' ונפלאותיו, שעבודתו יתברך באהבה וביראה תלויות בה. על כן גמרנו אומר להעלות על הכתב ולפרסם את עיקרי הנס שהתרחש בין נריה לחורש ירון בבוקר יום שני בשבת קודש, כ"ו באדר א' תשס"ח, בשעה 08.45 בקירוב. נס, שככל שהזמן עובר, מתגלה יותר גודלו והיקפו.
הדברים הכתובים כאן נלקטו אחד לאחד עד שהיו לתמונה בהירה, מפיהם של הרבש"צים, מפקדי הצבא, אנשי מועצה בכירים ועוד. וכך היה סיפור המעשה.
ביום שישי שקדם להתרחשות, נתקבלה התראה על אירוע האמור להתרחש בגזרתנו על ידי פורעים ערבים. אחד הרבש"צים סיפר שאכן חש באווירה המתוחה וכי דבר מה עומד לקרות.
באותו יום עצמו היו אירועי פח"ע רבים, ביניהם הלינץ' בפקחי העירייה במזרח ירושלים.
גם במקרה זה, התברר למפרע, כי הפורעים הערבים תיכננו את תכניתם בצורה מדוייקת לפרטיה, כולל "מקרים ותגובות", כמו גם "מטרות להמשך", ונערכו לכל אלה היטב.
האירוע החל, ככל הנראה, ב'צומת הפרסה', סמוך לדולב, שם השליכו הערבים אבנים על מנת 'למשוך' את כוחותינו מה'זירה העיקרית'. ואמנם, המ"פ וג'יפ נוסף מיהרו לאותו מוקד התפרעות.
בו בזמן יצאו מהכפר הערבי מזרעת אלקבליה, הידוע בעוינותו, כמאה וחמישים פורעים בוגרים לכיוון מערב.
הפורעים התקדמו בחסות הערפל הכבד ששרר באותו בוקר, בדרך נסתרת (הוואדי שתחת הר חרשה), לכיוון הכביש שבין נריה לחורש-ירון, עליו נעים מדי בוקר רכבי ההסעות, רכבים פרטיים והולכי רגל.
משמאל לפורעים נמצאים הר חרשה וגבעת חורש-ירון, החולש על מוצב צבאי קטן, שמעליו ממוקמים כולל 'מטל השמים' וחוות הנוער 'דרך שלם'. מימינם שוכן הישוב נריה, כאשר סמוכים ממש לכביש - אזור האולפנה, הת"ת, הגנים והקראוונים, שבשעות אלו נמצאים בהם בעיקר נשים עם ילדיהם.
מחקירת השב"כ בכפר לאחר האירוע עלה כי נתונים אלה היו ידועים להם.
הפורעים התחלקו לכמה קבוצות בסדרי גודל שונים. חלקם העפילו לגבעת חורש-ירון והגיעו עד לעמדה הצה"לית העליונה של חייל האבט"ש – העולה לשמירה רק בשעה 09.00 בבוקר – הפכו את כסאו ותקעו דגל חמאס בקרבתו (מאז האירוע, מאויישת העמדה על ידי חיילי הגדוד 24 שעות ביממה). למטה, בשלוחה הצמודה לכביש, תקעו הפורעים שתי שורות של דגלים, שלושה דגלים בכל שורה, ככל הנראה דגלי החיזבאללה. מעט בעומק השטח, הבעירו הפורעים צמיגים על שבילי הגישה של הג'יפים הצבאיים ורכבי השטח, ככל הנראה על מנת לעכבם, ותוך דקות ספורות הקימו לכל רוחב הכביש הדו-מסלולי חומת אבנים, חצי מטר גובהה, שאף האוטובוס המוגן של המועצה עצר ולא שש לפורצה. לאחר שהשלימו הפורעים מלאכתם, תפסו כולם מסתור ממזרח לכביש, בתוך הצמחייה הצפופה ובחסות הערפל, והמתינו במארב לטרפם, לרגום אותו באבנים ולבצע בו לינץ'.
עם כזו 'הפקה מרשימה', הלא ברור הדבר כי זממו מעשה נבלה בסדר גודל לא קטן, מה שאמנם עלה לאחר מכן כחשש מוצק מחקירת השב"כ. אודות הכמות הגדולה במיוחד של פורעים מעידה גם העובדה, שהאוטובוס שהוריד ילדים בנריה, חלף במקום פחות מחמש דקות לפני כן ולא הבחין בדבר, ומששב כבר היתה דרכו חסומה בחומת האבנים, והרכב עצמו נרגם באבנים. הדבר העיד על ריבוי המשתתפים בבניית החסימה, בתקיעת הדגלים ובהכנת כל 'התפאורה'.
לאחר שסיימו בניית החסימה ותפסו מחסה, המתינו לקרבן הראשון שיגיע, כאותה אשה שכמעט ועברה במקום ברכבה אך נתעכבה בביתה רגעים אחדים; או כאותם הולכי רגל פוטנציאלים שסיפרו לי כי בדיוק באותה שעה היו אמורים לעבור במקום ההוא, כשאינם מזויינים בנשק כלשהו.
אנכי, עבדכם, הייתי מהלך רגלית, ופניי ל'כולל' בחורש-ירון, אוחז בידי האחת את תיק התפילין ובשנייה את ילקוט ספריי, משלים אגב הליכתי את 'שירת הים' בניגון, כאשר לפתע צצו למולי שניים, האחד מביניהם רעול פנים. צעקתי לעברם 'רוּחוּ מִן הוֹן' (לכו מפה). שמעתי אותם צועקים דבר מה, ובאותו הרגע צצו מן המארב עשרות פורעים, ותוך שהם הולכים ומתרבים – סוגרים עלי מלפנים ומן הצדדים בכחצי גורן, כאשר הקרובים שביניהם נמצאים כבר במרחק  8-10 מטרים בלבד ממני – החלו משליכים לעברי אבנים וסלעים. "כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי" (תהלים כב)... "ד' לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי" (שם קיח). ואני, אפילו מכשיר סלולארי אין עימי, לקרוא לעזרה, רק אקדחי הקטן.
בשלב מסוים החלו חלקם לנוס על נפשם, נבהלו מן היריות, אך המתוחכמים שבהם ציפו שתאזל תחמושתי הדלה - ששה כדורים, ותו-לא...
רגע קט לפני כן, "בחסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו" (איכה), הגיעו הרבש"צים בדהרה, ב'מרכבות אש' שלהם, וסיימו את המלאכה, בזנבם אחר הפורעים עד לכפרם. "וְהַנִּשְׁאָרִים הֵרָה נָּסוּ" (בראשית יד), מאימת רבש"צינו ואנשי בטחוננו, ובראשם ר' דוד קסלסי ויעקב דולב הנאזר בגבורה יחיו.
זמן מה לאחר האירוע סיפר לי בכיר מאד במועצה שדיבר עם בכיר בשב"כ, וזה האחרון אמר לו שהאירוע כפי שנסתיים גרם להרתעה ברמה האזורית, "כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם" (אסתר ח). נתפלל שבע"ה אימה ופחד אלו יוסיפו ליפול עליהם תדיר, ואף הצבא פועל מאז ביתר תוקף בביצוע מעצרים ובפעולות נוספות שהשתיקה יפה להן.
"חַסְדֵי ד' עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" (תהלים פט). "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (שם כג). זכו יישובינו שהתקיים בהם הפסוק: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" (שם ס).
יהי רצון שנזכה להתרומם ולהתנוסס למדרגת חירות אמיתית בימי זמן חרותינו ועצמאותנו אלה בכל מרחבי ארץ קדשנו אמן ואמן.
 

(הדברים פורסמו גם בעלון 'מטל השמים' של בית המדרש האזורי  דולב-טלמונים)