בתמונה: חברי מערכת "הארץ", שהוזמנו ליום סיור בבנימין על ידי ועד מתיישבי בנימין, בתצפית בחרשה. רק ההתנחלויות והמאחזים מכשילים את השלום העולמי של אובמה
מאז סימן אותנו נשיא ארצות הברית בנאומו בקהיר כאויבי השלום וכמכשול העיקרי לפיוס ההיסטורי בין כל אומות העולם - שעם רק מעט אדיבות ורצון טוב עוד מעט ויתרחש - ודרש בתוקף להקפיא ולייבש אותנו, תהינו בחשש עד כמה ראש הממשלה שלנו יוכל לעמוד בלחץ. איזה ויתור הוא יבחר להגיש לנשיא ברק-חוסיין על מגש הפשרה, בתקווה שזה יצליח למנוע משבר, שאלנו את עצמנו. התקשורת הישראלית מיהרה אף היא לתדלק כל הזמן את מדורת פיצוץ-היחסים עם הטובה שבידידותינו מקרב האומות, והלחץ האינטנסיבי הזה גם הוא תרם את שלו. האם יקריב נתניהו את המאחזים? האם ייכנע לדרישה לייבש אותנו כליל? האם יאמר במו פיו "שתי מדינות לשני עמים"?
מי מבין תושבי בנימין שהיה מתבקש להגדיר במילה אחת את נאומו של נתניהו מיד בתום שידורו, היה מתקשה לעשות זאת בלי לומר "גם וגם"; מחד, כמה כמהנו לשמוע מילים המזכירות לאוזניים הישראליות, אפילו יותר מלאוזן האמריקנית, שיהודה ושומרון הם נחלת אבותינו שאליה שבנו, הארץ שעליה פסעו אברהם ויצחק ויעקב; שהשנאה והסכסוך לא החלו בששת הימים וגם לא יסתיימו עם סיום ה"כיבוש"; שהנסיגות הן אשליה ולא פתרון; ושאנחנו, אלה שכל כך הרבה אוהבים לשנוא, אנחנו בעצם לא אויבי השלום אלא חלוצים וציונים. בשורות האלה הלב עוד התרחב, אבל אז הגיעו המילים שמפניהן חששנו: "מדינה פלשתינית". מפורזת, אמנם, כאילו שאפשר לסמוך על ההסתייגות-הקנה-הרצוץ הזו. אמנם מבין השורות אפשר היה לקרוא את תקוותו הסמויה של נתניהו: אתם הפלשתינים הרי לא תעמדו בתנאים ולכן מדינה פלשתינית בימיי לא תקום, אבל עצם ההצהרה של מנהיג הימין שהוא מודה בכך שאין ברירה ומדינה פלשתינית היא הפתרון היחיד – היא חמורה עקרונית ומסוכנת מעשית.
למחרת הנאום התיישב יו"ר המועצה לכתוב אגרת לתושבי בנימין. את תפיסת עולמו הוא שב ואומר מאז נבחר לראשות המועצה, בהזדמנויות שונות, והוא שב וחזר עליה כעת. ראשי מממשלות באים והולכים, נשיאים קמים ונופלים, הוא אומר תמיד, ואנחנו צריכים לעשות את שלנו. לא על פי ראש ממשלה כזה או אחר תיקבע זכותנו על ארצנו. אנחנו נחושים בצדקת דרכנו, ובעזרת ה' אנחנו כאן לעד. אבל עלינו לעשות את המוטל עלינו במשנה מרץ ותוקף – להרחיב, לבנות, לבסס את מוסדות החינוך, ולחסן את יישובינו ואת עמידתנו.