זקני בנימין לא זוכרים שאי פעם הגיע מבקר המדינה לביקור רשמי בבנימין. הם גם לא זוכרים שמבקר המדינה, השופט בדימוס חמור הסבר ונעים ההליכות מיכה לינדנשטראוס, היה בצעירותו שחקן כדורגל. כך גילה הוא עצמו למארחיו בעת ארוחת הצהריים הקלה במרכז המבקרים "נחלת בנימין". קלה ככל שהיתה, המבקר הישר כסרגל ביקש ממארחיו לשלם עליה.
ביקורו נפתח בישיבת עבודה במועצה בפסגות. המבקר הגיע בלווית פמליה נכבדת ממשרדו, ובה נציגי שתי חטיבות ממשרד המבקר: חטיבת השלטון המקומי וחטיבת הביטחון.
"אנחנו רוצים להיות ככל אזרחי הארץ", אמר לו אבי רואה, יו"ר המועצה, "בעלי חובות וזכויות ככל אזרח. אבל נוכח ההתייחסות אלינו לעיתים אנו חשים קצת אחרת. לא ככל אזרחי ישראל". במצגת מפורטת הוצגו מאפייני המועצה – הגדולה בארץ במספר תושביה - ואחריהם הנושאים שבהם זרועות המדינה לא מתייחסות אלינו כאל אזרחים שווי זכויות: אין קידום תכניות בינוי במינהל האזרחי – שכן "צוות קו כחול" לא מתכנס, אין מענה לגידול הטבעי, אין מיגון אוטובוסים - בעוד אנו מחוייבים להסיע תלמידים בהסעות מוגנות ירי. ועוד נושאים שהועלו: המחסור בתקציב רכבי ביטחון, ה"הפסקות" בתקציבי מיגון הרכבים, מחסור בימי אימון לכיתות הכוננות; מע"צ - שעד כה התעלמה מאתנו לגמרי בתכניות העבודה עד שהתחלף השר הממונה עליה, ואפילו לא אספה נתונים סטטיסטיים אודות הכבישים ה"אדומים" ביו"ש. מצב כיבוי האש זכה אף הוא לתשומת לב: רק במטה בנימין ישנו כבאי אחד למשמרת, ובשום מקום אחר אין מצבת כבאים בוגרים מתנדבים כמו במטה בנימין, שעליה בלית ברירה כל המערכת נשעמת. רכבי הכיבוי רובם ישנים ולא נותנים מענה למרחקים הגדולים.
תמונות הפקקים במחסום חיזמא פערו לרווחה את עיני המתבוננים טורי המכוניות, ותיאור הניסיונות לפתור את הבעיה ללא הועיל, עשו את שלהם. לאחר ביקור מרשים באולפנת עפרה, הסתיים הסיור במחסום עצמו. התסכול נוכח אוזלת היד של הגורמים האמורים לפתור את הבעיה המתמשכת במחסום, הוא שהיה הטריגר להזמנת המבקר. מה יעשה המבקר עם כל הנתונים שהוצגו בפניו? ימים יגידו.