לא להירדם בשמירה
משרדי מועצה נעולים בסתם יום של חול הם חזון נדיר במטה בנימין. לא שביתת עובדי השלטון המקומי על תנאי שכרם, ולא ערימות שלג לבן נערם, עשו את שעשתה שביתת השבת כנגד ההקפאה. אפילו המרכזייה הועברה למענה קולי, ועובדי המועצה כולם עלו לירושלים, להפגנה מול משרד ראש הממשלה, ולצעדה אל אוהל השביתה שמול בית ראש הממשלה.
נוכח המכוניות החולפות הצופרות באהדה רבו החיוכים, אבל רבים מהצועדים חשו איך הולכת וצפה לה איזו תחושת מועקה, אולי משום שעשרות ומאות פעמים הם כבר עמדו וצעדו בהפגנות שכאלה לפני ארבע-וחמש-ושש שנים, והתוצאות הרי ידועות. גם לא מעט שאלות הוטחו בראשי המועצות. למה דווקא עכשיו, והאם לא די כבר בהפגנות האלה, שאלו אותם, למי זה מזיז.
אבל אבי רואה לא נבהל. ברור לו שמאבק חייב להיות. חייב להיות משום שקודם כל אסור לשתוק. והמאבק שרק החל, הוא אומר, חייב להתמשך עד יומו האחרון של הצו, גם אם ייקח הדבר עוד תשעה חודשים.
"המחאה היא לא פונקציה של תוצאה", אומר רואה, "אלא של צורך. הצורך להיאבק הוא חובה שלנו לעצמנו ולבנינו ולדורות הבאים. זה מה שמוביל אותנו. אסור לנו לשתוק. אם נראה תוצאות – טוב, וגם אם לא, לא שתקנו". וחוץ מזה, הוא מוסיף, מי שרוצה לפעול בדרכים אחרות – מוזמן".
אסור לוותר
אבי רואה מודה שהוא וחבריו במעין מילכוד. מצד אחד אין כל רצון להלך אימים ולייאש את ציבור המתיישבים, אך מנגד ישנה תחושה שהציבור לא יוצא בהמוניו למחות משום שלא הובנה מלא משמעותו של הצו. "אכן אסור להקל ראש בצו הזה", אומר רואה. "ברקע ישנה הכרזת ראש הממשלה על שתי מדינות, וכשמחברים את שני הדברים מבינים שהעסק לא פשוט. וכשנוספת לכל אלה המוטיבציה של שר הביטחון נגד ההתיישבות, והמגמות המפלגתיות שלו להקפיא ולפנות, מתקבלת תמונת מצב חמורה. אבל יחד עם זה אנחנו חזקים דיינו להתמודד. הקהילות ביישובים חזקות ומסוגלות להתמודד ולהמשיך לבנות ולפתח ולהרחיב את היישובים. זו משימתנו העיקרית בחודשים הקרובים, בצד המשך עשייה בתחום החינוך, הנוער, הקהילה ועוד ועוד".
ברבים מהיישובים נשמעים עדיין היטב קולות של הלמות פטישים, טרטור משאיות והמולת בונים. לאבי רואה חשוב להדגיש שהבניה שמתבצעת היא זו שהחלה חודשים קודם ההחלטה על הצו, ולכן עודנה נמשכת. "ניתן לטעות ולחשוב שעולם כמנהגו נוהג, ולא היא. אנחנו היום לא יכולים להוציא היתרים לבנייה חדשה, ותוך מספר חודשים, כשהבנייה הנוכחית תסתיים, נרגיש היטב שאין התחלות בנייה חדשות. אז נרגיש את מלוא משמעותה של ההקפאה".
בצד המחאה ברחובה של עיר מתקיימת גם פעילות מואצת מאחורי הקלעים. עשרות פגישות עם שרים וח"כים הביאו בין היתר להקמת ועדה שתדון בהקלות בצו. אבל שר הביטחון עומד על רגליו האחוריות ומסרב לקבל, וההקלות שעליהן הוחלט טרם יוצאות לפועל. ובכל זאת יש גם הצלחות. כאילו בסתירה מוחלטת לכל אווירת ההקפאה, הוכנסו בימים אלה המועצות ביו"ש למפת אזורי העדיפות הלאומית, מהלך שהוא תוצאה של עבודה מתמשכת ועיקשת מאחורי הקלעים.
"אני מודע למשקעי העבר", מדגיש רואה, "אך היא הנותנת. אסור לנו להירדם בשמירה. העתיד לא טומן בחובו מצב שנוכח לו ניתן לתפקד כרגיל. נצטרך להשקיע במאבקים כנגד החלטות זדוניות כמו זו. ככל שנשדר שאנו כולנו, ראשי המועצות והתושבים, לא נוותר ולא נשלים עם הגזירה, אלא נמשיך ונילחם ונתנגד למהלכים לא לגיטימיים כאלה, כך יהיה ברור למקבלי ההחלטות, שמהלכים כאלה לא עוברים לסדר היום".