על כל בית ספר יש מלחמה. משרד הביטחון קומץ ידיו ומסרב לשחרר, ומולו ראשי המועצה ונציגי ההתיישבות בכנסת מצליחים בקושי רב לחלץ אחד אחד מהציפורניים הקפוצות. על שולחן ראש המועצה הונח לאחרונה דף המפרט את מוסדות החינוך שזה עתה אושרו לבינוי תחת צו ההקפאה. מרגש? לאו דווקא. בתחתית רשימת בתי הספר והגנים שאושרו, יש רשימה נוספת: "פרויקטים שאושרו ובוטלו". "למה הקיזוזים?", שואל ומסביר אבי רואה, יו"ר המועצה, "כי מדינת ישראל התחייבה לאמריקאים לבנות רק 28 יחידות של מבני חינוך בשנה, וכל אישור של מבנה חינוך נוסף גורר ביטול של אחר. לפעמים בהתייעצות אתנו, ולפעמים גם לא. לרוב הביטולים הם על דעת עצמם", הוא אומר.

המאבק נגד צו ההקפאה אמנם ירד מהכותרות, אבל הוא מתמקד כעת בעיקר בזירה אחרת. "לכאורה נדמה שיש רגיעה", אומר רואה, "אבל זה לא המצב. בעקבות התיקון לצו, הוחזרו לראשי הרשויות סמכויות בנושאי הרחבות בתים קיימים, ואת זה אנחנו מיישמים, ויש לנו פניות רבות של תושבים שמעוניינים להרחיב. וזה מעיד על חוסן התושבים, שמרגישים מחוברים ליישובים למרות הגזירות. אבל יחד עם זה אנחנו מנהלים מאבק נגד הצו עצמו, כרגע בעיקר בזירה הפרלמנטרית. ובאותה נשימה יש מלחמה על מוסדות החינוך – מול הקשיים שמשרד הביטחון מערים. בשיתוף יו"ר ועדת הכנסת לחינוך תרבות וספורט, השר זבולון אורלב, מתנהל מאבק בחדרי ועדות הכנסת וועדות המשנה".

לשר החינוך שביקר בשומרון לפני כשבועיים אמר רואה: קח את העניינים לידיים ותגיד את דברך. מחובתך לדאוג לתלמידים שיהיו להם כיתות, ולא לתת למישהו אחר לקבוע בנושאי חינוך. מדינת ישראל דוגלת בכיתה לכל תלמיד, משרד החינוך הכיר בצורך של 220 כיתות שחסרות בבנימין, ואם כל שנה ישחררו לנו חמישה מבנים, עד הדור הבא לא נשלים את החסר.
בשבוע שעבר הוקמה שדולת ארץ ישראל בכנסת, שמונה 39 ח"כים ובראשם הח"כים אלקין ואלדד. "חשוב שכל מהלך משמעותי יעבור בכנסת, וחשוב לנו להביא את דברינו בפני הכנסת", אומר רואה, "המאבק שלנו הרי לא מקומי, ויש לו השלכה על כל ארץ ישראל. וזו הזדמנות לקרוא לחברים לעשות השתדלות ולהיות מעורבים, כל אחד בתחומו, וכל אחד עם המעורבות הפוליטית שלו - בהפעלת לחצים על כל גורם פוליטי אפשרי. זו משימה של כולם ולא של יחידים. אנחנו משתדלים לעשות את המוטל עלינו, אבל אנחנו חייבים כוחות נוספים", מסכם רואה.