לאחרונה התקיים בירושלים יום עיון שנתי בנושא "התערבות מערכתית רב-מקצועית בפגיעות מיניות". השתתפו בו כ-100 אנשי טיפול מבנימין מהמקצועות השונים: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ויועצים חינוכיים, עובדי קידום נוער וקב"סים.
מטרת היום היתה להפגיש בין הצוותים השונים, לתחזק את דרכי ההתערבות במקרים של פגיעות מיניות במערכת החינוך, להבהיר מה התפקיד של כל איש מקצוע וכיצד עובדים בשיתוף פעולה.
אנשי המקצוע עוסקים רבות, לצערנו, בתופעה של פגיעות מיניות. ביום זה התמקדנו בפגיעות אשר מתרחשות בבתי הספר, ובדרכי טיפול מערכתיים ומשותפים לכל אנשי המקצוע. נושא זה הוא קשה וכואב, אך חשוב מאין כמוהו.
את היום פתח ראש המועצה, מר אבי רואה, שבירך על הכנס, ואמר שהיתרון של ישובי בנימין הוא שיתוף הפעולה בין כל הגורמים בקהילה, והוא הדבר שנותן לנו את החוזק הפנימי והחיצוני, ובעזרתו נגיע ביחד להישגים.
הגב' ספי גולן, סגנית מנהל מחוז ירושלים במשרד הרווחה, בירכה אף היא על היוזמה לקיים יום כזה, שבו אנו מקימים תשתית מקצועית משותפת לאנשי הטיפול מהמקצועות השונים. היא ציינה כי היא, כנציגת המחוז, תירתם ותעשה ככל שביכולתה על מנת ליישם את שיתופי הפעולה הללו.גולן הדגישה את חשיבות הנושא שנבחר, ואמרה כי יש לנו מחויבות חברתית למנוע את הפגיעה הבאה, הן בכדי לתרום לקורבנות והן בשביל למנוע מילדים להיכנס לקטגוריה של פוגעים.
הגב' זהרה פלורסיים ציינה בדבריה כי ליצירת קשרים ושיתוף פעולה בין מקצועי במהלך השגרה יש חשיבות מכרעת בשעת חירום כמו זו של פגיעה מינית בבית הספר.
הגב' אילנית ימיני, מדריכה ארצית בשפ"י במשרד החינוך, שיתפה בהרצאה מרתקת כיצד פגיעה מינית בבית הספר נחוות כמשבר מערכתי. אפשר לדמות זאת לאבן שנזרקת למים ויוצרת מסביבה מעגלים. כך גם פגיעה מינית בבית הספר משפיעה באופן טבעי על מעגל הנפגע והפוגע ובני משפחותיהם, וכן על מעגל התלמידים בבית הספר כולו, ובמקביל על מעגל צוות בית הספר וכן על מעגל ההורים והקהילה. ימיני הביאה את דבריו של חיים עומר על כך שהביטחון של כל אדם ואדם נבנה על עיקרון הרצף, וכיצד פגיעה מינית שוברת את הרצף וגורמת לנפגע תחושה של חוסר ביטחון, בדידות, אשמה, בושה ועוד. רצף קוגניטיבי פירושו שיש חוקיות וסדר בעולם, וכללים שעוזרים לנו לנבא מה יקרה במידה ולא נציית להם. כשמתרחשת פגיעה מינית, משהו בכללים ובחוקים שידענו נסדק, והיכולת שלנו לנבא ולראות את הסדר נפגעת, ואז עולות שאלות כמו האם בית הספר הוא מקום בטוח? אם המבוגרים יכולים לשמור ולהציל אותי? במקביל קיים הרצף החברתי - התינוק גדל ונולד לתוך קבוצה, המשפחה הגרעינית, וביחד עם שלבי החיים הקבוצות אליהן הוא משתייך הולכות וגדלות. שייכות היא תנאי בסיסי לחוויה של מוגנות וכבוד. אירוע של פגיעה מינית סודק את תחושת שייכות. עולות תהיות כמו מי יהיה נאמן לי? מי יתמוך בי במשפחה? בבית הספר? איך החברים יקבלו אותי?
הגב' גילה גרינבום, פקידת סעד מחוזית לחוק הנוער במשרד הרווחה, הציגה בפנינו את החוק לגבי חובת הדיווח. חובת הדיווח חלה על כל אדם בקהילה שיש לו מידע סביר על פגיעה בקטין, אך קל וחומר על איש מקצוע כמו מורה, מנהל בית ספר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, רופא, אחות וכדומה. חשוב להדגיש כי חובת הדיווח על פי החוק גוברת על חובת החיסיון המקצועי של אנשי המקצוע המחויבים בחיסיון זה. למי מדווחים? לפקיד הסעד לחוק הנוער במחלקת הרווחה, או למשטרה.
גרינבום הרחיבה על הנהלים וענתה לשאלות, תוך דגש על ההרחבה בחוק חובת הדיווח.
אבי דרעי - חוקר נוער ממשטרת בנימין , דיבר על הקשר בין פקידי הסעד למשטרת ישראל. הוא הסביר כי יש עומס כבד על חוקרי הילדים, ולכן רשימת ההמתנה ארוכה. במצבים כאלו המשטרה פונה אל פקידי הסעד לחוק הנוער, שיבררו בינתיים מה קורה עם הילד.
דרעי ביקש מכל אנשי המקצוע הנוגעים בדבר, שבמקרים שבהם חלה חובת הדיווח יש לפנות למשטרה או לפקיד הסעד ולא לנסות לעשות הסכמים עם המשפחה ובכך לסגור את הנושא.
דרעי שיתף אותנו בדבר חוק בשם "חוק זכויות נפגעי עבירה" – לכל אזרח שמגיש תלונה עומדת הזכות לדעת מה קורה עם התלונה.
עמית קדמון, מנהל המתנ"ס, הבהיר כי נושא רגיש זה יש לו השפעות לא רק במעגל האישי-משפחתי ובמערכת החינוך, אלא גם על הקהילה בכלל (בעיקר באירועים שבהם יש מספר פוגעים-נפגעים מאותו ישוב), וכי יש לחשוב על יום עיון נפרד שבו ישותפו גם רכזות הקהילה ומלוות הישובים, עם דגש של התערבות קהילתית.
בחלקו השני של היום, ובכדי שהדברים לא יישארו רק ברמה של דיבורים ותיאוריות, התחלקו המשתתפים לקבוצות דיון. בכל קבוצה דנו מספר אנשי מקצוע מהתחומים השונים בעקבות תיאור מקרה שהועלה. הדיון התמקד בשאלות - כיצד נגיב? מהם המהלכים הראשונים שצריך לעשות? איך פועלים בשיתוף פעולה? מהי חלוקת התפקידים הנכונה?
בסופו של יום העיון צפינו בהצגה "סרט רע", ולאחריה התקיים מפגש עם השחקנים מאגודת אל"י. ההצגה המחישה מה קורה לילד שנפגע, את ההתלבטויות שלו סביב השאלה האם לשתף ואת מי, את תחושת הפגיעות, הבדידות, האשמה והבושה.
על יום העיון עמלו וטרחו רבים, ובהם יצחק יעקב - מנהל המחלקה לשירותים חברתיים במועצה, מר חנוך ירס - מנהל השפ"י, והגב' זהרה פלורסהיים - יועצת בכירה במשרד החינוך.