בין גיל חמישה לשבעה חודשים, תינוקות יכולים להראות בשלות לאכילת מזון מוצק. חלקם מראים זאת כבר בגיל ארבעה חודשים. בסביבות גיל זה נראה כי התינוק שולט יותר ברפלקס "דחיקת הלשון", שעוזר לו לבצע מציצה ויניקה, אך מפריע לכניסת מזון שאינו נוזלי לחלל הפה ולכיוון החיך.
לעיתים קרובות ידמה כי התינוק כמעט מקיא. זהו "רפלקס הקאה" (gag reflex), שמופיע כאשר תינוק צריך להסתגל למרקם חדש המוכנס לפיו. עם ההתנסות במרקם אחר, רפלקס ההקאה "עובר אחורה", לחלק האחורי של החיך, וכך אנחנו, הבוגרים, מקיאים רק לאחר שמכניסים אצבעות עמוק לפה. מסיבה זו, וגם כדי לתת לתינוק לפתח את התנועתיות הדרושה לעיבוד מזון מוצק, המזון צריך בתחילה להיות טחון או "פירה". בהדרגה ניתן לעבור למזון מרוסק פחות, או לחתיכות של מזון מוצק רך.

ראש זקוף וסגירת שפתיים

כדי שנבחין כי תינוק יכול לעבור למזון מוצק רך, כדאי לראות אם הוא כבר יכול לעשות כמה דברים:
• לייצב את ראשו בזקיפות (גם כאשר הראש תמוך בטיולון או כסא משופע).
• לשבת בכסא תינוקות (בהטיה של סביבות 45 מעלות).
• לבצע תנועות לעיסה (ניתן לראות זאת גם על מוצץ או על משחק)
• מראה עליה נורמלית במשקל.
• מראה עניין באוכל.
• יכול לסגור שפתיים על כפית.
• יכול להזיז מזון מן החלק הקדמי של הפה לחלקו האחורי.
• יכול להזיז את הלשון לצדדים.

צריך לשים לב לפני התינוק בזמן ההאכלה, כדי לראות שאין סימני מצוקה. כדאי גם לנסות שינוי בסוג האוכל בהדרגה, כך שניתן יהיה להבחין במזונות שהתינוק אלרגי אליהם. כאשר התינוק דוחף את המזון החוצה, כדאי לנסות שוב לאחר מספר ימים.

שונות תרבותית

כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או עם אחות "טיפת חלב" בקשר למוכנות של התינוק. יש לזכור כי ישנה שונות תרבותית ביחס לעניין זה, ובמקומות מסוימים מקובל לתת מזון מוצק (רך) רק לאחר גיל שנה. הדעה המקובלת היא כי עיבוד מזון מוצק-רך יכול לעזור בפיתוח אברי ההיגוי, אולם דעה זו אינה מונעת מתינוקת שהוצג להם מזון מוצק בגיל מאוחר יותר, להתחיל לדבר במועד.