לא פעם אמרו אלופי צבא ושרי ביטחון למנהיגי ההתיישבות בשיחות ידידותיות משפטים כמו "עם אחד אנחנו, אחים אנחנו". לא פעם הובהר בדיעבד מעל לכל ספק שהיו אלה מילים מן השפה ולחוץ. אבל בפגישות האחרונות עם אלוף הפיקוד אבי מזרחי, נדמה היה יותר מתמיד שהדברים אכן יוצאים מהלב.

צו הרחקה שעמד אלוף הפיקוד לחתום עליו כנגד תושב חרשה היה הטריגר לפגישת אלוף הפיקוד עם רבני בנימין. אבי רואה, יו"ר המועצה, הוא שאמרו לו, שאם יש לו אכן רצון לפעול מתוך שיתוף פעולה, לפני הוצאת צו שכזה יש מקום לשמוע מה יש לאנשי הציבור להגיד. האלוף הסכים. בינתיים בוטל הצו, בין היתר בעקבות מהלכים של רואה מול השב"כ, אבל הפגישה בעינה נותרה.

"אנחנו באותו צד של המתרס", אמר להם האלוף, "ולא משני הצדדים". אבל למרות אווירת הנכונות לשמוע, להקשיב ולפעול לשיתוף פעולה, הפגישה לא היתה כולה קלה. היו רבנים שדיברו על שבר אמון עמוק, בפרט מאז הרס יד יאיר, ופינוי האנדרטה תוך כדי שיחות והבנות עם המח"ט. כצעד בונה אמון ביקש אחד הרבנים להחזיר את האנדרטה.

האלוף לא נבהל, ולא שלל את הבקשה על הסף. גם לא הבטיח. "אלמד את המקרה", אמר. גם בסוגיית הכביש מגוש טלמונים ל-443 ענה באותו סגנון: "עדיין אין לי פתרון, אבל אני עובד על זה".

אבי רואה מאמין בסוג כזה של מערכת יחסים. "אני מאמין בדו שיח", אומר רואה. "הוכח לא פעם שהגישה הזו נכונה. לא פעם אנשי צבא התחילו את דרכם בגישה אחרת, אך החיכוך המתמיד עם ההתיישבות שינה את דעתם. בינתיים, לפחות בנוגע לאלוף, יש לזקוף לזכות התערבותו את השיפור בצומת אדם ובחיזמא. הוא שב ומזכיר שהוא מאמין בשכל הישר. המרווח שבין הנהלים והחוקים מחייב הפעלת 'שכל ישר', כך הוא שב ואומר. ואני מאמין שהוא מתכוון למה שהוא אומר".