סדרת הסיורים לאנשי תקשורת ואח"מים, כחלק ממאצי ההסברה של ההתיישבות, ממשיכה לצבור תאוצה. לאחרונה סיירו בבנימין דנה וייס וצוות פגוש את העיתונות, בן דרור ימיני, מנשה רז, אילאיל שחר, יונתן ליס וצ'יקו מנשה.

הסיורים מאפשרים מפגש אנושי מרגש, שמשמיע את הקול השפוי, היומיומי, של ההתיישבות, לרוב - להפתעתם המוחלטת של המסיירים, שציפו כנראה למשהו אחר.

"בתחילתו של יום הם מגיעים בתחושה שתהום פעורה בינינו, ובסופו של יום יודעים שהתהום פעורה רק בין חלק מדעותינו, כשמעל התהום בינינו נבנה גשר", אומרת תמר אסרף, רכזת ההסברה והדוברות, שאמונה על הסיורים. "יש המון מה לעשות ביחד, והתהום שנותרה נראית אחרת לגמרי".

וכך כתב בן דרור ימיני ב-NRG בעקבות סיורו בבנימין:

יריבים ואחים יקרים

לאחרונה ביקרתי בשורה של התנחלויות. גם במאחזים. זה מחייב אותי לחזור בי מחלק מהדברים שכתבתי על "נוער המאחזים". ראיתי שם את הטובים שבטובים. לא פורעים ולא בריונים. לא שאין כאלה, אבל הם מיעוט. האנשים שפגשתי שייכים למחלקה אחרת. תרומה לחברה ולמדינה, עבודת כפיים, אנושיות, חקלאות מתקדמת ואורגנית, אהבת אדם. הם לא אוכלים פלסטיני לארוחת בוקר. הם מגנים כל התעללות. הם לא שייכים לפלנגות של "תג מחיר". הם עובדים ויוצרים ומחנכים. האולפנה בעופרה, למשל, קולטת נערות שהגיעו מאתיופיה. לא משהו סמלי. עשרות בכל מחזור. נקודת ההתחלה שלהן מצויה הרבה מאחור. הן משקיעות בלימודים יותר מאחרות. והן מצליחות, כנראה, יותר מאשר בכל מסגרת חינוכית אחרת. רוב גדול מגיע לבגרות מלאה....

דווקא משום כך המחלוקת עם האנשים הללו היא קשה וקורעת. הרוב בישראל רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית. גם הם. אבל אצלם זה כולל יצירת מציאות של מדינה אחת גדולה...

השקט היחסי של החודשים הללו הוא אשליה. מ-50,000 מתנחלים בתחילת שנות התשעים, הגענו ל-300,000 היום. אם תוסר ההקפאה ב-26 בספטמבר, תימשך תנופת הקמתה של המדינה האחת והגדולה. הזמן משחק לטובתם...

דנה וייס וצוות פגוש את העיתונות בתל שילה