מנהל מאפיית שיפון שבשער בנימין, חיים קלדרון, אירח לאחרונה צוות מחקר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, שבחן דרכים לשיחזור אפשרי של מתכון "לחם הפנים". המחקר, בראשות פרופ' זוהר עמר מנוה צוף, ומהנדס המזון מר אריה כהן, נזקק למאפייה עם ציוד גדול מימדים. במשך יומיים של ניסויים הצליחו החוקרים לאפות כמה דגמים אפשריים של לחם הפנים – אותו לחם קדוש שהונח על שולחן הזהב בבית המקדש. מדובר בלחם-מצה גדול ובעל צורה מיוחדת, עשוי מסולת וללא שאור (שמרים), השומר על טריות המאפשרת את אכילתו לאחר שבוע ימים.
מחקרו של פרופ' עמר התבסס בין היתר על ספרות חז"ל, על מקורות היסטוריים עתיקים העוסקים באפיית לחם, ממצאים ארכיאולוגיים, ועוד. החוקרים מדגישים שבשל מיעוט המקורות ועמימותם, וכן שינויי הגירסאות שבין המקורות, הם עוסקים בפרשנות, ולכל היותר בשחזור אפשרי. זאת לנוכח העובדה שמדובר בטכנולוגיה שנשמרה כבר לפני אלפיים שנה בגדר של סוד מקצועי, ובמיומנות וניסיון עתיר בשנים – שלנו הוא חסר.