האם החלה בשקט, בחדרים סגורים וגם פתוחים, מהפכה צנועה אבל בוטחת בבנימין? לכאורה מעל לפני השטח לא מורגש דבר. הדברים שקורים, אינם קורים ברעש וצלצולים. וההישגים, אינם קלים לאומדן, ובתוצאות לא פשוט לגעת ולחוש. וכשמדובר במניעה, לעולם לא תדע בוודאות עד כמה הצלחת למנוע, שכן מה שמנעת פשוט לא יקרה.

ובכל זאת, בכל רחבי בנימין פועלות כיום עשרות תכניות, שמטרתן למנוע מילדים להגיע למצבי סיכון. "התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון" שפועלת בכל רחבי הארץ, יוצאת לפועל במטה בנימין בדרך המעוררת הערכה בקרב קברניטיה. אחת לחודשיים, מזה כשנתיים, מתכנסות שתי הועדות המובילות את התכנית הזו בבנימין – ועדת הגיל הרך, שלנגד עיניה כל ילדי הגיל הרך; וועדת ילד ונוער, שלנגד עיניה ילדים ונוער שנמצאים כבר ברצף של סיכון. לצידן – ועדת ההיגוי הרחבה, בראשת יו"ר המועצה אבי רואה, הכוללת גופים רבים במועצה ומהתחום המקצועי – מחלקות גנים, מעונות, חינוך, רווחה, שפ"י, קב"סים, מתנ"ס, קהילה, קידום נוער, מחלקת נוער, היחידה להתפתחות הילד, מרכז גוונים, וכן נציגי המשטרה, משרד הקליטה, קופות חולים ושירותי בריאות נוספים.

בראשית דרכן עמד על סדר יומן של הועדות הצורך הבסיסי – של קבלת מידע ומיפוי, ובחינת השירותים האוניברסאליים והמטפלים הקיימים, כדי להבין מה המאפיינים של הילדים בסיכון בבנימין. כל אחד מהגורמים השותפים לוועדה הביא את הידע שקיים בתחומו, כאשר הילד מוצב במרכז, ועליו מסתכלים מזווית מערכתית. לצורך איתור המידע התקיימו הרבה מפגשי חשיפה למנהלות מעון, לגננות, לרכזות קהילה, לרבני בנימין, למנהלי בתי ספר ולצוותים של המועצה – עו"סים ופסיכולוגים.

רוב המידע נאסף משאלון אינטרנטי שאותו מילאו מנהלות מעון, אחיות, גננות, מורים, רכזי נוער, ואנשי מקצוע בתחום הטיפול. השאלונים המלאים עובדו על ידי מכון ברוקדייל. איסוף וצליבת המידע איתר ילדים רבים, גם כאלה שלא מוכרים לגורמי הטיפול ולרווחה. נאסף מידע עלכל ילד שמצבו מעלה חשש ומזמין התייחסות.

בעקבות איסוף המידע ועיבודו, הבינו הועדות שהמאפיינים ברובם קשורים לבעיות שבתחום המשפחה וההורות. הבנו שזוהי הנקודה החלשה שאותה צריך לחזק.

מתחילים בקטן

התכנית הלאומית מתחילה מגיל לידה ועד 6 – הגיל הרך. הגיל הרך הוא גיל שבו נדמה כי עוד לא ניתן לחשוש מסיכון, ובו יש גם הרבה פחות מודעות, שכן אותות אזהרה צצים לרוב בשלבים יותר מאוחרים. ואולם, לצערנו, שומעים אנו לעיתים מאוחר מידי, על מצבי סיכון שהתפתחו בגיל הרך עקב עומס בלתי רגיל על ההורים, בדידות, ניכור וחוסר כתובת לעזרה ותמיכה. לכן החשיבות הגדולה לתמיכה, לאיתור ולמענה כבר בשלבים מוקדמים, וכמוהםגם הפוטנציאל לשינוי. מה שאולי מתחיל כעת בקטן, יתפתח אחר כך לממדים גדולים יותר. כאן בהחלט שווה לפתח עיניים שפתוחות לאיתור הילדים או ההורים שצריכים את העזרה כבר עכשיו.

אתגר אזורי

שתי הועדות, שבהגדרה מתפקידן לבחון את המאפיינים, לתכנן את המענים ולבחון את היישום תוך בקרה ומעקב, שוב ישבו אל המדוכה, תוך חשיבה על כל מה שנעשה עד כה, ואיך ניתן בחשיבה משותפת וכוללנית לתת מענים נוספים. כאן החל למעשה שלב בחינת התכניות. עבור מועצה אזורית זהו אתגר לא פשוט. תכניות רבות פשוט לא מתאימות למועצה אזורית, וכדי לאמץ אותן צריך הרבה גמישות ויצירתיות. ובכל זאת, הרעיון הוא לא להמציא את הגלגל, אלא לבחון איזה תכניות ופועלות בשטח ברחבי הארץ. משרדי הממשלה השונים הציעו לנו שלל תכניות, אבל רובם התאימו לערים או למועצות אזוריות שאין להן בעיות מרחק כמו מטה בנימין. הועדות ניסו להגמיש ולהיות יצירתיות, ולראות מה ניתן לבחור ולהתאים, ולהחליט: מה יבוצע רק ביישובים מסוימים שבגודל מסוים או בעלי מאפיינים מסויימים, ומה יתאים לאחרים.

כך החלו יוצאות לפועל כעשרים תכניות, המקיימות בכל שבוע עשרות מפגשים טיפוליים, ייעוציים, חווייתיים ותומכים בכל רחבי בנימין.

בשל קוצר היריעה אציין מספר תכניות בולטות שיצאו לדרך בבנימין: תכנית ה"התחלה טובה" במעונות – שבה צוות מהיחידה להתפתחות הילד מנגיש עצמו לכל מעון במועצה, מלווה את הצוות ואת ההורים, ומציע אפשרויות טיפול והדרכה לצוות החינוכי ולהורים. תכנית זו מתבצעת בכל מעונות המועצה, וגם במעונות שאינם מעונות מועצה. ההכשרה למטפלות נפתחה גם למשפחתונים פרטים ועצמאיים.

"דלת פתוחה" היא תכנית ייעוץ להורים – הורים יכולים לקבוע שעות ייעוץ קצר טווח (עד חמישה מפגשים) שניתנים על ידי הפסיכולוגים של השירות הפסיכולוגי חינוכי של המועצה. כרגע השפ"ח מפעיל את התכנית במערב בנימין – והורים רבים כבר מתקשרים ומתייעצים על מגוון רחב של בעיות והתמודדויות בתוך המשפחה - יחסי אחים, לידת אח חדש, בעיות של גבולות, ועוד. השירות ניתן במחיר סמלי ביותר.

"נתיבים להורות" היא תכנית שנותנת מענה הוליסטי מערכתי למשפחה. בתכנית זו משתתפות בכל שנה מספר משפחות מבנימין – המקבלות טיפול משפחתי, אישיוזוגי במקביל על ידי צוות מרכז גוונים. מאמצים רבים מושקעים כעת בתגבור המענים הטיפוליים של שלוחת מרכז גוונים במערב בנימין, מה שיכול להוות בסיס לעוד תכניות משותפות של התכנית הלאומית ושל מחלקות המועצה בכלל.

מעל עשרה מרכזי למידה כבר פועלים כמעט בכל בבתי הספר בבנימין במימון התכנית הלאומית, בהובלת הקב"סים. מרכזי למידה אלו מסייעים לילדים המתקשים בלמידה, וחלקם מיועדים לסיוע לקראת המעבר לחטיבות הביניים והתיכונים. בחלק מבתי הספר משולבים היבטים רגשיים והדרכות הורים. יש מרכזים רב מקצועיים - הוליסטיים - שנותנים מענה לילד בהיבט הלימודי, החברתי והרגשי, וגם הדרכה להורים סביב זה. לא פעם אמרו מנהלי בתי הספר בבנימין שברצונם לעשות עבודה חינוכית עם ילד שקשה לו, אבל לילד יש כל כך הרבה בעיות מבית, שהם לא מצליחים לשנות שום דבר. מרכז כזה הוא כלי שמאפשר גם הדרכה להורים, וגם טיפול וקידום הילד. גם בכל הכיתות הרגשיות שהשפ"ח מלווה בבתי הספר, ניתנת כעת הודות לתכנית הלאומית הדרכת הורים אישית וקבוצתית.

בתחום הנוער, פועל 'בית חם' בתחנת הדלק מעבר מכמש, שמיועד לנערים ונערות ונותן מענה חברתי בשעות אחר הצהריים. זהו מקום שבו תמיד חם בלב, יש בו פעילות חברתית, ארוחה חמה, ולפי הצורך מפנים ממנו גם מקרים קיצוניים של נערים שצריכים לינה בשעת משבר וחירום.

בהמשך מתוכננות תכניות הנוגעות לתעסוקה של בני נוער, כמו עידוד מעסיקים לקבל לעבודה בני נוער, או להקים עסק שיופעל על ידי בני נוער.

חוזה לשלוש שנים

איך העסק הזה עובד? לצד הניהול של התכנית המערכתית הרחבה, מובילה כל מחלקה במועצה ומתנ"ס את אחת או יותר מהתכניות שנבחרו. לצד ההובלה המקצועית, לכל אחת מהתכניות יש צוות מלווה, כדי שתהיה הסתכלות בין מקצועית בכמה היבטים, ולטובת מעקב ובקרה.

ועדות הגיל הרך וילד ונוער עוקבים אחר ביצוע התכניות ודנים בסוגיות רוחביות, כמו למשל אופי הקשר עם מוסדות החינוך העל יסודיים, או התמודדות עם ילדים בסכנת חיים, וסוגיות משמעותיות אחרות הנוגעות באופן ישיר או עקיף לתחום הילדים והנוער בבנימין.

כוונת יוזמי התכנית הלאומית לילדים בסיכון היא שהתקציב והתכנית ייכנסו לבסיס ההתנהלות ברשויות, ומשרדי הממשלה ימשיכו לתקצב אותן. הרעיון הוא לשפר את המנגנון הקיים וללכת לפי עקרונות חדשים של שיתופי פעולה, של אסטרטגיה לטווח ארוך, של ביסוס על מידע ומחקר והערכה, ושל הוליסטיות בהסתכלות.

התכנית הלאומית מובטחת לבנימין לשנים הקרובות, ובימים אלה נחתם החוזה המחודש לשלוש שנים נוספות. בכל שנה מתוקצבים יותר משני מיליון שקלים עבור התכניות השונות. התקציב המיועד לתכניות בגיל הרך הוא "צבוע", ואסור להסיט אותו לתחומים אחרים,שכן דווקא בגלל שהבעיות לא זועקות, יש נטייה לקחת את הכספים למקומות בוערים יותר. בדרך זו שומרים עליו לטובת קבוצת גיל חשובה זו.

יחידת איתור

לאחרונה התבשרנו על תקציב נוסף שקיבלנו, במסגרת שיתוף פעולה אל-אזורי ביהודה ושומרון, להקמת יחידת איתור עבור ילדים שצורכים אלכוהול וסמים. התקציב ניתן לאחר שהתקבלו נתונים שמעידים על מספרים לא נמוכים ועל עלייה מדאיגה באחוז המשתמשים בחומרים מסוכנים.. חוקרי הנוער של המשטרה השותפים לוועדה דיברו על מקרים לא פשוטים ביישובים שלנו. מנגד, מעודד לדעת שחוקר הנוער יכול להצביע על יישובים עם רגיעה במצב, בזכות אינטנסיביות של עבודה עם הנוער, עבודה קהילתית והדרכה להורים, במשולב עם אכיפה של המשטרה. כשכל הגורמים משנסים מותניים ופועלים בשיתוף פעולה, רואים את האפקט.

שאלה מעניינת שעולה לא פעם לדיון בועדות, היא מה ביישובים שלנו תורם למציאות כזו שבה החוליה החלשה בכל הנוגע לילדים בסיכון היא הנושא המשפחתי. התשובה אינה חד משמעית. התחושה היא שיש לא פעם קיימת אשליה שהיישוב מוגן, ומה כבר יכול לקרות לילדים בתוך היישוב. גם ביישוב קהילתי יחסית קטן קורים דברים שלא משערים. עוד אפשרות היא שיש אצלנו קצת חוסר בהירות סביב השאלה מי אחראי על הילד. הרי יש רכזת קהילה ורכז נוער וסניף, וזה קצת מעקר את המקום של ההורים. להורים לא פעם נוח להיתלות בגורמים האחרים, ולהסיר אחריות מתוך מחשבה שמישהו אחר ידאג לילדים שלהם. לכן בתכניות אנו מאד מכווננים לתת להורים כוחות וכלים כדי לעודד ולחזק את האחריות והיכולות שלהם.

הסינכרון, שיתופי הפעולה והעבודה מערכתית – הם ביסוד ביצוע התכנית. כל אחד בנפרד עושה בתחומו דברים חשובים וטובים, אבל כשעושים דברים ביחד – העשייה יותר מעמיקה ומשפיעה, ופחות ילדים נופלים בין הכיסאות. בתקווה שאכן נצליח למנוע ולהקדים תרופה למכה.