בימים אלה רווחת התחושה שהטבע יצא מכלל איזון. חורף קשה מאוד באירופה, בכל העולם אסונות טבע, וגם אצלנו שריפה שמתקשים לכבות באמצע דצמבר. לא ניתן להתכחש עוד - הבריאה הדליקה נורות אזהרה ופעמוני אזעקה...
להרגלי הצריכה של האדם בעולם המערבי השפעה מכרעת על שינויי האקלים בכדור הארץ. אם פעם היינו בונים את בתינו מהחומרים הזמינים בסביבה הקרובה, וצורכים את מה שאנחנו והשכנים שלנו מגדלים, היום יש לנו את הזכות המפוקפקת לבנות עם חומרים מכל רחבי הגלובוס ולצרוך כל מוצר מכל קצות תבל.
תרבות המערב, העובדת את החומר, מאלצת את השותפים בה להשתתף במרוץ של צריכה שהגיע לכדי מעילה במשמעות המילה. צריכה משמעה מה שאנחנו צריכים. האם כל מה שאנחנו צורכים זה באמת מה שאנחנו צריכים?
בכל הקשור לתרבות הצריכה התרגלנו להסתכל רק על המחיר בכסף, ולא על המחיר הסביבתי של הדברים. סוג החיתולים, לדוגמא, או השימוש הנרחב שנעשה עדיין בשקיות ניילון.
ארגון "ירוק" באנגליה גילה שארוחת בוקר ממוצעתבארצם "נוסעת" 6,400 קילומטרים (!) - התפוזים מישראל (במקרה הטוב), הבשר מארגנטינה, הירקות מארץ אחרת , וכדומה. הנתון הזה שינה אצלי את תרבות הצריכה, והיום גם הבן שלי (בן חמש וחצי) מתעניין מהיכן הגיע כל ממתק שמוצא חן בעיניו במכולת. לשמחתי הוא מקבל בהבנה מלאה את העובדה שאנחנו לא קונים רצועות גומי מסוכרות שיוצרו בסין, אלא מחפשים ממתקים דומים, גם אם הם בעטיפה נוצצת פחות, שיוצרו באזור התעשייה של מישור אדומים...
הטבע, הבריאה, כדור הארץ - מספקים לנו את כל מה שאנחנו צריכים. והטבע מחדש את עצמו כדי שיהיה בשפע גם לבאים אחרינו. כך היה תמיד. בפחותמ-300 השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, האיזון הופר. נכון להיום, הצריכה שלנו עולה על קצב התחדשות המשאבים, ומיותר לומר שלא הקב"ה טעה בחישובים, ולא בעלי החיים החליטו להתפרע ולצרוך יותר מתמיד.
נתון מעניין ולא ידוע: אם כל אוכלוסיית העולם היתה צורכת כמו שארה"ב צורכת לבדה, היינו זקוקים לחמישה כדורי ארץ. לצערי, גם במדינת ישראל אנחנו עוברים את הקו האדום, שכן אם אוכלוסיית העולם היתה מתנהלת כמונו, היינו זקוקים לכדור וחצי.
איך מתנהלים אחרת? על כך בגיליונות הבאים.
תהילה כהן, נווה ארז
נציגת בנימין באיגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון ובנימין
במשותף למען הסביבה
איגוד ערים לאיכות הסביבה הוא גוף סטטוטורי שהוקם בשנת 92' וחברות בו 15 רשויות מקומיות מחבלי בנימין, שומרון ובקעת הירדן, שקיבלו על עצמן לפעול במשותף למען איכות הסביבה. תחומי פעילות האיגוד הם מינהל סביבתי, מניעת מטרדים בתעשייה, תכנון אזורי סביבתי, פסולת מוצקה ומיחזור, איכות מים ושפכים, רישוי עסקים, חינוך סביבתי והסברה, תלונות הציבור, חומרים מסוכנים, מניעת רעש וזיהום אוויר, אקולוגיה כפרית, ניהול מיזמים ופתרונות לשפכים ולפסולת.