האם הביקור בבית בן ישי לאחר לווית בני משפחת פוגל נגע ללבו של ראש הממשלה? אולי לרגע, אבל החששות מפני המדיניות ההולכת ונרקמת תחת ידיו - לא פוחתות. בביקורו בבקעת הירדן הוא מצא לנכון להצהיר שנוכחות ישראלית בטחונית תישאר בבקעה. על התיישבות הוא לא דיבר. "זה די מרמז על הכיוונים", מנתח ראש המועצה אבי רואה, "ויחד עם התהליכים המקבילים באירופה – הדיבורים באיחוד האירופי על הכרה במדינה פלשתינית במטרה לסנדל אותנו ולהפעיל לחץ – הרי שבהחלט אנו במצב לא קל.

"גם אם המציאות נראית כאילוץ וכהכרח שאין מנוס ממנו, בגלל הלחוץ הבינלאומי, אנחנו מחויבים לזכור", הוא ממשיך, "שאסור לנו להתפשר על הזכות להתיישב בחבלי ארצנו. אם נתפשר – הרי שבסופו של דבר בכך נקדם את התכנית הערבית לסלקנו מארץ ישראל ומהמזרח התיכון בכלל. אנחנו כבר מכירים עם מי יש לנו עסק. זו התכנית הערבית הרחבה, והיא שצריכה להיות כל העת לנגד עינינו. אני מקווה שראש הממשלה, וכל אנשי סביבתו, יתעשתו ויבינו את השליחות שלפתחם, ולא ייכנעו ללחצים. גם אם המצב שלנגד עיניהם כיום נראה להם בלתי אפשרי, הרי שיכול עוד להיות הרבה יותר גרוע אם ניכנע ללחצים. ומי שיש לו ספקות בעניין הזה, מוזמן ללמוד את ההיסטוריה של עם ישראל, הרחוקה כמו הקרובה. אנחנו נרדפים לוויתורים משום שלא עמדנו מאז הקמת המדינה על זכותנו על כל חבלי נחלת אבותינו".

24 בג"צים

מאמצי הבנייה שלאחר הפשרת ההקפאה, נתקלים בלא מעט מכשולים. נכון להיום מרחפים 24 (!) בג"צים של תנועות השמאל הקיצוני על יישובים ושכונות ביהודה ושומרון. אמנם אליה וקוץ בה – המדינה בהודעת העדכון האחרונה לבג"ץ, בנוגע לששת המאחזים שעליהם הוצא צו תיחום, הודיעה שכל המקומות שיושבים על אדמות שאינן פרטיות – תיבחן הסדרתם בבוא העת, אבל יחד עם זה הוחמרה הסכנה המרחפת על היישובים שיושבים על אדמות שרשומות כפרטיות. לגביהן הודיעה המדינה לבג"ץ שבכוונתה לפנותן. "עד כה המדינה הודיעה שהיא בעצם מתכוונת לפנות כל מה ש'לא חוקי' גם אם לא כעת, שכן מבחינתה זה עניין של סדרי עדיפויות. והנה כאן לראשונה אנחנו רואים שינוי משמעותי", אומר רואה. "כעת למעשה חרב ההריסה הוסרה מעל מרבית ה'מאחזים'. אבל עדיין יש לנו התמודדות שנוגעת ליישובים שמוגדרים כיושבים על אדמות פרטיות. אנו העברנו מסר ברור לממשלה, שאנו מתנגדים נחרצות לכל פעולה חד צדדית, וכי גם במקומות שמוגדרים כיושבים על קרקעות פרטיות, יש להיכנס עמנו להידברות כדי למצוא את המענה הטוב ביותר למצב הנתון".

החששות מבית משתלבים היטב בתמונת העולם המתערער שסביבנו, אומר רואה. "את המהפכות בעולם הערבי איש לא שיער, מעצמה כלכלית סופגת צונאמי ונופלת לפתע פתאום – כל אלה ממחישים", אומר רואה, "עד כמה לא כל דבר ניתן להסביר. אלו מהלכים שהקב"ה מוביל, והקב"ה יודע מה הוא עושה. עמים עולים, עמים נופלים, והקב"ה ממשיך בתכניותיו. ולנו לא נותר, כקטנים ולא מבינים, לקוות ולהתפלל שמה שאנו עושים מתאים למהלכיו של הקב"ה. ושאנו, שזכינו לעלות לארץ ולראות את ימי תחילת הגאולה – מה שאבותינו לא זכו אלפי שנים – נזכה גם לראות את הגאולה השלמה".