האם יזכה אתר שילה הקדומה סוף סוף להכרה ולתמיכה הממשלתית הראויים לו, כאתר שהיה בירת ישראל הראשונה במשך מאות בשנים? האם יתוקן עוול היסטורי שאחראיות לו כל הממשלות מאז מלחמת ששת הימים? פתח לתקווה פרץ שר התיירות, סטס מסז'ניקוב (ישראל ביתנו), שלאחר מאמצים מרובים של אנשי המועצה והאתר נאות להגיע לבנימין.
לאורך כל הסיור קשה היה לדעת מה מתבשל בלבו של השר. הוא הפגין חביבות מאופקת, מיעט לדבר, והגיב בעיקר על היינות ששתה לאורך המסלול. אבל בישיבת הסיכום, כשפתח ואמר את דבריו, נדרשו מארחיו למאמץ עליון כדי להסתיר חיוך רחב ואנחת רווחה שעמדו להימלט. "אני מודה לכם על ההזמנה", אמר השר, "מאד נהננו. זה היה יום מוצלח ואוורירי. אני חש מחויב לעזור, לא רק רוצה לעזור, גם לאזור בנימין וגם לתיירות ביו"ש בכלל. גם כשהייתה הקפאה, הכרזתי שכל נושא תיירותי לא יוקפא בכלל. הצגתם דברים מעניינים, שמתחברים לתכנית העבודה שלנו. התיירות הדתית מחו"ל אכן מתעניינת בארץ התנ"ך, וגם במפעל הציוני של ימינו. דמעות התרגשות עולות בעיני תיירים כאלה לא רק נוכח מה שהיה, אלא בעיקר ממה שקורה היום".
לאחר שניתח השר את ההיתכנות והמהלכים הנדרשים לקבלת "אזור עדיפות בתיירות", הוא הוסיף: "אני אוהב את פרויקט שילה ולוקח אותו תחת חסותי. לשווק צריך לדעת, ואתם הצלחתם למכור את הרעיון. ברוו. עשיתם עבודה יפה. יש לכם תמיכה שלי, אך תעבדו גם במשרדים אחרים. שילה זה פרויקט אישי שלי".