יישוב ענתות הינו יישוב קהילתי חילוני השוכן צפונית מזרחית לירושלים, סמוך למחנה ענתות ולכפר הערבי ענאתא. במשך שלושים שנות קיומו של היישוב, וגם בימי האינתיפאדות הקשים, מעולם לא חווה היישוב אלימות כלשהי.

בבוקר יום שישי, שבמהלך ראש השנה, (בסוף ספטמבר), הגיעו פעילים מארגוני השמאל הקיצוניים "סולידריות שיח ג'ראח" ו"תעאיוש", על מנת לתמוך, כביכול, ביאסין ראפעי, ערבי תושב ירושלים, הטוען לבעלות על אדמת טרשים הנמצאת בסמוך למגדל המים של היישוב. הם הניפו דגלי פלסטין במרכז היישוב והתנכלו לעוברי אורח, עד שגרמו לחבלה בילדה שנסעה על אופניה.

אמנם לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הם ניסו לייצר פרובוקציה שתגרום לאלימות, אולם הפעם הם הלכו צעד אחד רחוק מדי, וגררו חלק מתושבי הישוב להתקהל באזור ולדרוש את הסרת הדגלים.

בצהריים כבר החלו להופיע בתקשורת הידיעות הראשונות אודות "אלימות קשה" שהופעלה על ידי "מתנחלים" כנגד "פעילי שמאל שליוו חקלאי ערבי המנסה לעבד את אדמתו".

נראה שלא השיגו את מטרתם מאירוע הבוקר, ולכן בערבו של אותו יום חזרו אותם אנשים, הפעם מצוידים בתגבורת ובמצלמות לרוב, וחסמו את שער היישוב במשך כ-45 דקות תמימות. בשל חוסר מענה מצד המשטרה, ולאחר הצטברות של מכוניות רבות בשער היישוב, הן של תושבים והן של אורחים, נאלצו תושבי ענתות להדוף את החוסמים ולאפשר תנועה מאת ואל היישוב.

אז כבר שודרגו הידיעות והמילים "לינץ'" ו"פוגרום" הפכו לכותרות הכתבות שהופיעו באתרי האינטרנט של YNET, MAKOו-WALLA. השיא היה בכתבה שפורסמה בחדשות ערוץ 2, אשר הציגה את האירועים באופן מסולף ומגמתי, ואף האשימה מישהו מהיישוב בניסיון לדקור את הפעילים באמצעות סכין דמיונית.

במהלך השבת, משהחלו להצטבר באינטרנט ידיעות והשמצות איומות כנגד היישוב, התכנסו התושבים על מנת לטכס עצה איך להתמודד עם המצב החדש שנוצר. הדאגה העיקרית היתה שהאזור עלול להפוך לחביבם של אנשי השמאל, שמאסו בבילעין, נעלין ושייח ג'ארח, ושהם צפויים להגיע אלינו מידי יום שישי. מעבר לתדמית השלילית ליישוב, הפגנות שבועיות עלולות לגרום להידרדרות בטחונית ולאלימות, שמי יודע איפה תיגמר.

לפיכך היה ברור מהרגע הראשון שמטרתנו העיקרית היא להרגיע את המצב, לא להיסחף להתלהמות ולהוציא את העוקץ ממאבקם של פעילי השמאל כנגדנו.

מניפולציות

תחילה מונו צוותי עבודה. מטרתם היתה בירור העובדות שקשורות לאירועים, מתן מענה תקשורתי ומשפטי, היערכות לאירוע הבא (שקיווינו שלא יבוא), פעילות קהילתית בתוך היישוב - ובעיקר פעילות עם הנוער והילדים, שנראה שהושפעו עמוקות מהאירועים ומהכתבות שפורסמו.

בימים שלאחר האירועים נאסף חומר רב, כולל תמונות וסרטי וידאו שצילמו תושבים, אשר הציג תמונה שונה לחלוטין מזו שפורסמה בתקשורת.

ימים ספורים לאחר האירוע שכר היישוב את שרותיו של יועץ התקשורת משה קלוגהפט, על מנת שינהל באופן מקצועי את המענה לתקשורת. בעזרתו פורסמו מספר כתבות בעיתונות המציגות גם את הצד שלנו לאירועים, הביאו לידיעת הציבור את עברו העברייני של ראפעי (אנס סדרתי שישב שנים רבות בכלא) והפריחו את העדויות של פעילי השמאל. יועץ התקשורת "הציל" אותנו מספר פעמים מפני מניפולציות של "עיתונאים" הקשורים לאותם ארגוני שמאל, ואשר במסווה של תחקיר עיתונאי ניסו לשים ידם על מידע וחומר מצולם מהאירועים שהיה ברשותנו. למדנו ממנו, למשל, שלעיתים אי-פרסום של סרט משיג מטרה טובה יותר מפרסומו.

במקביל שכר היישוב את שירותיו של עו"ד נדב העצני, על מנת לתת מענה משפטי למכתבים הרבים שנשלחו על ידי ארגוני השמאל ותומכיהם אל היועץ המשפטי לממשלה, ואשר ניסו להשפיע עליו לחקור את תושבי ענתות כאילו שמדובר בארגון טרור.

התעלמות מוחלטת

הצוות האסטרטגי, שמונה לטיפול במשבר, כינס את תושבי היישוב על מנת להרגיע את הרוחות ולעדכן את התושבים. באסיפות הוצגו הצוותים וההחלטות שהתקבלו בצוות המצומצם. הוסכם שבמקרה ויחזרו פעילי השמאל אל היישוב, ינקוט היישוב בהתעלמות מוחלטת. הובהר לתושבים שאם יתברר שמישהו נוקט באלימות יהיה היישוב ראשון להגיש כנגדו תלונה במשטרה.

אנשי השמאל לא שקטו על השמרים. בנוסף לפרסום קללות, גידופים ושקרים כנגד תושבי היישוב, מידי שבוע, כפי שצפינו, קראו לחבריהם לבוא ולהפגין בענתות. אלא שכוונתם סוכלה. פעם בשל היענות מועטה (כנראה בשל הגילוי אודות נשוא תמיכתם, האנס), פעם בשל התנגדות המשטרה לאשר להם להפגין בתוך היישוב, ופעם הודות לתיאום של היישוב עם גורמים בכירים בכפר השכן ענאתא. מסתבר שגם להם יש אינטרס לשמור על שקט בגיזרה.

לבסוף, ביום שישי 11.11.2011, התקיימה ההפגנה שהם כה ציפו לה. אחרי כל הרעש התקשורתי הגיעו כ-180 מפגינים. הם הושמו במתחם אשר הוקצה וגודר על ידי המשטרה סמוך לשער היישוב. הם נאמו לעצמם נאומים, צעקו לעצמם סיסמאות (למשל – "מיפו עד בילעין נשחרר את פלסטין"), ובעיקר התייבשו בשמש הקופחת. היישוב נערך מבעוד מועד לפי התוכנית שהוכנה מראש, ומנע כל מגע בין המפגינים לתושבים, שפשוט התעלמו מקיומם. השוטרים הרבים, שנאלצו לוותר על אחר צהריים עם המשפחה, נותרו חסרי תעסוקה. אפילו התקשורת, שכה הרבתה להתעסק עם כל דבר שקרה (או לא קרה) בענתות, לא דיווחה על ההפגנה. סניף תנועת הנוער של בית"ר בענתות קיים באותה שעה פעילות בקשר לדמוקרטיה, חופש הביטוי והזכות למחות.

הייתה זאת שירת הברבור של מפגיני השמאל בענתות, ולעת עתה השקט שב על כנו.

בסיכומו של דבר, האירועים חיזקו את היישוב. הוכח מעל לכל ספק שבעת משבר ניתן לשלב ידיים ולהתגבר על כל דבר. אנדי גרוב, מנכ"ל אינטל לשעבר, אמר פעם: "חברות רעות נהרסות ממשבר. חברות טובות שורדות אותו. חברות מצוינות משתפרות בעקבותיו". נראה שענתות הוא יישוב מצוין.

דולי יריב משמש כדובר היישוב ויו"ר הצוות האסטרטגי לטיפול במשבר.