איש לא רוצה להרוס את מגרון, כך הולכת ומתחזקת ההשערה, אבל פרטי הנוסחה שתאפשר פתרון – טרם נוסחו סופית. על אש קטנה מתבשלות כמה וכמה גרסאות להסכם, אך בימים אלה עדיין לא ברור מי מהן תזכה לחותמת הממשלה ותושבי מגרון.

בני בגין, נציג הממשלה לפתרון הסוגיה, נחוש שלא תהיה פגיעה במעמדו של בג"ץ. המועצה ותושבי מגרון נחושים שהיישוב לא ייהרס. בין לבין יש מרחב לכל מיני פתרונות יצירתיים שיקטינו את הצפרדעים שצריכים להיבלע, כשאפילו ראש הממשלה הכריז בישיבת ממשלה על הכיוון הזה.

"אנחנו בעצם במצב שאנו נאבקים על נוכחות אזרחית כזו או אחרת באתר הנוכחי, כדי שלא ייהרס, ושתימשך בו נוכחות יהודית כאשר חלק מהמשפחות יועתקו למיקום החדש – ליד מרכז המבקרים ויקב פסגות. העובדה שאיש למעשה לא רוצה להרוס את מגרון היא נקודה שאני טוען לכל אורך המאבק. ולכן אין סיבה שמגרון תיהרס. למרות שאין פתרון סגור וחתום, ועדיין צריך יהיה את הבנת בג"ץ לדחייה, אני סבור שהפתרון יימצא".

סדרת הפגישות סביב פתרון מוסכם נמשכת בקדחתנות. בוגי יעלון הציע מתווה כללי, שאותו הוא מעדיף על פי תכנית מפורטת. גם בגין בפגישה האחרונה כבר הבין ניואנסים נוספים, כמו הצורך לשמור על נוכחות אזרחית בקרקע.

עו"ד יעקב ויינרוט מונה כדי לייצג את מגרון והמועצה בהגדרת טיוטת ההבנה ברמה המשפטית, על בסיס העקרונות שלפיהם שכונת הקבע של מגרון תיבנה ברכס מרכז המבקרים, אבל תישאר נוכחות יהודית באתר הנוכחי, כדי שלא יימחק. "אנחנו מתרשמים שיש לכך סיכוי, אבל עדיין כל זמן שאין הסכמת בג"ץ, לא ניתן לדעת בוודאות", מוסיף אבי רואה. ומה הסיכוי שבג"ץ יאמץ מתווה כזה לאחר שהורה להרוס את מגרון עד מרץ 2012? "אפילו טליה ששון אמרה שאם המדינה משנה את דעתה ונחרצת בשינוי עמדתה, זו זכותה", מבהיר רואה, "ולא בלתי סביר שזה מה שיקרה". המדינה, יש להזכיר, טענה בדיונים בבג"ץ שאכן מגרון אינה חוקית משום שיושבת על קרקע פרטית ולכן בכוונת המדינה לפנותה ולהעתיקה. בג"ץ פסק את שפסק בעיקר משום שקצה נפשו בדחיות חוזרות ונשנות, ורצה שהמדינה תבצע כבר שאת שהחליטה לעשות. אם המדינה תחליט שברצונה להסדיר את מגרון, לא מן הנמנע שבג"ץ יקבל את דעתה.

מהלך חקיקת "חוק ההסדרה" שיצא לדרך בניסיון למצות את הכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשות מדינת ישראל, נתקל בהתנגדויות עזות של ראש הממשלה והשר בגין, ובסופו של דבר השרים לא קיבלו חופש הצבעה. "אנחנו מצרים על כך", אומר רואה, "מדובר במהלכים דמוקרטיים שנחסמים בפנינו, וזה נוטע בנו תחושות קשות שמנסים לכופף אותנו בכוח. הושקעו מאמצים אדירים של תושבי מגרון בכנסת ומול השרים, מה שהביא לכך שהשתנו יחסי הכוחות לתמיכה בחוק. כעת רוב השרים - חוץ מבגין, מרידור ויעלון – תומכים בחוק, כולל יו"ר הכנסת, שאף הגיע לביקור במגרון. אבל נכון לעכשיו נמנע מאתנו להעביר את החוק שיכול לתת מענה גם לסוגיות נוספות מלבד מגרון – שכונת האולפנה בבית אל, עמונה וגבעת אסף. אבל למרות שהחוק נחסם, המהלכים האלה הם שנשפו בעורפם של הגורמים המתנגדים והם שהביאו להישגים שהגענו אליהם כעת".

עוול גמור

כמעט מדי יום פוקדים את מגרון שרים וח"כים, עיתונאים ישראלים ועיתונאים זרים. לאחרונה הגיעה לביקור ביום גשום שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, שתחת מטריות צעדה ברגל לאורך היישוב. "אין ספק במחויבות שלי למגרון", אמרה השרה לנציגי היישוב באחד הבתים שאליהם נכנסה, "ושהניסיון לעקור אתכם מכאן בטענה שזו קרקע פרטית – הוא עוול גמור. יחד עם זה הדגישה השרה שצריכים להיות ריאלים ומפוכחים. המועד שקבע בג"ץ, סוף מרץ, לא יזוז אלא אם תהיה התחייבות של כל התושבים, כמו ברמת גלעד, שהם מקבלים את הפתרון שמתווה הממשלה. רק אז יש סיכוי, וגם זה לא בטוח, שבג"ץ ייתן דחייה של שנה וחצי עד לבניית בתי הקבע".

השרה עדכנה את תושבי מגרון, עוד בטרם פורסם הדבר, שעומד בתוך ימים לקום הצוות המשפטי (טרם נודע אז שבראשו יעמוד השופט אדמונד לוי) שיבחן את כלל סוגיית המאחזים, אך הוסיפה שזו אשליה לחשוב שהצוות שיוקם יוכל להביא פתרון לסוגיית מגרון.

לפני הגיעה למגרון צפתה לבנת במיצגי מרכז המבקרים, וכתבה בספר האורחים: "הוקסמתי מהסרט הייחודי והמרגש, יישר כוח למיישבים, לחלוצים ולבונים, למאמינים ולדבקים בארץ ישראל". באתר שילה הקדומה הוסיפה: "אתרי המורשת ביהודה ושומרון מהווים את הבסיס לחיבור של עם ישראל לארצו".